עו"ד גלית רג'ואן, ראש אשכול הליכים בינלאומיים במשרד המשפטים שמייצגת את ישראל בהליכים נגדה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, העריכה הבוקר (שישי) כי תביעת דרום אפריקה נגד המדינה בגין רצח עם בעזה במהלך המלחמה - תידחה בסופו של דבר. "אין ספק שהמצב ברצועת עזה מבחינה הומניטרית הוא מאוד קשה כרגע, אבל הטענה של דרום אפריקה לאיזשהו ניסיון להשמדת עם היא מופרכת", אמרה עו"ד רג'ואן בכנס שנערך בתל אביב.
דבריה של עו"ד רג'ואן בכנס
(צילום: שמוליק דודופר)
בהופעה פומבית ראשונה אחרי השתתפותה בדיונים בבית הדין בהאג, אמרה עו"ד רג'ואן: "בשונה ממצבים קודמים, כאן אנחנו נאלצים להתמודד עם הליכים בזמן אמת של הלחימה. דרום אפריקה ביקשה שורה של סעדים זמניים, כולל הפסקת המלחמה. בירור ההליך יכול לקחת כמה שנים, אבל הבקשה לסעדים זמניים הוכרעה על-ידי בית הדין תוך ימים ספורים.
"עבורנו, גם כאשכול הליכים בינלאומיים במשרד המשפטים אבל ודאי כישראלים, הגשת התביעה הזאת הייתה מאוד מקוממת בלשון המעטה. לטעון שישראל מבצעת או מנסה לבצע השמדת עם ברצועת עזה זה להתעלם לחלוטין מאירועי 7 באוקטובר, מהאתגרים הביטחוניים שישראל מתמודדת איתם, מהירי הבלתי-פוסק שהיה כאן בחודשים האחרונים. אף שידענו שתביעות דרום אפריקה הן מופרכות, ערב הופעתנו לא היה לנו ביטחון שבית הדין לא יוציא צו זמני להפסקת הלחימה".
עו"ד רג'ואן ציינה שאי-הוצאת צו זמני נגד ישראל שקורא להפסיק את הלחימה בעזה היא בבחינת הישג. לדבריה, ההישג של ישראל בהאג אינו רק משפטי, אלא בכך שמדינות העולם שמעו את נציגיה עומדים בפני חבר שופטים וטוענים את עמדותיה בפני רחבי תבל. "הבהרנו את הנעשה בעזה, את מה שגרם לכך ב-7 באוקטובר, ואת מחויבות ישראל לדין הבינלאומי", אמרה.
חברת צוות ההגנה של ישראל בהאג אמרה עוד שכשישראל הצטרפה לאמנה נגד רצח עם בשנות ה-50 המוקדמות, איש לא העלה על דעתו שהיא תהפוך לכלי נגדה. עו"ד רג'ואן הבהירה שישראל רגילה להופיע בפני טריבונלים בינלאומיים, אך דרישות דרום אפריקה היו בלתי מתקבלות על הדעת.
לדבריה, "אנחנו רגילים לפעול בזירה הבינלאומית, אבל לטעון שמה שעשינו מנותק ממה שאירע ב-7 באוקטובר והעובדה שחטופים מוחזקים על-ידי ארגון טרור שמנצל אוכלוסייה אזרחית הייתה לא הוגנת. בסופו של דבר, ההישג שלנו הוא שבית המשפט בהאג לא אימץ את תביעות דרום אפריקה אלא צעדים חלופיים".
"לא פחות משמעותית מהזירה הצבאית"
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט אמר בהתייחסו לסוגיה כי ישראל מצויה כיום בעימות בכמה חזיתות משפטיות-בינלאומיות שמטרתן להפוך אותה למדינה "מצורעת". לדברי מנדלבליט, מתנגדי ישראל חותרים לכך שהזירה המשפטית תשרת את המערכה הפוליטית. מנדלבליט, מומחה למשפט בינלאומי, ציין כי "לוחמת המשפט" היא זירה "לא פחות משמעותית מהזירה הצבאית".
מנדלבליט מנה בין היתר בזירות המשפטיות את ההליך בתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל וסוגיית חוקיות השליטה הישראלית ביהודה ושומרון בהאג, הליך בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג והליך בז'נבה להכיר בישראל כמדינה גזענית. לדבריו, "ההליכים הללו מונעים מתוך מטרה לעצור את המלחמה עכשיו ואחר כך להקים מדינה פלסטינית".
לדעת היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אחד הדברים המרכזיים שיכולים לעצור את המערכה המשפטית נגדה הוא המשך היותה של ישראל מדינת חוק, עם מערכת משפטית עצמאית שמשמשת עבור ישראל "כיפת ברזל". בדבריו בסוגיית המהפכה משפטית, ציין מנדלבליט כי הניסיון "למשוך את השטיח" מתחת לעצמאות מערכת המשפט - כשל.
עו"ד שרון אפק, המשנה הבכיר ליועצת המשפטית לממשלה, התייחס לאתגרים המורכבים בהחלת הדין הפלילי על פשעי המלחמה שביצעו אנשי חמאס שמוחזקים בידי ישראל. לדבריו, "מדובר בפשעים שבוצעו בזירות לחימה ומכאן הקושי באיסוף ראיות נגד הפושעים". אפק, שכיהן בעבר כפרקליט הצבאי הראשי, הבהיר שחקירת מחבלי הנוחבה בישראל נועדה למטרה כפולה - לנסות לאסוף מידע טקטי שיעזור ללוחמים בשטח ויציל חיי חיילים ולאחר מכן למצות עימם את הדין על פשעיהם.
