עסקת חילופי האסירים בין איראן לבין ארצות הברית יצאה היום (ב') לפועל, ובמסגרתה אפשרה טהרן לחמישה אסירים אמריקנים, שכבר שוחררו מהכלא האיראני עם גיבוש העסקה בחודש שעבר, לעזוב את שטחי הרפובליקה האיסלאמית. משרד החוץ בטהרן הודיע כי בתמורה ארה"ב תשחרר גם היא חמישה אסירים איראנים.
יישום העסקה, כך מסרה הבוקר טהרן, התאפשר אחרי שהכסף האיראני שהוקפא לפני כמה שנים בדרום קוריאה, בשווי שישה מיליארד דולר, הועבר לחשבונות בנק בקטאר. שחרור הכסף, שהוקפא בשל הסנקציות האמריקניות על איראן, היה תנאי מרכזי של טהרן ליישום העסקה. כדי לאפשר את המהלך הודיעה בשבוע שעבר ארה"ב על החרגת הכסף הזה מהסנקציות, אם כי היא הדגישה כי הגישה של טהרן לכספים תהיה מוגבלת, וכי היא תוכל לעשות בהם שימוש רק למטרות הומניטריות ותחת פיקוח צמוד.
דקות אחרי הודעת משרד החוץ בטהרן דיווחה הבוקר סוכנות הידיעות רויטרס כי קטאר אישרה שהכסף הועבר לבנק בדוחה – והודיעה על כך הן לטהרן והן לוושינגטון. חילופי האסירים צפויים להתבצע גם הם דרך קטאר, וכמה שעות לאחר ההודעה על הוצאתה לפועל של העסקה, בשעות אחר הצהריים, דיווחה רויטרס כי מטוס קטארי המריא מנמל התעופה בטהרן כשעליו אותם חמישה אסירים אמריקנים, מלווים בשני קרובי משפחה. גורם איראני ציין שהאסירים נמצאים "במצב בריאותי טוב".
במסגרת העסקה, וכצעד ראשון, איראן כבר שחררה בחודש שעבר ארבעה מחמשת האמריקנים מכלא "אווין" בטהרן, אבל העבירה אותם כאמור למעצר בית. אסיר אמריקני נוסף שוחרר עוד לפני כן למעצר בית. כל החמישה, שאחת מהם היא לפי הדיווחים אישה, הם אמריקנים עם אזרחות איראנית כפולה. שמותיהם של שלושה נחשפו עד כה: איש העסקים סיאמאק נמאזי, איש עסקים נוסף בשם אמאד שהרגי ופעיל סביבתי בשם מוראד טהבאז.
נמאזי בן ה-51 נעצר ב-2015, ושנה לאחר מכן נידון ל-10 שנות מאסר בטענה ששיתף פעולה עם "מדינה עוינת". אביו החולה, באקר נמאזי, נעצר כמה חודשים אחריו: שלטונות איראן פיתו אותו אז לשוב למדינה בעזרת ההבטחה שיתאפשר לו לבקר את בנו הכלוא. האב הואשם בעבירות דומות, אבל בשנה שעברה שוחרר בשל מצבו הרפואי.
אסיר נוסף שכעת שוחרר, מוראד טהבאז בן ה-67, הוא אמריקני ממוצא איראני שמחזיק גם באזרחות בריטית. הוא נעצר ב-2018 ונידון גם כן ל-10 שנות מאסר בטענה ששימש כמרגל עבור ארה"ב. איראן האשימה גם שלקח חלק ב"מזימה נגד הביטחון הלאומי" שלה. האסיר השלישי ששמו ידוע, אמאד שהרגי בן ה-58, נעצר ב-2020 ונשלח אף הוא ל-10 שנות מאסר בטענה לריגול ו"קשרים עם ממשלת ארה"ב". האסירים עצמם וגם הממשל האמריקני הכחישו מכל וכל את ההאשמות הללו.
גורמים ששוחחו עם רויטרס דיווחו הבוקר כי האסירים האיראנים שישוחררו מהכלא בארה"ב הם מהרדד מוין-אנסארי, קאמביז אטאר-קשאני, רזא סרהאנגפור-כפראני, אמין חסנזאדה וקאבה אפרסייבי. לא צוין באילו עבירות הם הורשעו. בהודעתו הבוקר מסר משרד החוץ האיראני כי שניים מהאסירים שישוחררו מארה"ב יישארו שם, בעוד שניים יחזרו לאיראן. אסיר חמישי מתכוון לעבור למדינה אחרת.
עסקת השבויים בין ארה"ב לאיראן הושגה בחודש שעבר בתום כמה חודשים של שיחות לא-ישירות בין הצדדים, אבל ליישומה נדרשו כאמור כמה שבועות עד לשחרור הכסף המוקפא. תחילה הועבר הכסף לבנקים בשווייץ, שם הומר לפי הדיווחים בתהליך הדרגתי ליורו. המשא ומתן נערך כשברקע מתיחות גדולה סביב תוכנית הגרעין האיראנית והועבדה שטהרן ממשיכה להעשיר אורניום ברמות גבוהות הקרובות לזו שדרושה עבור נשק גרעיני. בחודש שעבר, במקביל לגיבוש העסקה, דווח כי נעשים מאמצים להגיע להבנות בין הצדדים שיפחיתו את המתיחות הזו, וכי על רקע המאמצים הללו איראן אף האטה משמעותית את הקצב שבו היא מעשירה אורניום לרמה של 60%.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) אישרה מוקדם יותר החודש כי איראן האטה את הקצב שבו היא מעשירה אורניום ל-60%, אבל הדגישה בדו"ח הרבעוני שלה שהכמות הכוללת של האורניום המועשר לרמה הזו המשיכה לגדול. בסוף השבוע שוב עוררה טהרן דאגה במערב, כאשר החליטה לסלק כשליש מפקחי הגרעין המנוסים ביותר של סבא"א. בסוכנות הזהירו כי המהלך יפגע באופן "חמור וישיר" ביכולתה לפקח על תוכנית הגרעין האיראנית, ולהעניק לעולם ערבויות לכך שהיא לא משמשת למטרות צבאיות.
עסקת השבויים מהווה הישג נוסף עבור מה שבמערב מכנים "דיפלומטיית החטופים" של טהרן: הרפובליקה האיסלאמית נוהגת כדבר שבשגרה לעצור ללא סיבה אזרחים זרים, בעיקר אירופים ואמריקנים, ואז להאשים אותם בריגול. באירופה ובארה"ב טוענים כי זו דרכה של טהרן לסחוט אותן, ולגרום להן לשחרר אסירים איראנים המוחזקים בבתי הכלא שלהן בגין פעולות טרור. רק לפני ארבעה חודשים שחררה בלגיה את קצין המודיעין האיראני אסדוללה אסדי, שריצה בשטחה עונש מאסר של 20 שנה על תוכנית לפוצץ כינוס של גולים איראנים ליד פריז לפני כחמש שנים. בתמורה, איראן שחררה עובד סיוע בלגי ושלושה אזרחים אירופים נוספים.
העסקה מול איראן עוררה ביקורת קשה מצד גורמים רפובליקנים כלפי ממשלו של הנשיא ג'ו ביידן. הרפובליקנים מאשימים כי היא תחזק את הכלכלה האיראנית – בשעה שטהרן מהווה איום הולך וגובר על הכוחות האמריקניים ועל בעלי הברית של ארה"ב במזרח התיכון. בממשל דחו את הביקורת הזו, והדגישו כאמור כי הכסף יוכל לשמש רק עבור מטרות הומניטריות וכי השימוש בו ייעשה תחת פיקוח צמוד של משרד האוצר בוושינגטון.
מבקרי העסקה מזהירים גם כי היא תעודד את איראן להמשיך ב"דיפלומטיית החטופים" שלה. כך למשל אמר הסנאטור הרפובליקני מיט רומני, אחרי שפורסמו הדיווחים על גיבוש העסקה בחודש שעבר, כי מדובר ב"רעיון נוראי" שרק יביא ל"עוד חטיפות". לדבריו, "זו הסיבה שאנחנו לא מדברים עם טרוריסטים. זו הסיבה שאנחנו לא מדברים עם חוטפים".