איילת שקד וניר אורבך מסתודדים לאחר פרישתו מהקואליציה
(צילום: האגודה להתנדבות )
הודעתו של חבר הכנסת ניר אורבך היום (שני) על פרישה מהקואליציה, לפחות באופן זמני, הבהירה את המשוואה. אם בתוך שבועיים תצליח הקואליציה לפלוט מהכנסת את חברי הכנסת ג'ידא רינאווי-זועבי ומאזן גנאים - היא תמשיך להתקיים. אם לא יצליחו להוציא אותם - סופה של הקואליציה הנוכחית יגיע.
ניר אורבך הודיע כי אינו רואה את עצמו יותר כחבר בקואליציה, והמשמעות המעשית של החלטתו היא שלא יצביע עמה יותר במליאת הכנסת. הערב, אגב, נפגש לראשונה מאז הודעתו עם איילת שקד באירוע לציון יובל לשירות הלאומי של האגודה להתנדבות, והשניים הסתודדו ארוכות. בהודעה שפרסם אחר הצהריים הדגיש אורבך כי פרישתו נכונה ל"מצב הדברים כפי שהוא כיום".
3 צפייה בגלריה
רינאווי-זועבי, גנאים ואורבך. היכולת להוציא את הח"כים הערבים תשפיע על הישרדות הממשלה
(צילום: עמית שאבי, יואב דודקביץ')
"אחרי שבוע של פגישות עם ראש הממשלה וגורמים נוספים - הגעתי למסקנה כי הקואליציה לא יכולה להמשיך ולהתקיים בהתנהלות הנוכחית", מסר אורבך. "לפני כשנה, חבריי ואני האמנו שאפשר וצריך להוציא את ישראל מהסחרור, הקמנו קואליציה על בסיס קווי יסוד מאוד ברורים, הן ברמה האידיאולוגית והן ברמה הביצועית. לצערי הקואליציה כיום - איננה ממלאת את ייעודה".
בכך נותן אורבך פתח להמשך קיומה של הממשלה - אך דורש לשם כך את הארכת תקנות יו"ש, ולמעשה העניק לקואליציה פרק זמן מוגבל לשם כך, כיוון שתוקפן יפוג בעוד כשבועיים. בהודעה שפרסם הדגיש בנוסף כי לא יצביע בעד פיזור הכנסת "בשבוע הקרוב", אם כי במפגש עם שקיים הבוקר עם ראש הממשלה נפתלי בנט הוא התחייב לספק לקואליציה זמן רב יותר משבוע.
תקנות יו"ש והצעות החקיקה שבקנה לא בהכרח משנים לאורבך, כל עוד שני חברי הכנסת הערבים ממשיכים להצהיר מעל כל במה שיפעלו עצמאית ומסרבים לקבל על עצמם את המשמעת הקואליציונית.
בנט אחרי הודעת הפרישה של אורבך: "נלחמים על הממשלה"
(צילום: ערוץ כנסת )
בדומה לח"כים אחרים בימינה, אורבך נתון ללחצים קשים ברחוב הימני ומחשב את דרכו באופן פשוט. הוא לא מוכן לספוג יותר את המחירים הכבדים שדורשת ממנו ההישארות בקואליציה הזאת ברמה האידיאולוגית, כל עוד חבריה מצד שמאל ממשיכים לקרוץ לבסיס הבוחרים שלהם וגורמים לו להיראות רע יותר בעיני הציבור שלו.
למרות שכל מי שמשוחח עם אורבך בימים האחרונים מתרשם שהסיפור גמור מבחינתו, עדיין צריך להבדיל אותו מחבריו הפורשים הקודמים. בשונה מעמיחי שיקלי ועידית סילמן - שפרשו במפתיע ללא הודעה מראש לחברי מפלגתם - אורבך מחפש את דרכו החוצה בהידברות עם בנט ואיילת שקד ונותן את הזמן שמבקשים ממנו כדי לאפשר מציאת פתרון.
אחר הצהריים התייחס ראש הממשלה בנט לפרישתו של אורבך ולמצב הקואליציה בנאום במליאת הכנסת, שבו גם שרטט את מסגרת הזמנים. "הממשלה מצוינת, אבל היא נשענת על קואליציה לא פשוטה. אנחנו נלחמים עליה", אמר, "בקואליציה יש חברים שלא הפנימו את גודל השעה, יש לנו שבוע-שבועיים לסדר זאת".
"הברירה כיום היא בין כאוס ליציבות, בין שיתוק לצמיחה", הוסיף ראש הממשלה. "לפני שנה יו"ר האופוזיציה ניסה ארבע פעמים להקים ממשלה וכשל. עמדנו ימים ספורים לפני בחירות חמישיות וקיבלנו החלטה כואבת להציל את המדינה. "אתם זוכרים את הכאוס? את שומר החומות? הממשלה הקודמת שידרה חולשה", האשים בנט. "הכלל של הממשלה הקודמת היה להיות קשוח כלפי השמאלנים ולהיות חלש כלפי האויב. ואנחנו עושים את ההפך. קשים מול האויב - ומושיטים יד לשמאל הציוני. צריך לומר ביושר שגם בקואליציה אנשים לא הבינו את גודל השעה".
גם לדרך שבה תתפרק הממשלה הזאת יש משקל רב. בימינה מרגישים שהממשלה התפרקה למעשה מצידה השמאלי, ואם אורבך יצביע כעת בעד פיזור הכנסת - הוא יעניק לשמאל מתנה, אחרי שסירבו להצביע בעד חוקי הימין שהם חלק מהסטטוס-קוו. זאת כנראה גם אחת הסיבות לעיכוב ולחישוב המסלול. ואם זה המצב, תהליך הגסיסה של הממשלה יכול להיות הרבה יותר ארוך משנראה, וקרקס ההתשה רק בתחילתו.
