לשליש הצבאי של סגן מפקד כוחות הקרקע של אוקראינה, הגנרל אולכסנדר הרוזביץ', יש אקדח גדול ומאיים שצמוד לרגלו בנרתיק אימתני. "במי אתה יורה באקדח הזה, ברוסים?" שאלנו אותו. הוא אישר, והוסיף: "לפעמים גם בעיתונאים רעים", והתחיל לפרוץ בצחוק ביחד עם כל הפמליה שלו, כולל הגנרל ששמר עד אז על מבט רציני.
זה לא היה איום, אלא הומור של רגע ואתנחתא של קבוצת פיקוד שמאז הפלישה הרוסית לאוקראינה לפני כחודש עסוקה יומם וליל, עם מעט מאוד שעות שינה - בהגנה על אדמות המולדת שלה.
ככל שיכולנו להתרשם (וכמובן יכול להיות שהם הצליחו להטעות אותנו), האווירה ביניהם וכלפינו הייתה של ענייניות, שקט, ביטחון עצמי ותחושה שהדברים מתנהלים פחות או יותר כמו שצריך - או אפילו יותר מאשר פחות - ובעת הזו אפילו אפשר לחייך קצת ולפרגן לצד השני. זה עדיין לא רוחב לב של מנצחים, שכן הכוחות המזוינים של אוקראינה עדיין רחוקים מניצחון על הצבא השני בגודלו בעולם, אבל זו רוח שבהחלט מביאה כעת את הניצחון הצבאי - ולא רק הדיפלומטי, היחצני או הבינלאומי - בחשבון.
"מה הדבר שהכי הפתיע אותך לטובה בתפקוד של הכוחות הרוסיים?", שאלנו את הגנרל, והוא השיב ברצון וללא היסוס: "מערכות הפיקוד והשליטה של הצבא הרוסי יותר טובות ממה שחשבנו. יש להם יכולת מרשימה להתארגן מחדש אחרי שספגו מאיתנו מהלומות כבדות מאוד, וגמישות יחידתית ופיקודית לארגן יחידות יש מאין ולהביא אותן לתפקוד מלא די מהר. הצבא הרוסי הוא אויב שאנחנו מתייחסים אליו בכבוד. הם לא חושבים כך עלינו, וזו הייתה הטעות המרכזית שלהם".
הגנרל אמר כי מצב הכוחות האוקראיניים באזור העיר מריופול, ממוקדי הקרבות הקשים והמדממים ביותר במלחמה, השתפר במידה מסוימת. "יש בהחלט קצת מתח סביב ההתפתחויות העתידיות שם. מאידך, האויב הפסיק את ניסיונותיו, הזיז את חייליו ואינו מוכן לפעולה אקטיבית", אמר. "זאת בזכות הפעילויות ההתקפיות שלנו, שנובעת מיירוט תשדורות של הרוסים ואיסוף מודיעין בדרכים אחרות".
"היעד האסטרטגי הראשון מבחינתה של רוסיה נותר כיבוש קייב", טוען הגנרל הרוזביץ'. "אך זה לא יקרה בשבועות הקרובים בגלל מספר הכוחות הבלתי מספק של האויב. לאויב אין את הכוחות הנדרשים. האויב עכשיו נע, צובר ומתקן לוגיסטיקה. ההגנה האיתנה של קייב, גיבוש הקרב המוצלח והפעולות האקטיביות של הצבא האוקראיני הופכים את כיבוש העיר על ידי הרוסים לכמעט בלתי אפשרי".
הגנרל מעריך כי כדי לכבוש את קייב הרוסים יזדקקו ל"פי שלושה או אפילו פי חמישה יותר כוחות" מאלו שיש להם כעת מסביב העיר. "עכשיו", הדגיש, "כי הצבא הרוסי מנסה להכניס כוחות רעננים חדשים לזירה, כולל כוחות מדאגסטן (מחוז בדרום רוסיה, ליד צ'צ'ניה). אבל אלה, אם יגיעו בכלל ולא נשמיד אותם בדרך - ייקח להם עוד זמן רב עד שיתארגנו ויגיעו לחזית".
אבל עם כל הכבוד להישגים הצבאיים של אוקראינה ולאופטימיות הזהירה של הגנרל, האזרחים בערי הלוויין של קייב ממשיכים לשלם מחיר כבד מנשוא. אמש בכניסה לאירפין - אחת מהערים הללו שספגה את המנה הגדולה ביותר של האש, ההרס, ההרג וזוועות המלחמה - היגון והצער נמהלים ברגע אחד של שמחה.
סבטלנה חולצה אתמול בבוקר מהעיר, אבל בגלל הירי הכבד והצורך לצאת מיד לדרך הצליחה לקחת איתה רק את שלושת כלבי השנאוצר הבוגרים - שתי נקבות וזכר. אחת מהן, בתה של השנייה, המליטה לפני ארבעה חודשים שבעה גורי שנאוצר קטנים ומתוקים. אותם ואת חברם, החתול איגור, לא ניתן היה לקחת בסיבוב הראשון. סבטלנה, אכולת צער ורגשות אשם, הצליחה לשכנע אדם כלשהו לחזור לשם ולקחת את כולם.
הוא הביא אותם באריזות, קופסאות ושני גורים הוא אפילו העמיד לתוך טרולי של מטוס. ואת כל הכבודה הזו, כולל בעל ונהג - אולי שיא עולמי בבעלי חיים ברכב קטן אחד - הצליחו לדחוס לרכב הפיקסר שלנו, שבשמחה גדולה ויתרנו על שירותיו כדי שיסייע למשפחה מרובת החיות.
ביציאה מאירפין החנה מישהו משאית גדולה באחד המחסומים, דרך מקובלת עכשיו גם באמצעות רכבות, כדי לעבות את המחסום. על המשאית כתב "ברכה" לרוסים, אם וכאשר יבואו. "אש משרפות", הוא כתב שמחכה להם, "גיהנום".
פורסם לראשונה: 23:11, 26.03.22
