גביע המדינה בתחרות ספין השנה, במשך אוטוטו חמש שנים ברציפות, מאז שישראל נקלעה לראשונה לסחרור בחירות וחישוב שברירי מנדטים, חייב ללכת לקביעה "יהודים לא נשענים על תמיכת הערבים" – קמפיין שנהגה על ידי הימין הישראלי מטעמים שקופים ואינטרסנטים שמטרתם לשמור את המרכז והשמאל מתחת ל-60 מנדטים.
נסכם את הטיעון: לבנימין נתניהו, הקורא לעצמו לפעמים גם אבו-יאיר, כמו גיבור-על הלובש כאפיה בתא טלפון ציבורי, מותר לפרוט רומנסות מתחת לחלונו של מנסור עבאס ואז לחזר אחריו בפגישות אישיות (תוך כדי מבצע שומר החומות) כדי שישמש רשת ביטחון לקואליציית ימין. לנתניהו אין מגבלות או גבולות. מותר לו גם להכניס עבריינים יהודים מורשעים לממשלתו ולחזר אחרי מייחלי מדינת הלכה, תומכי משטר אפרטהייד במוצהר ומיישמי דיכוי זכויות מיעוטים בגלוי – כדי לייצר ולייצב קואליציה.
הספין נמתח והתרחב לצד השני של המתרס הפוליטי. רק אלוהים יודע כיצד הוא אומץ על ידי רבים מיריבי נתניהו, אבל עובדה שהם הפנימו שאסור למרכז ולשמאל לשבת באותה קואליציה עם אזרחי ישראל הערבים ואפילו לא להישען עליהם לצורך רשת ביטחון פרלמנטרית.
לפני שנתיים פיצץ מנסור עבאס את הבלון ואמר: "מי שטוען נגדנו שאנחנו לא לגיטימיים, למה שלח אלינו את מנכ"ל משרדו ואת מזכיר ממשלתו צחי ברוורמן? הוא שלח גם את איש סודו נתן אשל לכפר קאסם לשבת איתנו". ידעו זאת היטב גם משה גפני ("אני מעריך שנתניהו רצה תמיכה מבחוץ של רע"מ) ובצלאל סמוטריץ' ("נתניהו שקרן בן שקרן"). בום. זה צלילו של בלון שמתפוצץ.
הנה האמת: נתניהו, שנהוג בצדק לראות בו הקמפיינר הפוליטי הטוב ביותר שאי פעם דיבר עברית, יודע שפיצוץ הספין "לא יושבים עם ערבים", וסלילת כבישים פוליטיים אל המגזר הערבי הגדל משנה לשנה, היא הדרך הקצרה ביותר ליצירת סטטוס-קוו פוליטי חדש ודרמטי בישראל; כזה שכולל בממשלה מפלגות כמו רע"מ על דרך השגרה, וכרשת ביטחון אולי גם את תע"ל.
שיעור ההצבעה הכלל ארצי ב-2022 עמד על 76%, לעומת 53% בלבד בישובים הערביים. ב-2021 הממוצע הכלל ארצי עמד על 67% לעומת שפל של 45% בישובים הערביים. שיעור מדהים של 28% מהמצביעים ביישובים הערביים בבחירות באפריל 2019 שמו פתק של מפלגות יהודיות. בבחירות 2022 המספר הזה נחתך בחצי. אפשר להניח שבין השאר תודות לספין "ליהודים אסור להיתמך על ידי ערבים". לכל היהודים, למעט אלה העונים לשם נתניהו.
העיוות הזה צריך להתיישר, והיום. אומץ לבו של מנסור עבאס צריך להיענות בקריאה ברורה של המפלגות משמאל לליכוד, שלפיה נגמרו הימים שבהם היה צריך להיפגש איתו במחשכים או להתנצל על ישיבתו ליד שולחנות הממשלה והקואליציה, בעוד איתמר בן גביר יוצא ונכנס כחתן.
בעז גאוןאסנת בן דבלאור ביצועיה המופרכים של ממשלת ה"ימין היהודי מלא מלא", ועל רקע הטרגדיה המתגלגלת, פוצעת הלב מטפורית ומילולית, המתרחשת כעת בחברה הערבית, צריכים המועמדים המעוניינים להחליף את נתניהו להכריז על בוקר של יום חדש שמבוסס על שותפות יהודית-ערבית, אמיצה וארוכת טווח כמעט כמו השותפות בין נתניהו לגוש האנטי-ציוני והלא-מתגייס מהצד החרדי והחרד"לי.
אזרחי ישראל הערבים שהעדיפו להאמין עד היום שאין כל הבדל בין בני גנץ לבין נתניהו, בין עמר בר לב לבין בן גביר – התעוררו. גנץ, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן צריכים להתעורר גם. זו קריאה ליריבי נתניהו לעשות את מה שביבי היה עושה לו היה כעת באופוזיציה: התייצבו מול המצלמות והפצירו באזרחי ישראל הערבים להתכונן ליום פקודה - ולנהור לקלפיות.
- בעז גאון הוא סופר, מחזאי והייטקיסט
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
