השליח האמריקני עמוס הוכשטיין, שנמצא בימים האחרונים בביירות, צפוי להגיע במהלך הלילה לישראל, לאחר שקיבל את תשובת חיזבאללה ולבנון לטיוטה האמריקנית להסכם ההסדרה בין ישראל לחיזבאללה. "השגנו התקדמות חיובית במשא ומתן, אצא מביירות לישראל כדי לנסות להגיע לפתרון", אמר הוכשטיין.
גורמים בישראל מעריכים כי הוכשטיין ינסה "לכופף אותם", במיוחד בסוגיית מנגנון הפיקוח על ההסכם. בלבנון לא רוצה שבריטניה וגרמניה יהיו במנגנון, אלא מדינות ערב, מצרים וירדן. אך בישראל יש התעקשות על הנושא. ובכל מקרה, בין הצדדים יש הסכמה על כך שבראש המנגנון יעמוד גנרל אמריקני מסנטקום.
"התנאי להסדר - שמירת זכותו של צה"ל לפעול ולהגן על אזרחי ישראל מפני חיזבאללה". כ"ץ
(צילום: שירה קינן, משרד הביטחון)

2 צפייה בגלריה
הרס ברמת גן בעקבות פגיעה ישירה של טיל חיזבאללה
הרס ברמת גן בעקבות פגיעה ישירה של טיל חיזבאללה
לקראת הסדר? לאחר הביקור בביירות, הוכשטיין יגיע לישראל
(צילום: טל שחר, חיים גולדברג/פלאש90, עמית שאבי, REUTERS/Mohamed Azakir/רויטרס, AP)
לאחר פגישה נוספת שקיים השליח האמריקני עם יו"ר הפרלמנט של לבנון נביה ברי, שמנהל את המגעים מול חיזבאללה, הוסיף הוכשטיין: "בעוד כמה שעות אצא לישראל לדיונים נוספים, אחרי שסיימתי את השיחות עם יו"ר הפרלמנט הלבנוני. נלך צעד צעד, נעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הממשל בלבנון וישראל ונודיע לכם בנוגע למה שנגיע אליו".
כלי תקשורת בלבנון, בהם גם אלו שמזוהים עם חיזבאללה, מסקרים בהרחבה את המגעים לקראת ההסכם המתגבש. רובם ככלום מציינים כי חלה התקדמות בשיחות, אך מעידים כי המלאכה טרם הושלמה. כך למשל, ברשת "סקיי ניוז" בערבית דווח, מפי מקורבים לברי, כי "כמעט 80% מהסכם הפסקת האש הושלם".
בעיתון הלבנוני "אל-אחבאר", המזוהה עם חיזבאללה, דווח גם כן כי "ישנה הבנה לגבי כל הסעיפים בטיוטה להפסקת אש". אך על פי הדיווח, "השיח עכשיו עוסק בסוגיה הקשורה לגבולות". מקורות אף מסרו לעיתון כי "קיימת סודיות לגבי הנקודה הזו, שמהווה את המכשול העיקרי". עוד צוין בעיתון הלבנוני כי מזכ"ל ארגון הטרור נעים קאסם צפוי לנאום היום, לאחר שנאומו אתמול בוטל.
2 צפייה בגלריה
שר הביטחון ישראל כ"ץ בביקור באחד מבסיסי אמ"ן יחד עם ראש אמ"ן, אלוף שלומי בינדר, ומפקד היחידה, תת-אלוף י'
שר הביטחון ישראל כ"ץ בביקור באחד מבסיסי אמ"ן יחד עם ראש אמ"ן, אלוף שלומי בינדר, ומפקד היחידה, תת-אלוף י'
כ"ץ בביקור בבסיס אמ"ן
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
בתוך כך, בישראל מביעים אופטימיות זהירה לקראת ביקורו של הוכשטיין, שיקיים את פגישותיו בארץ מחר. לצד זאת, שר הביטחון ישראל כ"ץ ביקר היום באחד מבסיסי אגף המודיעין במרכז הארץ - והדגיש: "התנאי לכל הסדר מדיני בלבנון הוא שימור היכולת המודיענית ושמירת זכותו של צה"ל לפעול ולהגן על אזרחי ישראל מפני חיזבאללה". סעיף זה, כאמור, הנוגע לחופש הפעולה, היווה מכשול בין הצדדים במהלך גיבוש ההסכם.
גם בארגון הטרור התייחסו היום לסעיף זה, וסגן ראש המועצה המדינית של חיזבאללה מחמוד קמאטי אמר כי כל הסכם הפסקת אש "חייב לסיים את המלחמה במהירות", וכי עליו לשמר את ריבונות לבנון. בריאיון לערוץ הלבנוני "אל-מנאר", השייך לחיזבאללה, אמר קמאטי כי הוא "לא מאוד אופטימי, אך גם לא מאוד פסימי, לגבי הסיכויים להסדרה".
גם בכיר חיזבאללה חסן פדלאללה התייחס לכך, ואמר לערוץ הלבנוני "אל-ג'דיד" כי "אף אחד בלבנון לא מקבל את הפרת הריבונות שלה ומתן חופש תנועה לאויב במדינה. המלחמה לא תסתיים בתנאים של האויב".
"השגנו התקדמות חיובית במו"מ". ביקור הוכשטיין בלבנון

ההסכם המתגבש כולל תקופת מבחן של הפסקת אש ל-60 ימים. בתקופה זו חיזבאללה אמור לסגת מעבר לקו הליטני, ובדרום לבנון יישארו רק כוחות צבא לבנון ויוניפי"ל. בתום התקופה, אם ההסכם לא יופר, כוחות צה"ל ייסוגו מדרום לבנון. לצד הסעיפים שצויינו, עליהם יש הסכמה, קיימים שני סעיפים שבהם עלו פערים בין הצדדים בימים האחרונים: סעיף "חופש הפעולה" והסעיף המתייחס לחברות בוועדה שתפקח על יישום החלטה 1701. מקורות לבנונים אמרו שלשום לרשת סקיי ניוז בערבית כי במהלך ביקור הוכשטיין בלבנון נקבע נוסח חדש לפיו "לכל צד יש זכות להגנה עצמית אם הוא יותקף, בתנאי שארה"ב תבטיח שישראל לא תבצע תקיפות מנע".
אם אכן הצדדים יגיעו להסכם - ארצות הברית תכריז על תחילת הפסקת האש. זו תקופת היישום וזה המבחן הגדול - לראות אם חיזבאללה ייסוג לקו הליטני, וצבא לבנון יירד דרומה. צה"ל יישאר כאמור בדרום לבנון בתקופה זו, אבל ההיערכות בשטח צפויה להיות שונה מעט. בכל מקרה, לפחות לפי התכנון, יישארו בדרום לבנון בתום תקופה זו רק צבא לבנון וכוח יוניפי"ל.
במקרה של הגעה להסדרה, האמריקנים יכריזו על הפסקת האש באופן מיידי, וייתכן שגם לצרפתים תהיה מעורבות כלשהי בהכרזה, כמעין ערבים מצד לבנון. גם ב-2006 הייתה הפסקת אש שכללה מנגנון אכיפה, אבל זה קרס כי המנגנון לא יכול היה לאכוף בשטח. הפעם, לפחות על הנייר, נבנה מנגנון אפקטיבי יותר שיש בו מעורבות של בריטניה, גרמניה, צרפת וגורמים נוספים. ישראל שומרת על הזכות – וזה מעוגן בהבנות – שאם יש הפרות היא אוכפת בעצמה ושומרת על חופש פעולה.