מספר ההרוגים הרשמי ברעידת האדמה במרוקו עלה שלשום (יום ג') ל-2,901 בני אדם, ומספר הפצועים עומד בשלב זה על 5,530. בשעה שהסיכוי למצוא ניצולים הולך ופוחת מדי יום, גוברת מצוקתם של תושבי האזורים ההרריים הסמוכים למרקש. אותם תושבים, שאיבדו את בתיהם, מתלוננים על היעדר סיוע מצד הרשויות - שלאור התנאים בשטח מתקשות להגיע לכפרים רבים.
מלך מרוקו מבקר פצועים בבית החולים
(צילום: רויטרס )
על רקע הזעם הציבורי הופיע שלשום מלך מרוקו לראשונה בציבור מאז האסון. המלך מוחמד השישי, שהופעותיו הפומביות מתרחשות רק לעיתים רחוקות, ביקר פצועים בבית החולים במרקש. בתיעוד שפורסם הוא נראה משוחח עם מאושפזים ומנשק אותם. אחר כך הפשיל שרוולים ותרם דם לפצועים.
בדיווח של סוכנות הידיעות הממלכתית נמסר שהמלך "בדק את מצב בריאותם של הפצועים", ובנוסף הודה לארבע המדינות שמסייעות למרוקו להתמודד עם האסון שפקד אותה. המלך לא נאם לאומה אחרי האסון, והנחה את הפרלמנט להקים קרן סיוע לנפגעי הרעש.
מדינות רבות – בהן ישראל, ארה"ב, גרמניה ואיטליה – הציעו למרוקו סיוע אחרי רעידת האדמה הקטלנית, אך בשלב זה היא נעזרת בארבע מדינות בלבד: ספרד, בריטניה, איחוד האמירויות וקטאר. ארגוני סיוע באירופה מתוסכלים מכך שמרוקו לא קיבלה את הצעותיהן של מדינות המערב, ולא הלכה בדרכה של טורקיה – אליה הגיעו צוותים מעשרות מדינות.
הרעידה במרוקו היא הקטלנית ביותר שידע העולם מאז אסון הרעש בטורקיה ובסוריה לפני חצי שנה, שבו נהרגו יותר מ-50 אלף איש. זו גם הרעידה החזקה ביותר במרוקו ב-120 השנים האחרונות.
הצבא המרוקאי מוביל את מאמצי הסיוע באזור מרקש ונעזר בצוותים הזרים. חלק מניצולי הרעש הביעו תסכול מהטיפול של הממשלה באסון – ומהעובדה שלמרות מימדי רעידת האדמה מרוקו דחתה את הצעות הסיוע, לכאורה מסיבות לוגיסטיות. שר החוץ של איטליה, אנטוניו טיאני, אמר שלשום שמרוקו בחרה לקבל סיוע רק מבעלות ברית קרובות שלה.
מרוקו לא אישרה גם את הצעת הסיוע של צרפת, שממנה קיבלה עצמאות ב-1956. נשיא צרפת עמנואל מקרון פנה שלשום למרוקאים, ואמר להם שאם מלך מרוקו יקבל את הצעת הסיוע - פריז מוכנה לספק סיוע הומניטרי ישיר למדינה הצפון אפריקנית. "אנחנו נהיה לצדכם. צרפת הרוסה מרעידת האדמה הנוראית הזאת", אמר. בין שתי המדינות שוררת בשנים האחרונות מתיחות - בין השאר בגלל היחס לסהרה המערבית. מרוקו רוצה שצרפת תכיר בסהרה המערבית כשטח מרוקאי.
כדי לנמק את דחיית הצעות הסיוע טענה הממשלה שהיעדר תיאום בין המסייעים עלול לפגוע במאמצים של כוחות החירום, אך ההסבר הזה לא שכנע רבים. "זה לא נכון, זו פוליטיקה", אמר ברהים, שאיבד ברעידת האדמה את ביתו בעיירה אימי נ'טאלה בפרברי מרקש. "אנחנו חייבים לשים בצד את הגאווה שלנו, זה יותר מדי".
הסנאטור המרוקאי לאשן חדד, שר התיירות לשעבר, אמר כי בשלב זה חילוץ ניצולים ופינוי ההריסות מהכבישים נמצאים בראש סדר העדיפויות. "אנחנו לא צריכים מספרים. אנחנו צריכים לעבוד במהירות כדי להגיע לאוכלוסייה. יש לנו מספיק אנשים כדי לעשות את זה. אם יהיה סיוע, זה יהיה מאוחר יותר", אמר לסוכנות הידיעות AP, והוסיף כי "תהיה מספיק עבודה לכולם".
שישה ימים חלפו מאז האסון. לפי הערכת האו"ם, יותר מ-300 אלף איש בסך הכול נפגעו בדרך זו או אחרת מהרעש במרוקו, כשליש מהם ילדים. צוותי החילוץ ממשיכים לחפש ניצולים בהריסות הכפרים בהרי האטלס, אך חלון ההזדמנויות הולך ונסגר. "אנחנו עובדים בהרבה מקומות", מסר חבר בצוות הסיוע הקטארי, וציין כי בגלל הכבישים ההרוסים לא ניתן להגיע לחלק מהכפרים.
הגישה לרבים מהכפרים באזורי ההרים, שהינה עקלקלה ממילא גם בימים כתיקונם, נחסמה בשל מפולות סלעים שהיו בעקבות רעידת האדמה. לאור תנאי השטח הקשים, חלק מתושבי האזור החלו היום להעביר את האספקה לתושבי הכפרים המנותקים באמצעות חמורים.
המוני תושבים שאיבדו את בתיהם ברעידת האדמה הקטלנית שוהים בימים אלה באוהלים שסיפקה להם הממשלה. במקרים רבים מי שמספקים להם סיוע שוטף הם האזרחים, ולא נציגי הרשויות. אלפי מרוקאים התגייסו לעזרת נפגעי הרעש ותרמו להם אוכל, מים, בגדים, שמיכות וסיוע נוסף. אחרים, כמו המלך ושחקני נבחרת הכדורגל המרוקאית, תרמו דם לפצועים.
סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה אתמול על עלייה ניכרת במספר החיילים, השוטרים וצוותי הסיוע באזור האסון. בשטח הוקמו אתמול מחנות אוהלים נוספים. הצוותים הרפואיים בשטח מטפלים בפצועים שבתיהם קרסו, ובמי שסובלים ממחלות כרוניות - למרות מחסור בציוד רפואי. באזור היו גם מסוקים, שמשמשים לפינוי פצועים מאזורים מרוחקים. לפחות שלושה פונו אתמול במסוקים למרקש.
"הדבר היחיד שנשאר מהכפרים האלה הוא השם שלהם", אמרה פטימה, בת 39, ששוהה באחד ממחנות האוהלים באזור מרקש בעקבות סדקים שנפערו בביתה – והחשש שהוא יתמוטט. "אנחנו לא יכולים לישון בפנים, אנחנו צריכים לישון בחוץ – ולכן זקוקים לאוהל".
תושבי כפרים מתלוננים כי הסיוע שקיבלו מהמדינה אינו מספיק, ולרוב מסתכם באוהלים בלבד. ככל שהכפר מבודד יותר, כך מחריפה מצוקת התושבים. עבדאללה בן ה-40, תושב הכפר זעוויאטה בהרי האטלס, אמר: "אין פה כביש. אף אחד לא יכול לפנות את הסלעים שהידרדרו מההרים. זה היום השישי אחרי רעידת האדמה, ואנחנו עדיין ישנים תחת כיפת השמיים עם הילדים שלנו. אין לנו שמיכות".
בכפר הקטן אוטגרי, שנחרב כמעט לחלוטין, ישנים תושבים שבתיהם קרסו בחצר בית הספר - אחד המקומות היחידים שלא נהרסו. "זה קשה ממש, קר", אמר סעיד בן ה-27. הכפר שלו קיבל אוהלים מהממשלה, אך הם אינם עמידים במים. "החורף מגיע בקרוב, ויהיה קשה מאוד. החיים כאן היו קשים גם כשאנשים גרו בבתים שלהם, יורד פה שלג. האוהלים לא יפתרו את הבעיה", אמרה נעימה בת ה-60, תושבת הכפר שאיבדה שמונה קרובי משפחה ברעידת האדמה. בנוסף לאוהלים קיבלו תושבי הכפר בקבוקי מים ואוכל. כמו במקרים אחרים, גם כאן רוב הסיוע הגיע מתרומות של אזרחים ולא מהמדינה.
רעידת האדמה, נזכיר, היכתה במרוקו בשעה 1:11 בלילה שבין שישי לשבת לפי שעון ישראל (שישי ב-23:11 לפי השעון המקומי), והמוקד שלה היה בעומק של 18.5 קילומטרים בבטן האדמה, כ-70 קילומטרים ממרקש שבדרום-מערב מרוקו. היה זה רעש נדיר יחסית לאזור של הרי האטלס, והוא הורגש גם בשתי הערים הגדולות במדינה, קזבלנקה ורבאט, ואף בדרומן של ספרד ופורטוגל ובאלג'יריה. 19 דקות אחרי הרעש הגדול אירע רעש משנה בעוצמה של 4.9.
פורסם לראשונה: 23:30, 13.09.23
