משקים בפקק את מוחמד הקטן, פליט סורי, לפני חילוצו מההריסות באנטקיה
(צילום: רויטרס)
הכעס כלפי ממשלת טורקיה והעומד בראשה, הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, גבר אחר הצהריים (יום ד') עם התבררות ממדי אסון רעידת האדמה, שגבה רק שם קרוב ל-9,000 נפשות, מבלי לספור את אלפי ההרוגים בסוריה השכנה. לביקורת ולזעם של המוני התושבים באזורים שנפגעו בדרום המדינה בעקבות העיכובים בפעולות החילוץ הצטרפה היום האופוזיציה הטורקית, שהאשימה את ארדואן באחריות לאסון – ולמה שנראה כהיעדר מוכנות של השלטונות לרעידת האדמה, באזור שידוע כפעיל סיסמולוגית וכמועד לפורענות.
"אם יש אדם אחד שאחראי לזה, זה ארדואן", אמר בצהריים כמאל קיליצ'דראולו, מנהיג האופוזיציה הטורקית. הוא האשים שארדואן "לא התכונן לרעידת אדמה" במשך 20 שנות שלטונו, וטען שמאז רעידת האדמה העוצמתית בלילה שבין ראשון לשני עסוק הנשיא בעיקר ב"יחסי ציבור". קיליצ'דראולו, שעומד בראש מפלגת העם הטורקית ומוביל איחוד של עוד מפלגות ימין ומרכז שזכה לכינוי "שולחן השישה", הבטיח גם כי לא ייפגש עם ארדואן "בשום פלטפורמה".
הביקורת מהאופוזיציה מוסיפה לאתגר הפוליטי שעמו מתמודד כעת ארדואן בצל האסון הכבד: בחודש מאי הקרוב ייערכו הבחירות שבהן מבקש ארדואן בן ה-68 להיבחר לכהונה נוספת – קיליצ'דראולו צפוי להתמודד מולו מטעם האופוזיציה – אבל הפעם נשקף לנשיא אתגר גדול במיוחד, בעקבות הפיחות המשמעותי במעמדו הציבורי, שנגרם בין השאר מההידרדרות במצב הכלכלי של טורקיה. לטענות המועלות כעת למחדל בהיערכות לרעש והעיכובים בפעולות החירום, כמו גם האופן שבו ממשלתו תדע לשקם את נזקי הרעש, עשויות בהחלט להיות השלכות פוליטיות.
הביקורת מהאופוזיציה מגיעה על רקע האזהרות החוזרות ונשנות של מומחים לאורך השנים מהעבירות הנרחבות בענף הבנייה של טורקיה, ענף שסייע רבות לצמיחה הכלכלית שלה בעבר. בסוכנות הידיעות רויטרס דווח בסוף העשור שעבר כי חצי מכלל הבניינים בטורקיה, או 13 מיליון מבנים, הפרו בצורה כזו או אחרת את תקנות הבטיחות.
23 צפייה בגלריה
מנהיג האופוזיציה בטורקיה, כמאל קיליצ'דראולו. יתמודד מול ארדואן בבחירות לנשיאות בעוד שלושה חודשים
(צילום: AP )
טורקיה כבר ידעה שלל רעידות אדמה קשות בעבר, ונקודת המפנה במודעות שלה לצורך בהגברת הבטיחות בענף הבנייה הייתה אסון רעידת האדמה באיזמיט ב-1999, אז נהרגו יותר מ-17,000 בני אדם ונהרסו בסביבות 20,000 מבנים. אבל למרות שמאז נקבעו תקנות בטיחות חדשות – ב-2007 ופעם נוספת ב-2017 – אכיפת התקנות הללו אינה מיושמת בצורה מספקת, וזו כנראה סיבה מרכזית לגודל האסון. "הגורם הראשון במעלה הוא איכות הבנייה", אמר למגזין "סיינטיפיק אמריקן" רוס סטיין, שעומד בראש חברה אמריקנית העוסקת בניתוח אסונות. "זה גובר על כל שאר הדברים".
המומחים שניתחו את התמונות מאזור האסון בדרום טורקיה מציינים שברבות מהן נראים בנייני מגורים גדולים שקרסו לחלוטין, כאשר בניינים אחרים לידם עומדים עדיין על תילם – ולדבריהם מדובר בעדות לכך שהבניינים שקרסו לא עמדו בתקנות הבטיחות. פרופ' איאן מיין, סיסמולוג מאוניברסיטת אדינבורו, אמר ל"גרדיאן" הבריטי כי העובדה שרבים מהבניינים קרסו באופן המכונה "קריסת פנקייק" מחזקת את ההערכה הזו. לדבריו, "זה קורה כאשר הקירות והקומות לא מחוברות זו לזו היטב, וכל קומה נופלת בצורה אנכית על הקומה שמתחתיה – מה שמותיר ערימת גושי בטון שבה אין כמעט חללים. המשמעות היא שהסיכוי שמישהו יוכל לשרוד שם נמוך מאוד".
לא הקשיבו למדענים
מומחה נוסף, חוקר ניהול האסונות הנרי באנג מאוניברסיטת בורנמות', ציין כי מניתוח התמונות נראה שרבים מהבניינים קרסו "כאילו היו ערימת קלפים". לדבריו בניינים שקירותיהם התפוררו ברעש היו כנראה ישנים מאוד, אבל בניינים רבי-קומות שקרסו גם הם ב"קריסת פנקייק" כנראה לא נבנו עם אמצעי הבטיחות שהיו עושים אותם עמידים בפני רעידות אדמה. פרופ' פלין גריטליאוגלו, נשיאת סניף איסטנבול באיגוד המהנדסים הטורקי, מציינת כי אף שלרבים מהמבנים היה אישור בטיחות "על הנייר" – בפועל גם הם הפרו את התקנות. "האזור בדרום-מזרח המדינה ספג נזק אדיר, וגם בניינים ציבוריים כגון בתי חולים, תחנות משטרה, בתי ספר, מבני עיריות, גשרים ונמלי תעופה – כולם נבנו אחרי 2007. אלו מקומות שאמורים להיות הבטוחים ביותר במקרה של אסון, מקומות שאמורים לספק סיוע לקורבנות רעידת האדמה".
עשן מיתמר מאזור האסון בהטאי, טורקיה, שעות אחרי הרעש הראשון
(צילום: רויטרס)
סימני השאלה מופנים כעת יותר ויותר לעבר ממשלתו של ארדואן. המנהיג הטורקי אמנם הבטיח להיאבק בעברייני הבנייה ואחרי רעידת אדמה ב-2011 שבה נהרגו 500 בני אדם השווה בין רשלנותם של מפתחי המיזמים השונים שניזוקו לרצח של ממש – אבל ממשלתו היא שיזמה תוכנית "חנינה" שנויה במחלוקת ב-2018, שבמסגרתה הוכשרו בדיעבד המוני מבנים שנבנו בניגוד לתקנות הבטיחות. התוכנית הזו הביאה הכנסות גדולות לממשלה: היא העניקה הכשר רשמי לבניינים לא-חוקיים בתמורה לדמי רישום וגביית מסים עתידית על הנכסים הללו – והסכום שגבתה עמד על יותר מ-3 מיליארד דולר. בסביבות 10 מיליון איש נרשמו לתוכנית, ו-1.8 מיליון בקשות אושרו.
מהנדסים בטורקיה הזהירו אז מההשלכות הקשות של התוכנית. ב-2019 קרס באיסטנבול בניין מגורים שקיבל "חנינה", ו-21 בני אדם נהרגו אז. בעקבות האסון ההוא הזהיר ראש איגוד המהנדסים האזרחיים במדינה, כמאל גוקצ'ה, כי "הערים שלנו יהפכו לבתי קברות" – אזהרה שכעת נדמית כנבואה ממש. הגאולוג הטורקי נאג'י גורור הביע את תסכולו הרב מכך שהרשויות התעלמו מהאזהרות שלו ושל עמיתיו, ואמר בריאיון לערוץ הטורקי FOX TV: "כל המדענים השפויים, כולל אני, אומרים שרעידת האדמה הזו הגיעה עם פעמונים מצלצלים כבר לפני שנים. אף אחד לא טרח להקשיב למה שהיה לנו לומר".
שאלה נוספת שמועלית כעת היא מה עשתה הממשלה הטורקית עם הכסף שגבתה מאזרחיה אחרי האסון הקודם ב-1999, במס שזכה אז לכינוי "מס רעידת האדמה" ושיועד באופן רשמי למימון תוכניות למניעת אסונות וחיזוק שירותי החירום. מדובר בסכום של כ-4.6 מיליארד דולר שאנקרה מעולם לא חשפה כיצד נוצל בפועל, והתהיות לגביו מועלות כבר שנים ארוכות. כעת הסוגיה עולה מחדש: "לאן כל המסים שלנו הלכו, אלו שנגבו מאז 1999?", תהה בפני סוכנות הידיעות AFP ג'לאל דניז בן ה-61, שאחיו ואחייניו נלכדו מתחת להריסות בעיר גזיאנטפ.
לוחמי פיקוד העורף מחלצים נער מתוך חור בתקרה בעיר קרמנמרש
השאלות הללו מוסיפות לזעם של המוני התושבים באזור האסון הנרחב בדרום טורקיה, בעקבות העובדה שכוחות הביטחון מתקשים מאוד להגיע לכל זירות החורבן הרבות. אף שלפי אנקרה כ-60,000 אנשי כוחות החירום לוקחים חלק במבצע האדיר, ומשלחות סיוע הגיעו לאזור מכל רחבי העולם, היקף האסון ותנאי מזג האוויר הקשים, כמו גם העובדה שכבישים רבים ואמצעי התקשורת באזורים מרוחקים יותר שובשו, מותחים את המחלצים עד לקצה ומונעים מהם להגיע לכל מקום.
טענות להשתקת ביקורת בטלוויזיה הטורקית
על רקע הביקורת הזו הגיע בצהריים הנשיא הטורקי לכמה מהאזורים שנפגעו ברעש, ולשכתו פרסמה תמונות שבהן הוא נראה מחבק ילדים באזור האסון בקרמנמרש. במסיבת עיתונאים שערך שם קרא לתושבי ארצו לאזור סבלנות. הוא הודה ב"בעיות" בתגובה הראשונית של הרשויות לרעש העוצמתי, אבל טען כי הסיבה לכך הייתה נזקים שנגרמו לכבישים ותשתיות אחרות, והבטיח כי כעת הטיפול ישתפר. הוא קרא לטורקים "לא להקשיב לפרובוקטורים" אלא רק להודעות הרשמיות של שלטונות. "לאזרחים, לעם שלי, תמיד הייתה סבלנות. אני בטוח שהאומה שלי תדע להפגין סבלנות פעם נוספת", אמר.
ארדואן מתח גם ביקורת על כלי התקשורת, וקרא להם להימנע מהפצה לכאורה של "דיס-אינפורמציה". "היום זה הזמן לאחדות, לסולידריות", אמר. בהקשר זה ראוי אולי לציין כי ברשתות החברתיות הועלו היום טענות ל"השתקה" של ביקורת כלפי הממשלה בכלי תקשורת טורקיים מרכזיים, במיוחד כאלו המזוהים עם השלטון. באחד הסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות נראה כתב של ערוץ NTV משוחח בקרמנמרש עם תושבים, וכשאלו התלוננו על "סיוע לא מספק" ושאלו "איפה המדינה?" – הערוץ קטע את השידור מהשטח וחזר לאולפן. בסרטון אחר נראה ניצול אומר לכתב של רשת Haberturk כי "אף אחד לא הגיע" לעזרתו כבר יותר מיממה. בשלב זה נראה הכתב מתרחק מהניצול ומכריז שהמחלצים "מחפשים בכל מקום".
המרוץ סביב השען לחילוץ לכודים נמשך כל העת, אבל אחרי לילה נוסף עם טמפרטורות שצנחו מתחת לאפס הסיכויים למצוא ניצולים מבין ההריסות הולכים ופוחתים. למרות זאת גם בצהריים הגיעו דיווחים על חילוצים מופלאים, וממחוז אדמיאן בטורקיה הגיע למשל תיעוד של חילוץ תינוקת מתוך ההריסות, יותר מיומיים לאחר האסון.
רעידת האדמה בלילה שבין ראשון לשני, נזכיר, הייתה מרעידות האדמה החזקות שנמדדו בעולם בשנים האחרונות, והחזקה במזרח התיכון ובטורקיה מאז 1939. עוצמתה הייתה 7.8, ולאסון הכבד תרמו גם העובדה שמוקד הרעש היה קרוב יחסית לפני האדמה ושאירע בשעת לילה שבה מיליוני תושבי האזור ישנו במיטותיהם. מאז הרעש העוצמתי פקדו את טורקיה יותר מ-180 רעידות משנה, חלקן חזקות מאוד. בשני בצהריים, תשע שעות אחרי רעידת האדמה הקטלנית, פקד את טורקיה רעש חזק נוסף – בעוצמה 7.7 – שהביא לקריסתם של בניינים נוספים.
מניין ההרוגים הכולל ברעש חצה בצהריים רף עגום ביותר של 10,000 קורבנות וכעת הוא עומד על 11,236. באו"ם כבר הזהירו שייתכן מאוד שהוא יגיע בסופו של דבר ל-20,000. בצהריים עדכנה טורקיה כי מניין ההרוגים הנוכחי בשטחה עלה ל-8,574 ומספר הפצועים ליותר מ-41,000. גם סוריה השכנה ספגה נזק אדיר, ובה נהרגו לפחות 2,662 ועוד כ-4,600 נפצעו. מדובר כבר עתה באסון הרעש החמור ביותר בעולם זה יותר מעשור, מאז אסון רעידת האדמה שהובילה לצונאמי קטלני ביפן ב-2011, אסון שבו נהרגו כ-20,000 בני אדם.
אמש דיווחו הרשויות בטורקיה כי עד אז חולצו בסך הכול 8,000 בני אדם, ועוד 380,000 איש הפכו לעקורים ופונו לשלל מרכזים שונים, מאצטדיונים ועד בתי מלון. בסוריה דיווח המשטר של בשאר אסד על קרוב ל-300,000 עקורים. גם שם נמשכות כל העת פעולות החילוץ, אבל מלאכת הסיוע לקורבנות מורכבת ואיטית יותר – בין היתר בגלל היחסים בין דמשק לארצות המערב, ומכיוון שרבים מקורבנות הרעש נמצאים בשטחים בצפון-מערב סוריה שבהם שולטים המורדים שנלחמים במשטר אסד.
דניאל סלאמה השתתפו בהכנת הכתבה
