שבוע ויום אחרי הטבח בבארי, ההרס והזוועה עדיין ניכרים בשבילי הקיבוץ. כוחות גדולים של צבא פרוסים סביב, גני ילדים הפכו למפקדות, בתים של משפחות הפכו למגורי חיילים, החברים נמלטו. הקיבוץ נשאר בחלקו הגדול הרוס ויתום. רק מקום אחד חזר לעבוד: בית הדפוס.
דפוס בארי חזר לעבוד
(צילום: גיל יוחנן)
דפוס בארי הוא גאוות היישוב, מפעל מצליח שבו עובדים בשגרה קיבוצניקים שכם אל שכם עם תושבי שדרות ויישובי הסביבה. ימים לא רבים עברו מאז התופת והאימה של מתקפת המחבלים על הקיבוץ - והיום (א') הוא כבר אויש לראשונה על ידי החברים, שקיבלו החלטה לשוב ולהפעיל אותו למרות הסכנה.
"אנחנו שעות ספורות אחרי שהצלחנו להפעיל מחדש באופן חלקי את המפעל", אומר בן סוכמן, מנכ"ל דפוס בארי וחבר הקיבוץ, "דפוס בארי הוא חלק מהקהילה של הקיבוץ, שכרגע כואבת, דואבת ואבלה. אנחנו מנסים דרך הקשר שבין הקהילה למפעל לייצר כאן שינוי אופטימי יותר".
גם חבר הקיבוץ נאור פקצרז שב לעבודה בדפוס. הוא שרד את הטבח, שהה בממ"ד עם בני משפחתו כשסביבו נרצחו חבריו הטובים. "הריפוי הכי נכון הוא להיות בעשייה, משבת ועד יום שלישי בבוקר עסקנו בשכול באובדן בבכי, אבל מה שעוזר לי לבוא ולהיות פה שבוע אחרי עם הראש למעלה זה שמיום שלישי כבר התחלנו לחשוב מה אנחנו עושים קדימה".
בעומק הקיבוץ אנחנו פוגשים צוות של תושבים ששבו כדי לנסות ולהתחיל בשיקום. הם מסתובבים על קלנועית, אוספים ציוד אישי שמפוזר בכל מקום, חלקם שרדו כאן את הלחימה הקשה.
"יש בעיקר תחושת אשמה, גם ששרדנו וגם שהיינו יכולים יותר", מספר לנו בדמעות רמי גולד, שלחם עם כיתת הכוננות של הקיבוץ, "זו תחושה קשה שאנחנו מסתובבים איתה, אבל שכלתנית לא יכולנו יותר. היינו 8-7 חבר'ה שלרובם נגמרה התחמושת אחרי זמן מסוים, הצבא לא מגיע ואנחנו נשארנו מול… עד היום אין לי מושג כמה היו מולנו, אבל היו כמויות".
ברחבי הקיבוץ מפוזרים כלי נשק רבים ותחמושת שהביאו איתם המחבלים. מדי פעם נשמע פיצוץ, אלו חיילי יחידת יהל"ם שמנטרלים עוד רימון ואמל"ח שזרוק בכל מקום.
כלבים וחתולי בית עדיין מתרוצצים בשבילי הקיבוץ, חלקם כבר נתפס ונשלח, חלק עדיין מבוהל, מסרב לעזוב. גם התושבים שחוזרים לכאן טיפין טיפין כדי לאסוף את השברים, יודעים שהשיקום עדיין רחוק, קודם כל המלחמה. "הדפוס הוא מרכז שמאגד בתוכו 250 משפחות משדרות ואופקים ולכן חשוב שיהיה כאן מקום שיוכל להתפרנס אחרי שיהיה פה שווייץ", אומר תושב המקום חיים ילין, "אבל אף אחד לא יחזור לעוטף אם עדיין יהיה חמאס וג’יהאד ברצועת עזה, אף אחד".
