(צילום: נויל האריס)
מדינת ישראל מתקשה לצאת מלופ הבחירות. כבר שלוש שנים שחיינו מתנהלים בין קמפיינים של פוליטיקאים, בזמן שהשירותים האזרחיים לא מספקים את המענה הבסיסי לאזרחים שצריכים אותם. מחוץ לצעקות במליאה ומעגל הניסיונות להקים קואליציה, החיים עצמם מזכירים שדה מוקשים.
מהפקקים הלא נגמרים, דרך בתי החולים העמוסים ועד למערכת החינוך שסובלת בימים האחרונים משיבושים בלתי פוסקים – בכל יום שעובר, ישראלים רבים מדי מרגישים שהם צריכים להחזיק את הראש מעל המים. וזה קורה גם ברגע שבו הם רוצים לצאת מהארץ, לחופשה קצרה בחו"ל – בתורים לחידוש הדרכונים.
התורים הבלתי נגמרים ללשכות רשות האוכלוסין בשנה האחרונה הצליחו לייאש כמעט כל אחד. אם בעבר תוך כמה ימים היה ניתן להגיע ללשכה הקרובה למקום מגורינו ולחדש דרכון או תעודת זהות, בחודשים האחרונים הדבר הפך לבלתי נסבל.
מרשות האוכלוסין נמסר כי "משרד הפנים, שרת הפנים ומנכ"ל רשות האוכלוסין שמו את הדגש על הסוגיה הזו בשנה האחרונה ונעשו צעדים רבים על מנת לספק פתרונות עבור מי שרוצה לטוס לחו"ל: שודרג ממשק זימון התורים, גויסו עשרות עובדים, נוספו משמרות במפעל ייצור הדרכונים, הותרה הכניסה והיציאה של ישראלים עם דרכון זר, הוקם מרכז להנפקת דרכונים זמניים בבני ברק עם זמינות תורים גבוהה ומתגבש מנגנון החזר כספי למי שנאלץ לשלם על דרכון במחיר גבוה בנתב"ג כי התור שלו או הדרכון לא הגיעו בזמן לטיסה. כיום ישנם כ-700 עובדים ב-52 לשכות ברחבי הארץ ומגויסים עוד בימים אלה".
ועדיין, זמינות התורים – בעיקר באזור המרכז – נמוכה יחסית. תור פנוי אפשר למצוא רק לחודשים קדימה, וזה כשהחופש הגדול כבר דופק על הדלת, ומשפחות רבות מתכננות לטוס לחו"ל.
ככל שהזמן עובר, עוד ועוד ישראלים מאבדים את התקווה שסאגת התורים ללשכות רשות האוכלוסין תיפתר בקרוב. אחת מהם היא רוזה סוחנוב, תושבת אשקלון שילדה את בנה בחודש אפריל, ורצתה להנפיק לו דרכון כדי לטוס לחופשה בקיץ. היא תיאלץ לחכות עד ספטמבר כדי שזה יקרה.
"בחודש מאי קבעתי תור לארבעה חודשים קדימה, ולשמחתי הצלחתי להגיע במקום בת דודה שלי לתור מוקדם יותר", היא אומרת. "הגעתי בשבוע שעבר עם כל המסמכים. אני יושבת מול הפקידה והיא לא מוכנה לתת לי שירות, כי אני לא מקרבה ראשונה לבת הדודה שלי. אני כבר מולה והיא מסרבת לתת שירות. זה כזה מייאש, ההתנהלות של המשרדים האלה היא פשוט אטומה".
והיא לא היחידה שמאבדת סבלנות. קורין אזולאי, תושבת קריית חיים, רצתה לצאת לחופשה משפחתית בקיץ, ולא ציפתה שתצטרך להמתין כל כך הרבה זמן לתור עבור בנה התינוק. "הייתי בטוחה שבצפון יהיו יותר תורים", היא אומרת, "אבל התור הכי קרוב שהצלחתי לקבוע לבן שלי הוא לסוף אוקטובר, כך שהחופשה המשפחתית אולי לא תתאפשר. בארץ יעלה הרבה מאוד כסף לנפוש. שלוש שנים לא טסנו בגלל הקורונה, אז זה מאוד מתסכל. דרכון זה שירות בסיסי שאנחנו אמורים לקבל, ובגלל ההתנהלות הזו אולי לא נוכל לצאת לנופש משפחתי".
הרפורמה החשובה נתקעה
מחדל הדרכונים הוא לא הבעיה היחידה שתונח לפתחה של הממשלה הבאה. בחודש אפריל הציגו בכנס חגיגי שרת הפנים, ראש הממשלה ויו"ר השלטון המקומי את עיקרי הרפורמה לביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי, שנועדה להעניק יותר סמכויות לרשויות בתחומים רבים כמו חינוך, רווחה, עסקים, דיור ועוד. כך, לדוגמה, ראש עיר יוכל לקבל החלטות תקציביות וניהוליות בנוגע לבתי הספר, להקים מיזמי דיור מוזל ועוד.
אחרי הכנס הוכנה טיוטה של תזכיר החוק תוך תיאום מול משרד האוצר, שכרגע ממתינה להתייחסות משרד המשפטים. לאחר מכן ניתן יהיה להתקדם ולהשלים את הכנתה לאישור השרה ולהפצה להערות הציבור. אלא שהשרה שקד כבר לא תספיק לקדם חקיקה בנוגע לרפורמה והדבר ימתין לממשלה הבאה. בתנועה ישראלית הפועלת לחיזוק הדמוקרטיה בשלטון המקומי חוששים מנפילת הרפורמה לאור הבחירות הקרבות, מבהירים שהיום הרשויות נשענות על אותם יסודות מימי המנדט הבריטי וכי הרפורמה יכולה ליצור שינוי משמעותי ולחזק את השפעת האזרחים.
מרדכי כהן, לשעבר מנכ"ל משרד הפנים, אומר כי מדובר ברפורמה שהייתה צריכה לקרות מזמן ועכשיו נמצאת בסכנה: "החשש שלי שאחרי שהרפורמה הזו התחילה את דרכה ועכשיו נבלמה, להניע את זה מחדש בממשלה הבאה יהיה קשה. מדובר בשינוי הכרחי שישפיע על כל תושב בתחומים הכי קריטיים בחייו".
לטענת ראש העיר קריית שמונה, אביחי שטרן, כל עיכוב של הרפורמה מהווה פגיעה נוספת בתושבים. "בתחומים קריטיים כמו בריאות, דיור וחינוך אנחנו תלויים בממשלה ונאלצים כל הזמן למצוא פתרונות יצירתיים בעצמנו כדי לתת מענה למה שהתושבים שלנו באמת צריכים – דברים שהכי חשובים להם ביום-יום", הוא אומר. "מצער שחוסר היציבות הפוליטי מביא לכך שרפורמות חשובות וחיוניות לא יוצאות לפועל. במשך יותר מדי זמן הזניחו את הרשויות ואנחנו מתמודדים עם המון חסמים שפוגעים בשירות שאנחנו יכולים לתת לאזרח".
הממתינים באתיופיה ימתינו עוד
החלטת הממשלה שאישרה את המשך מבצע "צור ישראל" המתרחש בימים אלה, כללה גם דרישה משרת הפנים ושרת העלייה והקליטה להקים צוות בין-משרדי. בראשו אמור היה להתמנות פרויקטור שיוסכם על הצדדים, במטרה לבחון את זכאותם של אלפי הממתינים שעוד ישנם באתיופיה – ולרובם משפחה בישראל. הצוות נועד לתת להם תשובות סופיות - האם הם יעלו לישראל או לא – כדי להביא למצב שבו נסגרים מתחמי הממתינים.
אלא ששבעה חודשים אחרי ההחלטה ובניגוד ללוח הזמנים שסוכם, השרות שקד ותמנו שטה עדיין לא בחרו פרויקטור ולא הוקם צוות. לדברי השרה תמנו שטה, היא הובילה למהלך למינוי פרויקטור: "מספר פגישות בנושא התקיימו עם שרת הפנים, וכעת הנושא ממתין להסכמה מצידה למינויו של יו"ר פנימה, שר החינוך לשעבר, הרב שי פירון שמכיר את הנושא לעומקו". לדברי השרה שקד, "מינוי זה ואחרים נבחנים בימים אלה והשרות רואות עין בעין את הנחיצות במינוי מהיר של הפרויקטור ובעליית הממתינים הרבים אחרי עוול ארוך שנים". רק מה? שיציאה לבחירות תעכב עוד יותר את ההחלטה החשובה הזו, וסאגת הממתינים באתיופיה לא תבוא לסופה.
אחד מהאנשים שישלמו את המחיר על כך הוא זרפו גברה (25) מבאר שבע, שמרגיש שהחיים שלו תקועים. כבר קרוב ל-20 שנה שהוא מחכה שאמו ואחיו יעלו גם הם לישראל והמשפחה תתאחד. "עליתי ב-2003 עם סבתא שלי. אמא שלי ואחי נשארו בגונדר. הם מחכים שם מאז", הוא אומר. "פנינו לכל גורם אפשרי אבל אין ממי לקבל מענה. אתה שולח מכתבים ולא יודע למי לפנות כבר. אין תשובות. אמא שלי בכל שיחה על סף דמעות, היא רק מחכה שנתאחד. אני חי פה בלעדיה וזה בידיים של ממשלות ישראל, שאחת אחרי השנייה משאירות את הנושא הזה בסוף סדר העדיפויות".
מה בכל זאת התקדם?
למרות הבעיות, בשנה וקצת של עבודה הצליחה שרת הפנים איילת שקד גם לחתום על כמה החלטות ורפורמות. האחרונה היא הקצאה של 86 מיליון שקל לשיקום נזקי הסופה שאירעה במאי האחרון בטבריה ולפיתוח התשתיות התיירותיות בעיר.
צעד משמעותי נוסף היה הרפורמה ברישוי עסקים שיצאה לדרך בחודש שעבר וקודמה על ידי השרה שקד עם סגן השר אביר קארה, במטרה להקל על העסקים על ידי הפחתת הבירוקרטיה וההוצאות הכספיות. בין היתר גם אושרה התוכנית לצמיחה הדמוגרפית ברמת הגולן והועברו תקציבים להקמת יישובים חדשים בפריפריה.
