מפקד הצוות מיחידת לוט"ר אילת, רס"ן במיל' איתמר לוין-פרידמן, נהרג לפני כשבוע בג'באליה מ"מארב על מארב" - צלפי חמאס השכיבו מארב שפגע במארב שפרסה היחידה המובחרת במיל', שעלתה מהעיר הדרומית לסייע לאוגדה 162 בפשיטה הארוכה שלה בצפון רצועת עזה. "מארב על מארב" זו שיטת לחימה עיקרית של כוחות צה"ל נגד חיזבאללה בדרום לבנון. בשתי הזירות צה"ל פועל עם פחות כוחות בימים אלו, אך עם תפיסות ומושגי לחימה שמתחילים להיות דומים, ועם שעון צבאי שמתקתק מהר יותר מזה הפוליטי והמדיני.
הפעולה הקרקעית בדרום לבנון מתנהלת יותר תחת צללים וטשטושי מידע מצד צה"ל, כדי להקשות על צבא הטרור שרחוק מלהתפרק מנשקו, כפי שהגדיר זאת שר הביטחון החדש ישראל כ"ץ כיעד מלחמה חדש שקבע באגביות בפיקוד הצפון בשבוע שעבר. יש כעת פחות חטיבות שלוקחות חלק בשלושת המבצעים האוגדתיים שמתנהלים בקילומטר הרביעי-חמישי מהגבול מאשר שהיו בשיא הפעולה להסרת איום הפלישה של רדואן לישראל, לפני כחודש. בצה"ל לא מודים בכך, אך בפיקוד הצפון השלימו הלכה למעשה כבר לפני כשבועיים, ובזמן, את המשימה שהגדיר להם הדרג המדיני כדי להבטיח את החזרת תושבי הגליל לבתיהם.
כדי לעודד את הלוחמים שפועלים ברצף חסר תקדים מאז הקמת צה"ל, ואולי גם כדי להחזיק את העורף המותש, הצבא הפיץ פעמיים סרטונים בשבוע האחרון עם מסרים דומים בשתי הזירות הפעילות: "צה"ל לא מתעייף", שאמר הרמטכ"ל הלוי ללוחמים שפועלים בעזה, ו"לא נגמר לנו הכוח" שאמר מג"ד 51 מגולני, סא"ל רן, לפקודיו בדרום לבנון.
"חוליה עלולה לחדור בשנים הקרובות לגליל כמו שהירי הרקטי כנראה לא ייעלם", הבהירו בצה"ל, כמתזכרי המציאות מול הצהרות כ"ץ על הניצחון שהושג בראשו על חיזבאללה. אז כדי להסביר מה חיילי צה"ל עושים כעת בדרום לבנון, בצבא מדברים במושגים של "שימור ההישג" ופגיעה במשגרי רקטות של חיזבאללה לטווחים הקרובים והבינוניים כחיפה והקריות.
השעון הצבאי כבר לא מסתנכרן עם זה המדיני
המהלך הקרקעי שהחל בסוף חודש אוקטובר נמשך מזה כחודש וחצי, ובמהלכו נהרגו 68 חיילים ואזרחים, ביחס של 1 ל-25 לעומת האבידות שצה"ל מעריך בצד הלבנוני. כפי שתואר כאן כבר לפני שבועיים, מתרבים הסימנים שצה"ל יתקדם לקו הכפרים השני ואף מעבר לכך, אך עדיין לא נכנס לעיירות גדולות כמרג' עיון הסמוכה לאל-חיאם, הכפר הצפוני ביותר שבו הצבא פועל כעת ליד ברך הליטאני, בואכה הבופור שמול מטולה, או בבינת ג'בל שצה"ל נגס בפאתייה, שבגזרה המערבית.
השעון הצבאי מתקתק מהר יותר מהשעון המדיני, אוגדות פיקוד הצפון עמדו במשימה שלהן ובצה"ל כמעט מדרבנים, בין השורות, את הממשלה להביא להסדרה שתפסיק את האש בצפון ותאפשר את התחלת שיקום היישובים הפגועים כדי להשיב את רבבות הישראלים העקורים לבתיהם בגליל. "הכפרים השיעיים בדרום לבנון הם מוגלה שאפשר לחטט בה עוד שנים עם החיילים של גולני ואלכסנדרוני. תמרון גדול ומלא לא יהיה שם בטווח הנראה לעין, ואנחנו בנקודה הכי טובה כעת מבחינת ההישגים של צה"ל בעריפת מפקדי חיזבאללה וההנהגה שלו ולקיחת אלפים מנכסיו בעולמות הטילים השונים, הרקטות ויכולות הייצור", אומרים במערכת הביטחון.
יחד עם זאת, היה בצה"ל מי שנדהם מהפרסום האמריקני שלפיו בממשלה אולי יחכו עוד חודשיים עד לכניסת דונלד טראמפ לבית הלבן כדי לתת לו "במתנה" את סוף הלחימה בצפון. חודשיים אלו יכללו שהייה בבוץ לבנוני חורפי, תובעני, רחוק וקטלני יותר, שלא היה בתכנון ואולי גם לא ביכולות השחוקות של צה"ל אחרי 14 חודשי לחימה ארוכים בכל הזירות. קשה שלא לחשוד גם בהארכות מלאכותיות של המלחמה בצפון, עמוסות ספינים על עוד התקדמות במו"מ ופסע מהפסקת אש, אחרי סחרירים דומים שחווינו בשנה האחרונה סביב עסקאות החטופים בדרום שמוסמסו.
בצה"ל גם מזכירים שוב ושוב שהלחימה בצפון רחוקה מתרחישי האימים והערכות הזוועה עם יותר מ-1,000 שיגורים ביום לעורף הישראלי, עשרות אתרי הרס ואלפי הרוגים בצפון ובמרכז. חיזבאללה שיגר גם בסוף השבוע עוד כ-10 כטב"מים, איראן ממשיכה לעשות זאת במספרים נמוכים מעיראק ומתימן, אך חיל האוויר מצליח ליירטם בשיעור משתפר של 90%.
סוף המלחמה בצפון ומעבר ללחימה ארוכת שנים שצפויה ברצועה, עם או בלי שחרור חטופים, תסמל את סוף המלחמה הארוכה לממשלה שחפצה בהתארכותה, כינון ועדת חקירה ממלכתית שבממשלה חרדים מפניה וייתכן שגם הליכה לבחירות. בהיבט הזה, השעון הצבאי שכולל אבידות וחללים כבר לא מסתנכרן עם השעון המדיני האיטי או עם הפוליטי שמייחל למלחמה נצחית. השאלה האם הרמטכ"ל הלוי יוכל לגלות אמת זו לציבור.
בקו הכפרים השני ההתנגדות מוגבלת, אך "האלונקה כבדה"
בינתיים, בצה"ל הולכים ומזכירים את אפקט הדאחייה מ-2006: הפלת עשרות בניינים של חיזבאללה ברובע השיעי של ביירות בשבועות האחרונים. בסוף השבוע בלבד הותקפו כ-200 מטרות מהאוויר, בחמישה גלי תקיפות שכללו מיטוט רבי קומות גם בערי חוף מדרום לבירה הלבנונית וברמת נבטיה. מדרום לשם, ליד הגבול עם ישראל, מתארים המפקדים דפוסי פעולה דומים ללחימה שניהלו בחודש הראשון של המהלך: פשיטות מוגבלות, אך בהיקפי כוחות גדולים של צוות קרבי חטיבתי משולב או שניים, במשך 6-5 ימים לערך על כל יעד, לרוב כפר בודד שהפך לבסיס צבאי, או שטח סבוך מבוצר (שס"מ) בסבך העבות שבין הכפרים שהוקם כמרחב לחימה על-ידי חיזבאללה.
הכוחות לא נשארים בכפרים אלו מעבר ללוח הזמנים שנקבע, גם כדי לא להתבסס שם יתר על המידה. הם חוזרים, ברגל, לשטח הארץ הסמוך. במידת הצורך, חוזרים הגדודים לפעולות השלמה, כפיצוצי או הריסות מרחבי לחימה גדולים מתחת ומעל לאדמה. בימים האחרונים הופתעו לוחמים מחטיבה 226, מהמעטות שנותרו מקרב חטיבות המילואים בפעולה הקרקעית בדרום לבנון, לגלות תשתיות טרור של חיזבאללה גם בפאתי אחד הכפרים הנוצריים בקרבת הגבול. הכפרים הנוצריים הללו, דוגמת רמיש, זכו לחסינות מצה"ל כי בלמו כמעט בגופם כניסה של חיזבאללה לשטחם לאורך השנים האחרונות, גם בגלל המתח העדתי המסורתי בלבנון וגם מחשש שייחרבו על-ידי צה"ל ביום מן הימים.
בחטיבה כמו 226 יש מיעוט יחסית של נפגעים וחללים למרות המשימות הדומות לאלו שמקבלות חטיבות סדירות בדרום לבנון. "אנחנו לא רצים לכל בית, עובדים לאט ומסודר, לפי תורת לחימה ברורה, שולחים הרבה רחפנים קטנים לסריקות מקדימות בתוך החדרים למרות שתמיד עלולה להסתתר חוליית מחבלים בבוידעם", אמרו מפקדים במיל' שפועלים כעת בדרום לבנון. "יש המון שיקול דעת בהתקדמות שלנו".
בפיקוד הצפון מתארים נתונים, שלפיהם מתוך כ-200 היתקלויות שהיו עד כה בפעולה הקרקעית, כולל בתוך מבנים, רק בודדות הסתיימו בחללים לכוחות צה"ל. אלו לא מתכוונים לעצור, ולנצל כל יום של לחימה: בפעולה בכפר החדש שבו פועלת כעת חטיבה 226 לבד, הרסו הכוחות יותר מ-150 מבנים ששימשו את חיזבאללה, הרוב באמצעות כלי צמ"ה כדחפורים, בגלל משאב חומרי הנפץ היקר והמוגבל. לא מן הנמנע שמספר הבתים והמבנים שצה"ל הרס בכפרי חיזבאללה שמכונים "כפרי ההזנקה של רדואן", יגיע לאלפים רבים. למאות אלפי הלבנונים שגרו בכפרים וישובו כעקורים דרומה לא תהיה קורת גג.
עד כה, בקו הכפרים השני הזה, ההתנגדות של חיזבאללה היא מוגבלת, וגם בה מוצאים הכוחות מספר נמוך יחסית של מחבלים, כ-30-20 בממוצע בכל כפר, שנותרו להסתתר מאחור ולא ברחו. מול כמות שכזו יש מאות לוחמי צה"ל בכל התקפה, ולכן הן מנוהלות לרוב בשום שכל. כך למשל, באחת ההתקפות של צק"ח 226 בימים האחרונים בכפר החדש, זוהה ירי של פעילי חיזבאללה מהאגף של היעד בכפר. שלושה חיילים נפצעו, אבל הכוח הגדול והמסיבי, שכלל גם טנקים, השיב אש והקפיא מצב: תוך 25 דקות הגיעו מטוסי הקרב שהמג"ד הקפיץ, ואלו הנחיתו פצצות שחיסלו את המחבלים - 100 מטרים בלבד ממיקום הלוחמים. המפקדים ממשיכים לשבח את המודיעין הטקטי, שפוגע כמעט בול בכל אינדיקציה שנותן לחיילים על מיקומי המחבלים, המטענים ומצבורי האמל"ח הגדולים שהם ממשיכים למצוא ולהשמיד.
"אנחנו לא יושבים על התחת. המשימה היא לא לכבוש כפר ולשבת בו, אלא עובדים לפי רשימות יעדים כמו במפעל מסודר, ויודעים שהכול מתוחם בזמן. זה יותר קל וחכם לפעול כך", תיאר אחד המפקדים. "יש זירות מטענים, גם בשטח הפתוח, אבל פחות ממה שחשבנו שיהיו".
זקני החטיבה, שלחמו במקומות האלה גם ב-2006, שמו לב לפני כמה ימים כי שברו למעשה את השיא של "סביהם", באורך הפעלת החטיבה שמורכבת מיוצאי צנחנים: בגלגולה הקודם, כחטיבה 80, הלוחמים היו על מדים במשך כחצי שנה, מתחילת מלחמת יום הכיפורים ב-1973 ועד לנסיגה מהמובלעת הסורית שהחזיקו באזור שצה"ל כבש בין קוניטרה לדמשק.
"יש כאן חיילים וקצינים שהפכו שולחן לפני חודשיים כדי שהחטיבה תיקח חלק בפעולה ההתקפית הזו, עם רוח לחימה בשמיים, אבל מצד שני יש חיילים שוויתרו כבר על שנת הלימודים שלהם בתואר, אנשים ששנה נדפקה להם מהחיים עם אתגרים של ילדים ובנות זוג. האלונקה הזו כבדה. ולכן אנחנו מקפידים גם עכשיו שאנשים ייצאו הביתה להתרענן. זה לא ה-120% התייצבות שהייתה בהתחלה, אבל לאנשים אין דילמה. הם יודעים שזה הם ואין אף אחד אחר", תיארו בצה"ל.
לחימת המעגלים שצפויה בעשור הקרוב בעזה
לוחמי חטיבת כפיר מובילים בימים אלו את הלחימה בעיירה הקטנה וסמוכת החוף בית לאהיה, שצופה על מושב נתיב העשרה בצפון הרצועה. זה קורה כחלק מפשיטת אוגדה 162 על ג'באליה הגדולה והמרכזית של השליש הצפוני ברצועה. פשיטה זו, כפי שהערכנו ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" עם תחילתה לפני כחודשיים, תהיה ארוכה ומורכבת יותר מקודמותיה. יותר אוכלוסייה נותרה במרחב, חמאס התבצר עם קווי הגנה ממולכדים בקליפות שסביב מעוזיו המתחדשים. אך בבית לאהיה הסיפור חריג, ויכול לנבא את "לחימת המעגלים" שצפויה לחיילי צה"ל בעשור הקרוב בעזה, כדי לבער את תשתיות ומחבלי חמאס, ובהיעדר חלופה שלטונית לריבונותו המוחלשת על שני מיליון עזתים.
חטיבת כפיר, שמזוהה יותר עם משימות הבט"ש הנצחיות והסיזיפיות ביהודה ושומרון, הגיעה לפני כשבועיים להילחם בעזה תחת אוגדה 162, למרות שאינה שייכת לאוגדת החוד הסדירה של פיקוד הדרום, אלא לאוגדה 99 של פיקוד המרכז. צוותי קרב כאלו לא חריגים בצה"ל בשנה האחרונה, ותקפים יותר בתקופות של מחסור בכוחות, כמו כעת, שבה עזה היא זירת הלחימה המשנית. כפיר אומנם השתתפה בתמרון, לראשונה בתולדותיה כחטיבת החי"ר הצעירה בצה"ל, אך למשימה קצרה יחסית, בשכונת שג'אעיה העזתית, בדצמבר אשתקד.
כפיר קיבלה כעת את משימת טיהור בית לאהיה מנוכחות חמאס, והקצינים שהגיעו מחודשים בחברון ובבקעה אמרו לפקודיהם: עלינו להכריע את גדוד חמאס בבית לאהיה. יש לו מג"ד ומ"פים, אמצעי לחימה ומנהרות. זאת, למרות שהגדוד הקטן הזה בבית לאהיה, שנחשב לאחד הגדודים הפחות חזקים של חמאס, בלשון המעטה, נדרס ונמחץ פיזית, פשוטו כמשמעו, על-ידי עשרות דחפורי D9, טנקי מרכבה סימן 4 ונמ"רי גבעתי בלילות הראשונים של התמרון הקרקעי המפלצתי של צה"ל ברצועה, בסוף חודש אוקטובר של השנה שעברה.
בעיירת הבת של ג'באליה נותרו עוד, מסתבר, עשרות רבות של מחבלים. בכל קרב ידם של לוחמי כפיר על העליונה, גם אחרי שלפני כשבוע נהרגו ארבעה מחבריהם מגדוד שמשון מטיל נ"ט של חוליית מחבלים. נכון, אין התקפות מחלקתיות של גדוד חמאס בבית לאהיה על לוחמי כפיר ורבים ממחבליו נכנעים בהרמת ידיים, אבל יש היתקלויות קרובות וזינובי גרילה בלוחמים.
"הגדוד של בית לאהיה בכשירות פחות טובה, נותרו לו מפקדים ונחסל את כולם", אמר בסוף השבוע ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" מג"ד שמשון, סא"ל יואל, שאיבד 4 חיילים. "לא חסר לנו כלום, נכנסנו רגלית ובליווי טנקי גדוד 71 של חטיבה 188 ללב הבנוי של בית-לאהיה, עם ליווי כטמ"ם זיק ומסוקי קרב, ותקפנו מיד גם את המרחב שממנו פגעו לנו בלוחמים. השמדנו מאות בתי אויב בשבועיים שלנו כאן באופן שיטתי כדי לא להשאיר שום דבר לחמאס".