חומות של הגנה: "לפני שנה תפסה את הגזרה הזו פלוגה אחת בלבד. הגדר הייתה פרוצה. מחוררת. היום יש כאן ארבע פלוגות והתיקונים על הגדר מהירים. לא תראה פה סרטונים של חציות המוניות. הימים הללו נגמרו", כך הבטיח באופטימיות סא"ל רז שטיינברג, מג"ד רשף בחטמ"ר מנשה, האחראי על החלק של גדר ההפרדה באזור טול כרם. שטיינברג אחראי בסך הכל על כ-30 ק"מ של גדר. התלווינו אליו ולחייליו לפעילות לילה. צפו בכתבת הווידאו.
בצד אחד יישובי עמק חפר ובצד השני העיר הפלסטינית טול כרם. שטיינברג מחלק משימות לכ-300 לוחמים: סיורים, עמדות, מארבים ותצפיות. יש לו גם רחפנים שנותנים תמונת מצב על המתרחש בנקודת שונות בגדר. "לפני שנה וחצי היו חוצים פה אלפים, היום עוברים אותנו בודדים. זו מלחמה יום-יומית. קשה להביא לסגירה הרמטית אבל זו השאיפה", הוא הסביר.
נסענו איתו בג'יפ עד לצומת הכניסה לטול כרם. רק לא מזמן תפסו חייליו מספר שוהים בלתי חוקיים באוטובוס שחלקם, כך התברר מאוחר יותר, היו יעדים של שב"כ בדרכם לבצע פיגועים. "הצבא שינה פה את התמונה לגמרי".
לשנות את המשוואה
שנה וחצי חלפה מאז רצף פיגועי הטרור הקטלניים בלב ישראל שהובילו את מערכת הביטחון לצאת למבצע "שובר גלים". רבים מהמחבלים באותם פיגועים היו מסתננים שהגיעו דרך קו התפר הפרוץ, שהוזנח במשך שנים ואפשר מעבר של מאות אלפי שוהים בלתי חוקיים לתוך שטח ישראל. "בעיית המסתנן לא מתחילה בגדר", הסביר גורם בכיר במינהל האזרחי. המטרה הראשונית של מערכת הביטחון הייתה להוריד את כמות הפלסטינים שבכלל מגיעים לגדר. לצורך כך, תוך שיתוף פעולה הדוק עם שב"כ, ביצעו סוג של "מדגם" מודיעיני של כ-10 אלף מסתננים במטרה לאפיין אותם. לאחר קבלת הנתונים הוחלט על חמישה שינויים עיקריים.
ראשית, שינוי קריטריון העבודה. התברר כי רוב המסתננים הם ללא היתר עבודה ורובם צעירים בני 35-25. "קיימנו עשרות ישיבות בנוגע לאישורי העבודה, חלקם עם ראש השב"כ בעצמו, והצלחנו לשנות את הקריטריונים", הסביר אותו גורם במינהל. עד לפני כמה חודשים הקריטריון לקבלת אישור עבודה, כמובן בהנחה שאין לך מניעה ביטחונית, היה או מעל גיל 22 ונשוי או אינו נשוי ומעל גיל 35. לאחר התערבות שב"כ הוחלט על הורדת גיל הרווקים לקבלת אישור ל-27. משכך, על פי נתוני מערכת הביטחון מינואר 2023 התווספו עוד 4,000 אישורים לאחר עדכון קריטריון הגיל.
שנית, במערכת הביטחון החליטו לאפשר גם לצעירים רווקים לקבל אישור עבודה בתנאי שהם עובדים עם אביהם באותה עבודה. "כשהבן הצעיר מגיע עם האבא למעבר ונמצא איתו בעבודה האבא לוקח עליו חסות. זה מצב שטוב עבור כולם. הוא יוצא עם האבא בבוקר וחוזר איתו בערב. אחרי השינוי הזה התווספו מינואר עוד 200 אישורים. זה משמעותי", סיפר רס"ן חוסאם מעדי ראש תחום מעברים במינהל האזרחי.
עוד הוחלט לפתוח במבצע להסרת מניעת אישורים לפלסטינים. כלומר, אזרח פלסטיני שמנוע כבר שנים מלעבוד בישראל ושינה את אורח חייו או שהסיבה כבר אינה רלוונטית, זכאי כעת לאישור. כמובן לאחר בחינה של שב"כ ובכפוף לשיקולי ביטחון. בנוסף, נעשה תיאום מול בעלי עסקים בישראל. לבסוף, הוחלט גם על הגדלת משרות העבודה. בתחום הבניין למשל, גדלה המכסה ב-16 אלף אישורים וכעת עומדת על 80 אלף. בתעשייה ושירותים גדלה המכסה ב-4,050 משרות ועומדת כעת על 12,050.
"כל הפעולות הללו הורידו משמעותית את הפלסטינים שחודרים את הגדר. באנו לשב"ח הביתה ואנחנו מנסים לשנות את המשוואה", הסביר מעדי את הצעדים הללו. לכל אלה יש להוסיף את השינוי הדרמטי שביצעה מערכת הביטחון במעברים עצמם. אם זה בשימוש בכרטיס החכם שבעזרתו עוברים אלפים תוך דקות או שיפור מרחב המעבר שיכול להכיל כמות גדולה יחסית של פועלים.
גדר שמשנה תודעה
אחרי שלל פעולות המניעה, עדיין אלפי פלסטינים מגיעים לגדר ומנסים לחצות אותה בצורה לא-חוקית. אלא שכעת מדובר בעשרות בודדות, מספרים מצחיקים בהשוואה למצב שהיה בתפר לפני כשנתיים. "היה פה טרמינל. חציות של אלפים. ברמות שקשה לתאר", הסביר אל"מ רועי איטח, ראש מטה התפר באוגדת איו"ש שקיבל את תפקיד השמירה על הגדר. "היום זה לא ככה. תשאל את התושבים סמוכי הגדר ותראה מה המציאות".
ואם עד כה לא ברורה עוצמתה של הגדר, הנה כמה נתונים: אורכה הוא 525 ק"מ – ממעבר הבקעה עד נחל חבר בדרום כולל עוטף ירושלים. כ-350 ק"מ ממנה הוא גדר וכ-130 ק"מ חומה. השאר הוא מכשול קרקעי שהקים צה"ל. סך הכל ישנם כ-4,000 לוחמים הפרוסים על הגדר ומבצעים בה משימות הגנה. על כל זה מנצחים צה"ל, שב"כ, מג"ב, המינהל האזרחי ומינהל המעברים.
לפי המספרים של צה"ל, מאז הפרויקט לסגירת הפרצות בגדר כמות השב"חים ירדה מכ-40 אלף מסתננים ביום לעשרות עד מאות בודדות. סיירנו יחד עם איטח במעבר הל"ה שדרכו עוברים אלפי פלסטינים ביום. "גל הפיגועים הקשים הוא זה שהביא להחלטה דרמטית של צה"ל על תגבור של 12 גדודים לפיקוד המרכז, במקביל לשינוי תפיסה קיצוני במרחב קו התפר. זה כולל את הקמת המכשול באזור הדרום (ספר המדבר), בניית חומה בצפון, עיבוי ותיקון גדרות לכל אורך הקו וכמובן הגדלה משמעותית של הכוחות על הגדר. זו עבודה בסדר גודל שצה"ל לא הכיר לפני. מושקעים פה מאות מיליונים. דרמה של ממש", הסביר סא"ל איטח.
מעבר לכך, אגף חקירות ומודיעין מיוחד שהוקם במג"ב לצורך חקירות מסתנני גדר גם הוא נכנס לתמונה בכל הכוח. "זו תעשייה של ממש. מאחורי כל מסתנן יש רשת של מבריחים, מסיעים, אלו שמקבלים אותו אחרי שחצה. אלו פרטי מודיעין שלא התעסקו איתם בכלל קודם", סיפר מיכאל מור, רכז חקירות במג"ב איו"ש. "היום כל חייל על קו התפר יכול להחרים במקום רכבים של מסיעים. אנחנו סוגרים מעגל מאוד מהר".
גם התושבים שהובילו מאבקים נגד המציאות הבלתי נתפסת של מעבר שב"חים בגדר מרגישים את ההבדל. "אין ספק שהמצב פה השתנה דרמטית. כאילו חזרנו למציאות שהייתה לפני שלוש או ארבע שנים. יש תודעת גדר", תיאר אלון אידן, יו"ר ועדת ביטחון של קיבוץ בחן. "אצלנו ממש יושב גדוד של תותחנים שכל הזמן פועל, זה מייצר תופעות פח"ע אחרות שלא היו מוכרות לנו. כמו ירי לעבר הכוח מעומק השטח והפרות סדר דחופות. הירי מאוד מטריד כמובן, אנחנו לא רגילים לזה. יש כאן כוחות ונראה שלוקחים את העניין ברצינות, אבל השאלה הגדולה היא מה יהיה כאן בעוד שנה. האם כולם יתקפלו ונחזור חזרה לנקודת ההתחלה או שבאמת המציאות תשתנה".
ההגנה על גדר התפר עברה שינוי, אבל מספיק רק מחבל אחד שיחצה את הגדר – והסכנה ברורה. בעניין הזה גורמי הביטחון חלוקים ויש הטוענים כי לא ניתן להגיע למצב של אפס מסתננים. מנגד, טוען סא"ל שטיינברג שאפשר אחרת: "אני אומר שזה אפשרי. אנחנו נבחנים כל שבוע. כל מג"ד רואה כמה חצו בגזרתו. אצלי חצו כמה עשרות שלא הצלחנו לתפוס, וזה כואב לי. אני מרגיש שלא ביצעתי את המשימה כמו שצריך. אבל אם נשתכלל ונעמיק במשימה נוכל להגיע לאפס מסתננים".
ועדיין, למרות השינוי המהותי, חשוב להזכיר כי שנים ארוכות צה"ל ומדינת ישראל אפשרו בשתיקה מעבר של מאות אלפי פלסטינים מדי יום לשטח ישראל. הם חונכו להבין שזה אפשרי, שזה אינטרס ישראלי. לאורך השנים הזניח צה"ל את התפר, דילל כוחות רבים ולא התייחס למשמעויות הביטחוניות. גם המעברים היו מוזנחים והפלסטינים שעוד היו עוברים היו נדחקים בתנאים קשים. השאלה הגדולה היא האם משהו מתודעת הגדר החדשה תישאר פה גם ב-2025 או ששוב נמצא את עצמנו במציאות מטרידה של הסתננויות עם חשד כבד לפיגועים.