שר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזפ בורל, האשים אחר הצהריים (יום שישי) כי ישראל "מימנה את חמאס כדי להחליש את הרשות הפלסטינית". בורל, שדיבר באוניברסיטת ואיאדוליד שבספרד, הוסיף כי "רק פתרון שתי המדינות, שייכפה מבחוץ, יביא לשלום - גם אם ישראל מתעקשת על ההפך".
2 צפייה בגלריה
נתניהו מכחיש שמטרת הכספים הייתה להחליש את הרש"פ. בורל
(צילום: יריב כץ, AP Photo/Hassan Ammar)
נתניהו: "רוצים ניצחון מוחלט על חמאס"
(צילום: לע"מ )
ישראל, נדגיש, לא העבירה כספים ישירות לארגון הטרור העזתי, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו מתמודד עם ביקורת חריפה על מדיניות ארוכת-שנים של הכנסת כסף לרצועת עזה, כחלק מאסטרטגיה שנועדה להפריד בין שלטון הרשות ביהודה ושומרון לשלטון חמאס ברצועה - ובכך לסכל תהליך מדיני מול הפלסטינים. נתניהו, מצידו, הכחיש שזו הייתה המטרה של העברת הכספים.
בחודש שעבר דווח בניו יורק טיימס כי המוסד קיבל לאורך השנים "מידע סודי" שבמקביל לכסף שממשלת קטאר מעבירה לרצועת עזה לסיוע הומניטרי לפלסטינים, שולחים גורמים קטארים בכירים כספים ישירות לזרוע הצבאית של החמאס, עז א-דין אל קסאם. לפי הדיווח, ראש המוסד הקודם, יוסי כהן, חשב בשלהי כהונתו כי נושא הכספים הקטאריים "יוצא מכלל שליטה". יורשו של כהן בתפקיד, דוד ברנע, אמר לראש הממשלה החדש דאז, נפתלי בנט, כי הוא מתנגד להמשך העברת הכספים באישור ישראל מקטאר לרצועה, משום שחלק מהם מוסטים במרמה על ידי חמאס כדי לשרת את ההתעצמות הצבאית של הארגון. בדיווח נכתב כי המוסד התמיד בהתנגדות הזו לאורך כל תקופת בנט, ובמהלך ממשלת נתניהו החדשה - אך התשלומים המשיכו לזרום.
ראש המל"ל לשעבר, איל חולתא, אף אמר כי "הקונספציה של נתניהו, שנשמרה במשך עשור וחצי, הייתה שאם נקנה שקט ונעמיד פנים שהבעיה לא קיימת - היא בסופו של דבר תיעלם". למעשה, ההיסטוריה של מערך השילומים הקטארי הולכת אחורה כעשור וחצי. בשיחה עם העיתונאי דן מרגלית ב-2012, הסביר נתניהו את האסטרטגיה שלפיה חשוב לשמור על חמאס חזק אל מול הרשות הפלסטינית, מפני שתחזוק שני גורמים עוינים יפחית ממנו את הלחץ לנהל משא ומתן ולהתקדם בפתרון שתי המדינות. מבקריו חידדו שהעברת הכספים מאפשרת לנתניהו לשמור על מעמדו ותפקידו כראש ממשלה, מבלי באמת לפתור את הבעיה של חמאס בעזה.
בתוך כך, האיחוד האירופי החריף היום את הצעדים נגד ארגון הטרור הפלסטיני וזרועותיו הכלכליות, ואימץ גם משטר סנקציות חדש נגד אלה שתומכים, מקלים או מאפשרים "פעולות אלימות של חמאס והג'יהאד האיסלאמי". האיחוד כבר הגדיר בעבר את חמאס כארגון טרור, אך החידוש כעת הוא שבפעם הראשונה ישנו משטר מיוחד לסנקציות נגד כל מי שיבוא במגע עם חמאס - לא רק בטרור, אלא גם בקשרים כלכליים.
בינתיים הכריז האיחוד על שישה אישים שסייעו כלכלית לחמאס כתומכי טרור, ועליהם כבר הטילה ארצות הברית סנקציות עוד לפני כן. אימוץ משטר הסנקציות החדש, בכל מקרה, מרחיב משמעותית את היכולת של האירופים להטיל סנקציות על חמאס ומעגלי התמיכה שלו; בנוסף, המהלך התבצע אחרי שהשבוע הטיל האיחוד סנקציות על מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר, שיאפשרו לו להקפיא את כספיו ונכסיו - ולאסור על גורמים אירופיים לספק לו מימון או משאבים כלכליים אחרים.
ובינתיים, משלחת של חמאס, בראשות חבר הלשכה המדינית של ארגון הטרור, מוסר אבו מרזוק, מבקרת במוסקבה ונועדה בין השאר עם סגן שר החוץ הרוסי מיכאיל בוגדנוב. בסיום הפגישה פרסם משרד החוץ הרוסי הודעה שבה קרא לשחרר במהירות את החטופים המוחזקים בעזה, בהם שלושה בעלי אזרחות רוסית.
המפגש עם סגן שר החוץ הרוסי התקיים במטה משרד החוץ הרוסי במוסקבה, והשתתף בה - לצד אבו מרזוק - גם בכיר חמאס באסם נעים. המשלחת, נטען, קיימה "התייעצות פוליטית" עם הרוסים כדי לדון באמצעים להפסקת אש ו"לשים סוף למלחמה".
בהודעת משרד החוץ הרוסי נמסר מנגד כי הפוקוס בשיחה היה גם על המשבר ההומניטרי ברצועת עזה, שהגיע ל"ממדים קטסטרופליים", וכי הצד הרוסי הדגיש את הצורך בשחרור מיידי של האזרחים המוחזקים בשבי, כולל שלושה אזרחים רוסים - אנדריי קוזלוב (27) מראשון לציון, אלכס לובנוב (32) מאשקלון ואלכסנדר טרופנוב (28) מתל אביב.
מנגד, רשת אל-ג'זירה דיווחה כי בחמאס אומרים שכל החטופים שמוחזקים ברצועה הם "חיילים וקצינים בשירות או במילואים, או כאלה ששירתו בעבר בצבא" - ולכן ארגון הטרור לא מוכן לנהל מו"מ על שחרורם עד שתופסק הלחימה.
