בגוש השינוי לא רצו בשום אופן ברשימה ערבית אחת, מאוחדת. זה היה מגדיל את אחוז ההצבעה בציבור הערבי, ולפי חלק מהסקרים ‑ מניב 15 מנדטים. "וזו בדיוק הבעיה", הסביר גורם בכיר אחד, "משום שחמשת המנדטים הנוספים היו באים על חשבון הגוש, וגם על חשבון נתניהו. מ-60 מנדטים, נניח, היינו יורדים ל-57. זה לא משנה שגם נתניהו היה יורד. כל הסיכוי להגיע ל-61 היה מתפוגג. נתניהו היה גומר עם עוד פחות, אבל היכולת להרכיב ממשלה חלופית הייתה נשחקת".
מסרים בנוסח הזה הועברו למנסור עבאס, יו"ר רע"מ. אין לי מושג אם עבאס התחשב בכך; העובדה היא שהוא לא הצטרף לאיחוד שעליו הוכרז השבוע. ממילא, השיחות בין הרשימות הערביות היו ‑ כרגיל ‑ מופת של סכסוכים גדולים וקטנים, פוליטיקה ביזנטינית ישראלית קלאסית.
ראשי האיחוד החדש - אחמד טיבי, יוסף ג'בארין וסמי אבו שחאדה
(צילום: ריאן פרויס, אלכס קולומויסקי, עמית שאבי)
התוצאה היא ריצה משותפת, קטנה. חד"ש ותע"ל ירוצו עם בל"ד ‑ מפלגה לאומנית, קיצונית, שנוסדה בידי עזמי בשארה, תושב קטאר בימים אלה. בל"ד, שעד כה ביזבזה בערך 1.4% מקולות הציבור הערבי מתחת לאחוז החסימה, תרוץ יחד עם מפלגות מיינסטרימיות יותר. זה לא משום שהיא רוצה מהפך ושיתוף פעולה יהודי-ערבי; זה לא הטיקט של בל"ד. "ההפך", אמר לי גורם המעורה בפוליטיקה הערבית, "זו גלולת רעל, מי יודע, אולי עם ניחוח קטארי, לשיתוף פעולה כזה".
יש שתי דרכים להביט בכל ההתפתחות הזו. הראשונה באה מהליכוד. "עם בל"ד, הם לא יוכלו להסתמך על הימנעות של הערבים בהקמת הממשלה", אמר לי בכיר בקואליציה, "זה ממש משחק לידי נתניהו. כי הם כל כך קיצוניים. וגם יהיו יותר מנדטים של ערבים בכנסת, שזה מצוין לנו, כי הסיכוי שלהם לרוב ציוני יקטן".
ביממות האחרונות קיבל יו"ר מפלגה בגוש השינוי מסרים היסטריים למדי בנושא הזה. "אתה צריך לבקש ממנסור עבאס לא לרוץ", אמר לו יועץ אחד (היו"ר לא התרשם במיוחד).
"מצחיק מאוד", אמר לי בכיר בגוש השינוי. "יש עכשיו בידול מובהק בין רע"מ ומנסור עבאס, שתומך או יתמוך בשירות לאומי, ובין שאר המפלגות הערביות. הפער רק גדל. וזה ישרת אותנו במידת הצורך" (במידת הצורך ‑ כלומר במקרה שלא יהיה "רוב ציוני" ותקום ממשלת מיעוט). מה גם שיואב סגלוביץ', ציוני מובהק, עשוי להצטרף לרע"מ ולהיכנס לכנסת על חשבון המנדטים שלה. זה גם מרכך את תדמיתה של רע"מ.
בגוש שמתנגד לנתניהו סבורים שהדיון תיאורטי למדי. גדי איזנקוט מתחזק בסקרים. גם נפתלי בנט. הגוש יציב. הוא יכול להגיע ל-60 מנדטים ויותר מכך, בפרט אם עופר וינטר יוריד את בצלאל סמוטריץ' מתחת לאחוז החסימה.
וינטר גורם לפאניקה בלשכת נתניהו; ראש הממשלה עסק בתדרוכים נגדו בימים האחרונים. הוא משוכנע שוינטר כבר הגיע להסכמות עם אביגדור ליברמן או בנט ("או שניהם!") לחבירה אחרי הבחירות, כאגף הימני של הממשלה החדשה. ההתלבטות של נתניהו ויועציו היא אם להפנות את העין הגדולה של מכונת הרעל הטלוויזיונית לעבר וינטר, לצייר אותו כשמאלן בוגד וכו', או שהחלטה כזו רק תגדיל את כוחו. ההחלטה תיפול בימים הקרובים, ונראה אותה על המסכים של הערוץ הרלוונטי.
הטור המלא של נדב איל - היום במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" וב"ידיעות+"
