ח"כ אפרת רייטן (העבודה) פנתה ליו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) לקיים דיון בעקבות תחקיר ynet שחשף כיצד רשתות מזון, תחנות דלק וחנויות בקניונים דורשות מקופאיות ומקופאים לשלם מכספם הפרטי על חוסרים שהתגלו בספירה - בניגוד לחוק הגנת השכר.
במכתב שעליו חתומים גם חברי הכנסת חילי טרופר (המחנה הממלכתי), דבי ביטון (יש עתיד), יבגני סובה (ישראל ביתנו), וליד אלהואשלה (רע"מ) ועאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל), ציינה ח"כ רייטן: "לאחרונה הובאה לידיעתי תופעה פסולה ורחבת היקף, שבה רשתות גדולות רבות, בהן רשתות מזון, תחנות דלק, חנויות אופנה ומסעדות, מנכות משכרם של עובדים חוסרים בקופות אשר נגרמו מטעויות אנוש, באופן המנוגד לחוק הגנת השכר.
"לפי עדויות שנאספו מעשרות רבות של עובדים בתחקיר אתר החדשות ynet, עשרות ולעיתים מאות שקלים בחודש נגבים מעובדים עקב חוסרים. זאת, כאשר משכורותיהם מלכתחילה נמוכות, והם נותרים עם סכומים זעומים. העובדים פעמים רבות מגיעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, מרביתם אינם מכירים את החוק, ואינם יכולים להתנגד לניכויים הגבוהים. עובדה זו מדגישה ביתר שאת כי מדובר בעוולה, ואף בניצול של עובדים מוחלשים".
ח"כ רייטן כתבה עוד: "לפי עדויות העובדים, לעיתים הם נמנעים מלצאת להפסקות, ואף לגשת לשירותים, מחשש שבזמן זה מי שיחליף אותם ישגה בספירה, וייווצר בקופה חוסר עליו ייאלצו לשלם מחיר יקר. כמו כן, כשדרשו עובדים שנגבו מהם סכומים של מאות שקלים לבדוק במצלמות מה גרם לחוסר, סירבו הרשתות לבדוק. לאור זאת, הרינו פונים אליך בבקשה לקיים דיון בנושא הנדון במטרה לכנס את הגורמים הרלוונטיים ולטפל בתופעה״".
במסגרת התחקיר הגיעו למייל האדום של ynet עשרות פניות מקופאים וקופאיות, שהעידו על רשתות שיווק גדולות, מספרות, תחנות דלק, חנויות אופנה, מסעדות וברים שנוהגים לגבות את החוסרים בקופות מהקופאים ומהקופאיות. שם אחד שחזר על עצמו לא אחת היה של רשת המזון של רמי לוי, ולפי העדויות, הקופאיות ברשת מוחתמות על טופס שבו מובהר להן כי ירד להן כסף מהמשכורת בעקבות חוסר בקופה. פרקטיקה דומה, עלה מהתחקיר, ננקטת גם בוויקטורי, שופרסל, פרשמרקט ואושר עד.
הריאיון עם רמי לוי
(צילום: רועי עידן, חגי דקל)
רמי לוי אמר ביום שלישי בתגובה לממצאי התחקיר בריאיון לאולפן ynet כי "הרשת שלי עובדת לפי חוק. יש לנו 2,000 קופאים וקופאיות ובסופו של דבר לא גובים מאף אחד אם הוא לא חותם בצורה חוקית".
לוי טען בריאיון כי חלק מהחוסרים בקופות נובעים מקופאיות וקופאים שלוקחים את הכסף על דעת עצמם. "קופאית שצריכה 100 שקלים יכולה באותו יום 'ללוות' אותם מהקופה ולחתום שיש לה חוסר. זה קרה לא פעם ולא פעמיים. אני לא אומר שזה מה שקורה ברוב המקרים, אבל זה גם קורה", אמר לוי.
הוא ציין כי "בודקים את העניין לעומק - יש מצלמות - ולא תמיד מחייבים את הקופאיות. גובים מהן את החוסרים אך ורק כשבסופו של דבר הבנו שצריך, ועושים זאת לפי החוק". עוד אמר לוי: "אם נעבוד בצורה רשלנית ולא נפקח על מה שצריך לפקח, אם כל אחת מהקופאיות תיקח לעצמה אפילו רק 50 שקל, העסק שלי יפשוט רגל. לא תהיה לי משכורת לשלם לאותם עובדים".
ממשרד העבודה נמסר בתגובה לדבריו של לוי כי "באופן יבש", הגבייה מתבצעת באופן חוקי, "אך אנחנו לא מקבלים את זה, שכן לא ניתנת לעובדים הזדמנות להוכיח שהם אלו שאחראים לפער בקופות".
שני קופאים לשעבר ברשת רמי לוי הגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה, במסגרתה הם מבקשים לייצג את "כל עובדי הרשת, ובפרט הקופאים והקופאיות שעבדו החל משבע שנים לפני הגשת בקשת האישור, ואשר היא גבתה מהם כספים בגין חוסרים בקופה, בין אם הם עדיין עובדים ובין אם לאו". בבקשה, שהוגשה ביום חמישי האחרון לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, נטען כי היא נוגעת "להתנהלותה הקלוקלת של הרשת אשר נוהגת, מזה שנים, להשלים חוסרים בקופה בסניפים שבבעלותה באמצעות הורדת הסכומים מתלושי השכר של עובדיה או באמצעות חיובם להשלים את השכר במזומן מכספם בסוף היום - הקופאים והקופאיות".
עשרות קופאיות וקופאים העידו כאמור כי חויבו על חוסרים בקופות, בין היתר גם ברשתות קמעונאיות גדולות. באותם מקומות משתמשים בפרקטיקה הפסולה של גביית החוסרים מקופאיות שמועסקות בשכר מינימום, כשלעיתים מגיעים הסכומים גם למאות שקלים בחודש. מדובר במחדל של ממש, שכן החוק שאוסר את גביית החוסרים קיים, אך רבים מהעובדים לא מכירים אותו ולא יודעים שניתן לפנות למשרד העבודה כשהם מנוצלים. גם הקנסות, כך נראה, לא מאיימים על הרשתות - שמעדיפות לשלם אותו ולהמשיך בנוהל הפסול.
לפי חוק הגנת השכר, חל איסור על מעסיק לדרוש מעובדיו להשלים חוסרים מהקופה. הפעולה אינה חוקית גם במקרה שבו מעסיק מחתים עובדים על מסמך המאפשר לבית העסק לחייב עובדים להשלים משכרם בעבור חוסרים בקופה, כפי שמתארות הקופאיות ברמי לוי שיווק השקמה, בהתאם לסעיף 25(א) לחוק הגנת השכר. בנוסף, חל איסור להטיל על העובד קנסות או עונשים אלא אם כן הדבר הותר בפירוש בהסכם קיבוצי - אך גם במקרה כזה המעסיק נדרש לתת לעובד הזדמנות להוכיח שלא מדובר בטעות שלו.
חוקי המגן הם חלק מדיני העבודה ונועדו לעגן את זכויותיהם הבסיסיות של העובדים על-ידי חיוב המעסיק להעניק להם תנאים מסוימים שאינם ניתנים לביטול. על התנאים הללו, נדגיש שוב, לא ניתן לגרום לעובד לוותר - גם אם יחתום על כך. משרד העבודה מתקשה לאכוף את הנהלים של עצמו, בין השאר מכיוון שחקירה נפתחה רק במקרה שעובד פונה אליו בצורה יזומה - וקופאים וקופאיות רבים לא יודעים כלל שחל איסור לגבות מהם כסף על חוסרים.
לעומת הנאמר ברשת של רמי לוי, ברשת המרכולים יוחננוף טוענים כי אצלם הקופאיות לא נדרשות להשלים חוסרים מכיסן. "הנוהל אצלנו הוא שאנחנו סופגים את החוסרים ולא מבקשים את זה מהעובד", אמר איתן יוחננוף, אחד מראשי הרשת. "יש לנו מערך בקרה ומצלמות שבודקים כשמדובר בסכומים גדולים. טעויות היו ותמיד יהיו, וכל עוד זה בגדר סכומים סבירים, אז לא נתחיל לשגע את המערכת ונתחיל לבדוק כל קופה וקופה. אם מדובר בסכומים גבוהים, אנחנו בודקים אבל לא מטרידים את העובד ולא מערבים אותו. זה לא עניינו של העובד בכלל, זה העניין של העסק".
