האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה, שעומד במרכז פרשת "הסרסור בסוהרות", ביקש מנציגי שירות הביטחון הכללי ששוחחו עימו סיוע בשינוי סעיפי האישום נגדו, כך שעבירות המין שמיוחסות לו בכתב האישום יומרו בעבירות אלימות. כך נודע ל-ynet ו"ידיעות אחרונות".
בשבוע שעבר נחשף ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet דבר פגישתם של נציגי שב"כ עם עטאללה, שנאשם בביצוע מעשים מגונים בסוהרות בכלא גלבוע. עטאללה, שבעקבות פרשת "הסרסור בסוהרות" מוחזק מאז שנת 2018 בהפרדה, ביקש באותה פגישה מאנשי השב"כ, שיסייעו לו בשחרור מההפרדה ובהחזרתו לאגף שבו היה כלוא בעבר – צעד שבשירות בתי הסוהר מתנגדים לו בתוקף.
על פי פרטים חדשים שנודעו ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet, מתברר שלא מדובר היה בפגישה בודדת. בין השב"כ לבין עטאללה התקיימו כמה פגישות במהלך השנתיים האחרונות, בהן חידש שב"כ את הקשר עם עטאללה.
במהלך אחת הפגישות ביקש עטאללה מנציגי השב"כ שיעזרו לו בשינוי סעיפי כתב האישום שהוגש נגדו לבית משפט השלום בנצרת, כך שעבירות המין - שנחשבות לדבר בזוי בכלא - יוחלפו בסעיפים של עבירות אלימות. נציגי השב"כ סירבו לבקשתו.
עוד נודע כי למערכת הביטחון היה מידע בדבר אירוע מיני חמור שהתרחש בין סוהרת בכלא לבין עטאללה, שאף נשאל על כך באחת מאותן פגישות ולא הכחיש. שמה של הסוהרת אף הועלה בפגישה, ובסיומה תיעדו גורמי שב"ס במזכר את הדברים שאמר עטאללה.
גם אנשי השב"כ שנכחו בפגישה תיעדו את הדברים שעלו בה, אך את דבר האירוע המיני שעליו סיפר עטאללה בפגישה גורמי השב"כ לא כללו, כך שבמזכר שנמצא בשב"כ על אודות הדברים שנאמרו באותה פגישה, קיימים רק חלק מהדברים שעלו בה.
הטענות לגבי ההתעלמות מסתמכות על כמה גורמים בכירים ביותר. בנוסף, במהלך פגישה משותפת אין אפשרות שאחד הצדדים - למשל השב"כ - ייצא ממנה לבדו ולא ישמע את כל מה שנאמר בה.
למרות כל זאת, בשב"כ הכחישו אתמול בתוקף את הטענות: "הנושא נבדק מול עובדי שב"כ שנכחו בפגישות, מהם עלה כי אין בידי שב"כ, ולא היה, מידע כלשהו הנוגע לחשדות בעבירות מין המיוחסות לאסיר, מעבר למידע אשר היה קיים ברשות הרשויות באותה העת.
"בניגוד לנטען, הדגישו כי במסגרת הקשר עימו לא נמסר להם מידע כלשהו על ידי האסיר בנושא. משביקש האסיר סיוע משב"כ בנושאים פליליים, הובהר לו מיידית שהשב"כ לא יעסוק בשום אופן בנושא החשדות הפליליים נגדו".
החשיפה אודות פגישת שב"כ עם עטאללה צפויה לעלות היום גם בדיון שיקיימו ועדת המשנה לחוץ וביטחון והוועדה לביטחון פנים, בראשות חברי הכנסת רם בן ברק ומירב בן ארי.
כינוס הוועדה נעשה בעקבות חשיפת עדותה של הילה (שם בדוי), שסיפרה שנאנסה על ידי אסיר ביטחוני בכלא גלבוע. עדותה, שנחשפה ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, הובילה לזעם ציבורי ולתגובות מכל קצוות הקשת הפוליטית - ונציגי שב"ס, שב"כ, המשרד לביטחון הפנים והפרקליטות צפויים להשתתף בדיון כדי לתת דין וחשבון על הפרשה ועל הטיפול הכושל של כלל הרשויות בה.
לבקשת ח"כ בן ארי, הוועדה תבחן מול הייעוץ המשפטי של הכנסת באילו צעדים אופרטיביים היא יכולה לנקוט בתקופת ממשלת מעבר ולקראת בחירות - תקופה שבה עשויים לקום קשיים משפטיים, למשל בהקמת ועדת חקירה.
הדי הפרשה החמורה הביאו אתמול לביקור של ראש הממשלה יאיר לפיד בשירות בתי הסוהר, אחרי ש-37 שנים לא ביקר ראש ממשלה במתקני שב"ס. ראש הממשלה האחרון שביקר בשב"ס היה שמעון פרס ז"ל, בשנת 1985.
הביקור אתמול נערך בכלא הביטחוני "עופר", ולראש הממשלה הצטרפו גם השר לביטחון הפנים עמר בר-לב, סגנו יואב סגלוביץ', יו"ר הוועדה לביטחון פנים ח"כ מירב בן ארי, ונציבת שירות בתי הסוהר רב-גונדר קטי פרי.
לפיד נפגש עם סוהרות וסוהרי חובה שמשרתים בבתי הסוהר הביטחוניים ברחבי הארץ, ושמע על חוויותיהם בשירות ועל תחושותיהם בתקופה המאתגרת שעובר הארגון, מאז האירועים הקשים לפני כשבע שנים. בעקבות בקשתו של לפיד, פתיחת "הקו החם" לסיוע לסוהרות החובה תוקדם לעוד שבועיים. "אנחנו נחקור, אנחנו נדע", הבטיח לפיד במהלך הביקור. "מדינת ישראל לא תעמוד מנגד על החשש שסוהרת חובה במדינת ישראל נאנסה, או הוטרדה בידי מחבלים. אבל אנחנו נשמור על הארגון הזה, כי הארגון הזה - חיי כל אזרח בישראל תלויים בעוצמתו, בכוחו ובתקינותו".
נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס אתמול לראשונה לפרשה. בטקס שנערך בבית הנשיא אמר הרצוג כי "כשאני שומע את עדויותיהן של הסוהרות בימים האחרונים, אני מתמלא בזעזוע וכאב, וחש בחילה. כל אישה בישראל צריכה להיות מוגנת. כל מי שפועלת בשם המדינה חייבת להיות מוגנת". הוא הוסיף: "איך הגענו למצב המחריד שבו דווקא נשים המגינות עלינו - גופן הפקר? חשוב שנזכור שהפגיעות והצלקות שהחיילות סובלות מהן לא חולפות לעולם. הן נחרטות בגופן, בנפשן ובנשמתן של הקורבנות. יש לרדת לעומק חקירת המקרים כך שכל האחראים ייתנו את הדין במלוא החומרה. זו המחויבות שלנו".