יותר מחודש ימים חלף מאז דווח שצה"ל תקף בסוריה - ומאז דממה. התקיפה האחרונה בוצעה ב-17 בספטמבר, אז התקשורת הממלכתית בסוריה דיווחה על תקיפה ישראלית בנמל התעופה הבינלאומי בדמשק, שגרמה למותם של חמישה חיילים ולנזק. זאת בהמשך לתקיפות נמלי התעופה במדינה בחודשים האחרונים, שנועדו למנוע העברות נשק אוויריות מאיראן.
התקיפה הזו, שגרמה להשבתת שדה התעופה בדמשק, הייתה התקיפה השלישית בסוריה שמיוחסת לישראל בתוך שבועיים. כשבוע וחצי לפני כן הודיעה סוריה שישראל תקפה את נמל התעופה בעיר חלב - ולפי הפרסומים יעדי התקיפה היו מטרות צבאיות. עוד דיווח הארגון שבתקיפה הישראלית הושמדו מחסני אמל"ח איראניים, ונגרמו נזקים כבדים לשדה התעופה - שחזר לפעילות לאחר התקיפה הקודמת שיוחסה לישראל.
במקביל בוצעה תקיפה נוספת בחלב, גם כן בשדה התעופה, וכך סיכלה ישראל, על פי הדיווחים, את נתיבי העברות האמל"ח באמצעות מטוסי מטען. אלא שהאיראנים עברו להברחות רכיבי דיוק בכבודת יד, והפכו את אתגר הסיכול למורכב יותר. מאז, כאמור, לא דווח על תקיפות.
באופן רשמי אומרים גורמים מדיניים וביטחוניים שלא חל שינוי בהתנהלות הישראלית בסוריה, ולא הופעלו לחצים מצד הרוסים כדי לעצור את התקיפות ולדבריהם מנגנון התיאום מול הרוסים בסוריה פועל כסידרו.
באופן לא רשמי ניתן למנות מספר סיבות אפשריות לשקט היחסי: אולי הייתה ירידה דרמטית בהברחות דרך סוריה בעקבות סדרת התקיפות הישראליות על שדות התעופה; ייתכן שהמתיחות מול חיזבאללה בלבנון סביב אסדת הגז גרמה להחלטה להוריד את הרגל מהגז; ואולי זו השפעת הבחירות הקרבות בישראל. זאת למרות שניסיון העבר מלמד שמערכת בחירות אינה מפריעה לפעילות ההתקפית. גורמי ביטחון בישראל אמרו אתמול שאם תהיה העברה משמעותית של אמל"ח - תהיה תקיפה.
(צילום: שמוליק דודפור)
בעניין הדילמה הישראלית במלחמת רוסיה-אוקראינה, האם לסייע לאחרונה באמצעים צבאיים, יממה לאחר מתקפת המל"טים האיראניים על קייב הודיע שר החוץ האוקראיני שיבקש באופן רשמי מישראל מערכות להגנה אווירית. שר הביטחון, בני גנץ, ענה לו בראיון ל"רדיו קול חי": "אני רוצה להבהיר שלא מכרנו נשק לאוקראינה. העברנו להם סיוע רפואי והומניטרי, זה צריך להיות ברור, לא מכרנו לה נשק". זאת העמדה הישראלית והיא לא צפויה להשתנות.
האוקראינים רוצים את כיפת ברזל יותר מכל דבר אחר. הם מעוניינים במערכת עם יכולת מבצעית מוכחת ביירוט אלפי רקטות, ויודעים שהיא גם יודעת ליירט כלי טיס בלתי מאוישים כמו אלה שתקפו את קייב.
ישראל לא תעביר סוללת כיפת ברזל לאוקראינה. ראשית כי אין לנו מספיק, שנית כי יש צורך במפעילים ישראלים של המערכת, ושלישית - הם יכולים היו לבקש מהאמריקאים - שלהם שתי מערכות כאלה - ולא העבירו להם אותה. בכל מקרה, האמריקאים צריכים אישור ישראלי כדי למכור כיפת ברזל לאוקראינה, והסיכוי שאישור שכזה יינתן הוא, כאמור, אפסי.
האמריקנים גם לא העבירו לאוקראינה את מערכת היירוט פטריוט, וגם לא לוחמים, ולכן לא ברור מהיכן נובעים הלחץ על ישראל והדרישות ממנה.
מה כן אפשר לבחון להעביר לאוקראינה, מלבד קסדות וציוד רפואי? מערכות גילוי והתרעה לפני ירי רוסי וכן יכולות שיעניקו אזעקה מוקדמת, כמו צבע אדום. לסיכום: יכולות הגנה אזרחיות של פיקוד העורף, במקום הגנה אווירית. זו נראית פשרה הגיונית שאפשר לדון עליה.
