וולט דיסני היה ארכי-שמרן. האנימטור הגאון והמייסד האגדי של אימפריית העכבר היה גם תומך נלהב בערכי המשפחה, פטריוט בלי בושה, שונא קומוניסטים שהעיד נגד חבריו בוועדה המקרטיסטית שצדה פעילי שמאל בהוליווד, וגם – יודעים היסטוריונים להזכיר – אנטישמי לפרקים שאירח באולפנו בליל הבדולח את לני ריפנשטאהל, קולנוענית הבית שלי היטלר, שקפצה לבקר.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• צעדת מוות של 400 ק"מ על כפות רגליים קטנות
• אני ברווז במטווח
• שיקלי, הדרך לימין לא עוברת בבג"ץ
• קראו לו קן, והוא איננו
גם היום בסרטי דיסני לא תמצאו סיגריות, וכמובן לא אזכור לעירום או לסקס – כולל בסרטיהם המצולמים. אז איך קרה שדווקא דיסני, אותה חברה שפחות או יותר המציאה את המונח "לכל המשפחה", ובכל פארקיה נחגגת "העיירה האמריקנית" – היא-היא הסיטרא אחרא החדש של השמרנים בארה"ב?
מרבים לדבר על "מלחמת התרבות" בארה"ב בין שמרנים לפרוגרסיבים, אך נדירים הקרבות במערכה שגוררים אליהם שני גופים במשקל כבד: אחת מהמדינות החשובות בארה"ב – פלורידה – מול תאגיד הבידור החשוב בעולם שמפעיל אצלה את הפארק המצליח ביותר שלו. הבלגן התורן החל כשהמושל הרפובליקני רון דה-סנטיס – שמקווה להיות מועמד המפלגה במרוץ לנשיאות 2024, ומגיש למעשה טראמפיזם בלי דונלד טראמפ – הלך צעד אחד רחוק מדי בהתחנפות לקהל השמרני: הוא פעל לחוקק חוק שמונע מגנים ומבתי ספר להזכיר בפני ילדים עד כיתה ד' שיש בעולם להט"בים, גם אם הוריהם להט"בים, חוק שזכה לתיוג המוצלח באמריקה הליברלית "Don't say gay".
לפתע, שמרנים אמריקנים הם בעד רגולציה על תאגידים סוררים ורגולציה חריפה בחינוך. לפתע, ליברלים נעמדים מאחורי תאגיד דורסני בעל תנאי העסקה בעייתיים
מנכ"ל דיסני הודיע – אחרי איומי מרד פנימי מצד עובדיו, רובם תושבי קליפורניה הליברלית ובהם לא מעט להט"בים שנחרדו מהחוק – שהחברה מתייצבת נגדו, ומה שהיה אמור להיות אקט דקלרטיבי בעיקר של תאגיד שלרוב בורח מעיסוק בפוליטיקה כמו מאש, נענה באבן ענקית שנופלת על דבורה בסרט מצויר.
דה-סנטיס הימם את דיסני ואת אמריקה הליברלית, והפך לגיבור השמרנים, כשהודיע שהוא פועל לביטול מעמד דיסנילנד כמחוז עצמאי, כזה שאיפשר לתאגיד לגייס לעצמו את המסים המתאימים לו. זו הייתה סוכרייה שפרנסי פלורידה נתנו לדיסני אי שם בשנות ה-60 – ובמילים אחרות, דיסני עכשיו הולכת לאבד הרבה כסף, מתוך אקט של נקמנות פוליטית, או לחלופין, אם אתם שמרנים – כי פוליטיקאי נבחר מתח קו ואמר לתאגיד פרטי: עד כאן, חברה מקליפורניה לא תקבע מה יעשו מנהיגי ציבור נבחרים.
בנימין טוביאסצילום: בנימין טוביאסיש הרבה אירוניות היסטוריות בסיפור הנוכחי: לפתע, שמרנים אמריקנים הם בעד רגולציה ומיסוי על תאגידים סוררים, בעד רגולציה חריפה בחינוך ונגד התבטאות חברות בנושאים פוליטיים (כלומר, נגד הפוליטיקה שלהם). לפתע, ליברלים נעמדים מאחורי תאגיד דורסני בעל תנאי העסקה בעייתיים, שדאג בשנים האחרונות לרכוש אולפן קולנוע אחרי אולפן קולנוע, לצנזר ולהכפיף אותם למרותו השמרנית.
בסרטי דיסני טרם הוצג בבירור זוג להט"בי אחד, אך הטרולים הימנים ברשת כבר חרצו את דינו של האולפן כ"סוכן טרלול פרוגרסיבי" – ועוברים במסרקות ברזל כדי לאתר כל דמות היספנית או נסיכה פמיניסטית (אבוי!) שנקרתה על המסך כדי "לשטוף את מוחות ילדינו" ו"להרוס את אמריקה". מה שבטוח הוא דבר אחר: כשמלחמת התרבות בעיצומה, עמדות מתחלפות תדיר בהתאם לנוחות המתווכחים, גיבורי אתמול הופכים לנבלי ההווה והמחר, וכל עכבר הופך להר.
- בנימין טוביאס הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
