בהמשך ישיר לדבריו של ראש הממשלה נפתלי בנט הבוקר (ראשון) על הסכם גרעין המתגבש שיהיה "חלש יותר וקצר יותר", נאם שר הביטחון בני גנץ בוועידת מינכן, והבהיר כי "גם אם ייחתם הסכם עם איראן – אסור שיהיה סוף פסוק במאמצים למניעת הגעתה לסף גרעיני ולבלימת התוקפנות שלה באזור". הוא ציין כי "חייבים להמשיך במאמצים לפיקוח במתקני גרעין אחרים", כפי שכבר אמר אמש לסגנית נשיא ארה"ב, קמלה האריס, בפגישתם בשולי הוועידה.
הוא הוסיף כי יש "להמשיך לעסוק בתיקים הפתוחים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ולוודא שתוקף ההסכם לא מאפשר לאיראן לפרוץ לגרעין". לדבריו, "עלינו לוודא שהצנטריפוגות המתקדמות אינן מוצאות את עצמן במתקן אחר, קרוב או רחוק. שפיתוח הטילים הבליסטיים שביכולתם לשאת ראשי נשק גרעיני נבלם. חייבים לנקוט בכל הפעולות בכדי להבטיח שאיראן לעולם לא תהיה מדינה סף גרעינית. אסור לעולם להשלים עם זה, וישראל לעולם לא תשלים עם זה".
גנץ טען, כי לפי ההערכות בישראל, "איראן מכווינה ומאשרת את המתקפות האחרונות באזור, מעבירה נשק לסוריה במסווה של ציוד אזרחי בנמלי התעופה והים ומסכנת טיסות אזרחיות". את הדברים אמר גנץ בפתח מושב שעסק בהסכמי אברהם, ובנוכחות נציגים מאיחוד האמירויות ובחריין. "אנו מסתכלים בדאגה על המתקפות על ידידותנו באזור, שנעשות לפי הערכתנו בהכוונה ובאישור של איראן, ובאמצעי לחימה שחלקם יוצרו באיראן ושהידע להפעלתם נרכש באיראן".
הוא האשים כי "איראן פוגעת בחופש השיט, המתקפות שלה משטח איראן באמצעות כטב"מים גם גבו בשנה האחרונה את חייהם של אזרחים חפים מפשע מבריטניה ורומניה מול חופי המפרץ. איראן מסכנת טיסות אזרחיות, שעשויות להיפגע על ידי כטב"מים שלחלקם אין יכולת לשנות את המסלול המתכונן".
כאמור, מוקדם יותר אמר ראש הממשלה נפתלי בנט, בפתח ישיבת הממשלה כי "ייתכן שתוך זמן קצר יהיה הסכם". הוא ציין כי מאז החתימה המקורית, ב-2015, קרו שני דברים: "האירנים התקדמו מאוד בבניית יכולת העשרה, והזמן חלף". לדבריו, "אם העולם יחתום שוב על ההסכם, מבלי להאריך את מועד הפקיעה, אנו מדברים על הסכם שקונה שנתיים וחצי סך הכל, שאחריהם איראן יכולה ורשאית לפתח ולהתקין צנטריפוגות מתקדמות בלי הגבלות. איצטדיונים של צנטריפוגות. בתמורה לאותן שנתיים וחצי טהרן תקבל עשרות מילאירדי דולרים ואת הסרת סנקציות. כלומר המון כסף. הכסף הזה מגיע בסופו של דבר לטרור באזור".
ראש הממשלה הבהיר כי בירושלים "בכל מקרה מתארגנים ונערכים גם ליום שאחרי, בכל המימדים, כדי שנדע לשמור ביטחון אזרחי ישראל בכוחות עצמנו".
שיחות הגרעין באיראן נכנסו לישורת האחרונה, ואם לא יהיו הפתעות, הצדדים יודיעו על הגעה להסכם השבוע או לכל היותר בשבוע הבא. בשורה התחתונה – המעצמות ואיראן יסכימו על חזרה להסכם הגרעין משנת 2015. לפי דיווחים שהתפרסמו במערב - איראן תסכים להקפיא את תכנית הגרעין שלה בתמורה להסרת הסנקציות.
אם ההסכם המקורי השאיר את איראן במרחק של שנה מהגעה לדי חומר מועשר בהעשרה גבוהה לפצצה גרעינית אחת - כעת לנוכח ההתקדמות הגדולה שעשתה בשנים האחרונות - איראן נמצאת במרחק של חודשים מהנקודה הזו. בישראל מעריכים כי מדובר בכחצי שנה, בעוד האמריקנים טוענים שאיראן רחוקה תשעה חודשים מנקודת האל-חזור. בכל מקרה - המשמעות היא שההסכם החדש-ישן גרוע מהקודם, או לדברי בנט "חלש יותר", ומשפר את מצבם של האיראנים.
הסעיף שמדאיג את ישראל במידה הרבה ביותר הוא הסרת הסנקציות, שתאפשר לאיראנים סחר חופשי בנפט ואת קבלת התשלומים. לאורך זמן מדובר בסכומי עתק. על פי הדיווחים, איראן תשחרר אסירים מערביים תמורת הפשרת כספים כלואים ונכסים איראנים. הפשרת הכספים תהיה מיידית ותיתן לאיראנים גישה לכסף נזיל. הדבר, כך מעריכים בישראל ובמערב, יאפשר לאיראנים להעביר כספים לזרועות הטרור שלהם - חיזבאללה, המורדים החות'ים, חמאס וג'יהאד אסלאמי.
בסוף השבוע האחרון תועדו מטוסי צה"ל חגים בגובה נמוך בשמי ביירות, שעות ספורות אחרי זיהוי הטיסן של חיזבאללה בצפון - שלפי הערכות נועד להביך את ישראל. הטיסן זוהה עם חדירתו לישראל וחזר ללבנון אחרי יותר מ-20 דקות. האזעקות הופעלו מחשש שאזרחים ייפגעו משברי יירוט של כיפת ברזל.
"איראן אחראית על חימוש שלוחיה. בהקשר הזה אני אומר בצורה ברורה - בכירי חיזבאללה מכירים היטב ומקרוב את רעש מנועי המטוסים שלנו ויכולותיהם. אם נידרש לתקוף בעוצמה, נעשה זאת, ונגרום נזק גדול לארגון - מדינת לבנון תישא באחריות. נפעל איפה שנצטרך", הזהיר גנץ.