כבר קרוב לשלושה שבועות שגלינה סברוק (38) לא עוצמת עין. בתה רוקסלנה, בסך הכל בת 17, נמצאת באוקראינה לבדה בזמן מלחמה. "היא מתקשרת אליי בוכה באמצע הלילה כשאזעקות ברקע, אני לא יודעת מה לעשות", היא מספרת. בהתאם למתווה הפליטים הנוכחי, הגישו בני המשפחה בקשה מקוונת למשרד החוץ בבקשה לאשר את הגעתה ארצה עד שתסתיים המלחמה, אך הבקשה סורבה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה.
גלינה הגיעה לפני ארבע שנים לארץ עם בעלה סרגיי, אזרח ישראלי, ולשניים נולדה לפני חודש וחצי תינוקת. בתה הנערה נשארה עם משפחתה באוקראינה, ובמהלך השנים האחרונות ניסו השניים להשיג אישור שתבוא לארץ לגור אית כחוק, אך סורבה. לטענת המשפחה הסירוב הראשוני נבע מהיעדר מסמכים שמוכיחים את האפוטרופסות של האם, אולם כששלחו את המסמכים הללו נטען שהבת כבר מבוגרת, וזה מאוחר מדי. ב-2019 היא ניסתה לקבל אישור לבוא לבקר את אמה, גם אז סורבה על ידי הרשות להכנס בנתב"ג מחשש להשתקעות.
בימים האחרונים כל בני משפחה עזבו את אוקראינה ורוקסלנה נותרה לבד. אמה החליטה להגיש בקשה נוספת, בתקווה שיתחשבו בתקופת המלחמה ויאפשרו לה להגיע לכאן רק עד שתסתיים. "כולם ברחו מהמלחמה והשאירו אותה לבד", מספרת גלינה בייאוש. "הם דאגו לילדים שלהם ולא דאגו לה. היא בוכה לי כל היום בטלפון, 'למה? למה לא נותנים לי להגיע לכאן? מה עשיתי לא בסדר?'. אני מאוד דואגת לה, קשה לי להסביר לי כמה. אני לא ישנה בלילות, לא מפסיקה לבכות. אני מפחדת שמשהו יקרה לה, היא ילדה והיא לבד שם. אני לא מבינה, אני בישראל כחוק. למה לא נותנים לה לבוא להיות איתי. אנחנו מוכנים לעשות הכל כדי שהיא תהיה פה. היא תצא מכאן ברגע שהמלחמה תסתיים. אני מתחייבת. למה ככה? אני לא מבינה".
רוקסלנה נמצאת כעת בטרנופול. "אני ישנה במקלט. כל היום יש פה אזעקות, זה מאוד מפחיד", היא מספרת. "אני לבד פה. לאחרונה הייתי בחנות אוכל, המדפים פה ריקים. אני רוצה להגיע לאמא שלי, להיות במקום בטוח עם המשפחה שלי. אני כועסת שלא נותנים לי להגיע לארץ. כבר ארבע שנים מוצאים סיבות למה לא להכניס אותי לישראל, אבל עכשיו מלחמה. אני לא מבינה למה אני ברשימה השחורה".
עורך הדין אסף ברדוגו, שמלווה את המשפחה, אמר כי "קשה מאוד להכיל את הסירוב העיקש של רשויות המדינה לאשר לקטינה כבת 17, שכל משפחתה בישראל, להיכנס ארצה. כל זאת בשל העובדה כי בעבר הגישה בקשה למעמד שסורבה בשל אי-עמידה בנהלים. מצער עוד יותר שמשרד החוץ אינו מפרסם שמי שסורבה בעבר כניסתו לישראל לא תידון בקשתו להיכנס ארצה".
"במצב הנוכחי, משרד הפנים מסרב לטפל בכל נושא הקשור לאוקראינה ומשרד החוץ מסרב לטפל במי שכניסתו סורבה בעבר ומשכך לא ניתן אף להגיש ערר לגוף המתאים שכן אין כל החלטה רשמית עליה ניתן לערער. מן הראוי שמדינת ישראל תאפשר גם כניסתם של מי שסורבו בעבר בכפוף לערבויות כספיות מתאימות ובפרט כאשר מדובר במקרים רגישים כגון קטינה שנמצאת במדינה מוכת מלחמה בעוד שכל בני משפחתה בישראל".
בימים האחרונים עברה מדינת ישראל לנהל את התקשורת עם הפליטים האוקראינים המבקשים להגיע ארצה בשלט רחוק. כחלק מיישום המדיניות החדשה של משרד הפנים, מלון דן של פיקוד העורף בתל אביב הפסיק לקלוט פליטים, ואלו ששהו בו הועברו למעצר במתקן יהלו"ם בנתב"ג או גורשו. פליטים אוקראינים המבקשים להגיע לישראל צריכים לשלוח בקשה דרך עמוד מקוון של משרד החוץ, ואלו שיסורבו לא יוכלו להגיע ארצה מלכתחילה.
את המשמעות אפשר ללמוד מהנתונים: מפרוץ המלחמה הגיעו לישראל 13,513 אזרחים מאוקראינה, לרבות כ- 3,500 זכאי שבות, ובתקופה זו סורבה כניסתם של 275. אולם בפחות משבוע, מאז שהתחיל השימוש בטופס המקוון, סורבו 686 פליטים מתוך 8,669 שהגישו בקשה - יותר מאשר בכל השבועות הראשונים של המלחמה.
אתמול התקיים דיון בבג"ץ בנוגע למתווה שהגיש עו"ד תומר ורשה המתמחה בהגירה. השופטים קבעו כי המדינה תצטרך להגיש עדכון עד שני הבא בעניין מדיניות כניסת הפליטים האוקראינים לישראל. "אנו שמחים על שבית המשפט העליון שמע טענותינו בהרחבה היום", מסר עו"ד ורשה לאחר הדיון. "גם אנו מעדיפים שהמתווה יתוקן על ידי הכנסת או הממשלה, ובכל מקרה בית המשפט ימשיך לפקח ככל שיידרש, בכדי למנוע פגיעה בזכויות".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "מדובר בקטינה זרה שניסתה בעבר להיכנס לישראל וכניסתה סורבה, עד להצגת אישור האב הביולוגי או אפוטרופסות בלעדית של האם. עד כה, טרם הוצגו המסמכים הנדרשים, על אף שהאם התבקשה למסמכים עוד בשנת 2019. למרבה הצער, במקום להמציא את המסמכים, בחרה לפנות לעיתונות".
