אם אתם הורים לילדים במערכת החינוך, בטח נתקלתם לאחרונה לא מעט במשפטים בסגנון: "השיעור בוטל כי אין מורים", או "הורים יקרים, לצערנו אין סייעת מחר". על רקע המחסור החמור באנשי צוות בבתי הספר ובגנים, משפטים מהסוג הזה הפכו לסוג של עובדה בשטח. אלפי גני ילדים נסגרו בשנה החולפת לפרקים, בשל המחסור בסייעות ובגננות. בבתי הספר בוטלו שיעורים רבים - ותלמידים נשלחו הביתה מוקדם או למדו בכיתות שבהן שובצו מורים שאינם עומדים בדרישות.
נטישת העובדים במערכת החינוך לא נעצרת בדרגים הזוטרים: כבר לפני שנתיים התריע דוח מבקר המדינה כי מחצית מהמנהלים מונו ללא מכרזים, בין השאר על רקע המחסור במועמדים. השנה המצב החמיר עוד יותר, ומכרזים רבים לבחירת מנהלים בוטלו לאחר שלא היו מספיק מועמדים לתפקיד. המשמעות: משרד החינוך והרשויות המקומיות ייאלצו למנות מנהלים לא ראויים, שינהלו בתי ספר שבהם חלק מהמורים אינם ראויים והתקבלו בלית ברירה.
את הקטסטרופה של בתי ספר ללא מורים ניתן לראות במודעות הדרושים שמפרסמים מנהלים ברשתות החברתיות. בימים כתיקונם, מפקחי בתי הספר מראיינים מועמדים ושולחים אותם לבתי הספר, שם הם מתמיינים על ידי המנהלים ומצפים במתח לקבל תשובה חיובית. כיום, לוחות הדרושים מוצפים במודעות שמחפשות בנרות מורים.
שנת הלימודים הנוכחית הסתיימה עם מחסור של בין 7,000 ל-10,000 מורים. במשך שנים נהגו מנהלי בתי הספר לצאת לחופשת הקיץ לאחר שכבר סגרו את מערכת השעות לשנת הלימודים הבאה. בשנים האחרונות מדובר במשימה בלתי אפשרית בשל המחסור האדיר במורים.
מודים שהמחסור חמור
המנהלים התריעו בשנים האחרונות על המחסור, אך במשרד החינוך התעקשו שמדובר במחסור נקודתי, ורק השנה הודו בקיומו של משבר חמור. מנהלי בתי ספר סיפרו כי הם מוותרים על חלק ממקצועות החובה ודוחים את הלמידה בהם לשנה לאחר מכן, אחרים הודו שקיבלו מורים ללא תעודת הוראה ומורים שאינם ראויים. "אנחנו מקבלים כל מורה שנושם", אומרים מנהלים. "בשל המחסור, המורים מראיינים אותנו ומציבים תנאים לעבודה, במקום שאנחנו נעשה זאת בהתאם לצרכים ולדרישות שלנו".
גם אם משרדי החינוך והאוצר יגיעו להסכמות ושנת הלימודים תיפתח ב-1 בספטמבר, ברור לכולם שמדובר בפתיחה רשמית לשנת משברים נוספת, ביטולי שעות לימוד וחמור מכך - המשך קליטה והטמעה של מורים שלא היו מתקבלים ללמד בזמנים אחרים, חלקם אינם ראויים.
"כולם מדברים על המשבר במערכת החינוך, ובשטח אנחנו, המנהלים, בודדים במערכה ומתמודדים עם מחסור המורים", אמרה יו"ר תא המנהלים בארגון המורים העל-יסודיים ומנהלת קריית החינוך בן-גוריון בנס-ציונה, איריס דורון. "למשרד החינוך אין מאגר מורים ולכן אינו מסייע לנו. אנחנו המנהלים מפרסמים מודעות דרושים בכל מדיה אפשרית ולא מצליחים לגייס מורים טובים מתאימים. תחושת תסכול מלווה את כולנו, כי אנו חוטאים לתלמידינו.
"לצד העובדה שאנו פועלים לפתיחת שנה באופן מיטבי ככל יכולתנו, השנה תיפתח במוסדות השונים בברירות מחדל שלנו המנהלים, ללא הוראת תחום דעת מסוים. או לחלופין נפתח שנה עם מורים בחלוקת שעות חלקיות, כאשר כל תלמיד יקבל פחות שעות למידה, או לחלופין - מחנך לשתי כיתות".
6 צפייה בגלריה
"ההתעלמות של המדינה הביאה את המערכת לקצה גבול היכולת". סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית
סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אודליה שינדרוף, אמרה: "המחסור במורים הוא לא סיסמה או קמפיין, או אפילו מחסור נקודתי או תלוי בפיזור גיאוגרפי של הפריפריה - הוא המציאות האמיתית גם בתל אביב, בשרון ובמקומות חזקים. הוא נוכח גם בגנים. כל שני וחמישי ההורים מקבלים הודעה: 'הורים יקרים, עמכם הסליחה. אין סייעת, אין מחליפה'. בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים אין מחנכים, אין מורים מקצועיים. המחסור לא התחיל השנה אלא הוא מחסור זוחל של שנים, שקיבל תאוצה לאחר הקורונה. אדישות המדינה למצב, ההתעלמות ואי-הכנת תוכנית לטווח ארוך עבור מצבת המורים הנדרשים בכל הארץ מול הצרכים של גידול האוכלוסייה - הביאו את המערכת לקצה גבול היכולת.
"כבר שנים שמנהלים מחפשים בנרות מורים המגישים לבגרות באנגלית, בפיזיקה, בלשון ובשאר מקצועות הדורשים התמקצעות יתר. ואם במקרה כבר יש מורה אך איכותו מוטלת בספק, או שתוצאות הבגרות אינן מספקות, אז בחדרי חדרים המנהלים אומרים להורים: תבינו, אם לא הוא אז אין אף אחד, אין מגמה, אין הקבצה".
חסרות גם יועצות
המחסור מורגש לא רק בגזרת המורות והגננות. בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים אין כלל תקן ליועצות חינוכיות, והדבר נתון לרצון הטוב וליכולת של מנהל בית הספר להקצות מספר שעות ליועצות חינוכיות מתוך סל השעות הזמין שיש ברשותו. הדבר מגיע על חשבון תחומי דעת או שירותים הכרחיים אחרים. בבתי הספר התיכוניים מדובר בתקן של פסיכולוג לאלף תלמידים. בפועל היחס גדול הרבה יותר בשל מחסור בפסיכולוגים ועשרות אלפי תלמידים במצוקה נותרים ללא מענה.
המחסור, מתברר, הוא לא רק בכוח אדם אלא גם בחללי הלימוד: כ-120 אלף תלמידים צפויים להישאר ללא כיתות לימוד בשל מחסור באלפי כיתות ברחבי הארץ. יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, מתריע כי מדובר במשבר חמור וכי אם לא יימצא פתרון מיידי - לרבים לא יהיה היכן ללמוד ורבים אחרים ילמדו בקרוואנים או במבנים מאולתרים אחרים. ברשויות המקומיות חוששים כי המחסור יגרום גם לכך שתלמידים יישלחו ללמוד בבתי ספר שאינם באזור הרישום שלהם, או אף מחוץ לעיר.
אולפן ynet: הורים לילדים על השביתה במערכת החינוך
(צילום: אבי חי, אסף חן)
ויש עוד אתגרים שעומדים לפתחה של שנת הלימודים הקרבה. חוק השילוב, שמטרת העל שלו נכונה ומוצדקת, נכפה על בתי הספר ללא משאבים ובלי הכנה והכשרה של הצוותים, נכשל וגורם נזק אדיר לילדי החינוך המיוחד ולהוריהם. ילדים רבים שולבו בכיתות ובבתי ספר רגילים ללא מענה טיפולי שהיו מקבלים אילו היו ממשיכים במסגרות ייעודיות של החינוך המיוחד. בהיעדר מענה הופכים הילדים המשולבים בעל כורחם ל"בעיה" של בית הספר.
חלק מהבעיות של מערכת החינוך הן העובדה שגם כאשר כבר יש תוכניות מסודרות, הן נתקלות בהתנגדויות שתוקעות לה מקלות בגלגלים. כך למשל שתי תוכניות הדגל של שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון - הרפורמה בבחינות הבגרות במקצועות ההומניים ותוכנית גפ"ן להעברת תקציבים - שקיבלו עד כה בתי הספר באמצעות משרד החינוך באופן ישיר למנהלים, נתקלות בקשיים ובהתנגדויות עזות בתוך המערכת ומחוצה לה. מדובר בתוכניות שמשרד החינוך ביקש לקדם תוך התנגדות ארגון המורים העל-יסודיים, מנהלים ומורים. ארגון המורים הכריז על סכסוך עבודה ובמסגרתו הונחו מנהלים ומורים לא לשתף פעולה עם משרד החינוך בכל הקשור להיערכות לרפורמה.
תוכנית משרדי החינוך והאוצר למעבר לחמישה ימי לימוד בבתי הספר העל-יסודיים נתקלת אף היא בהתנגדות ארגון המורים, שהודיע כי לא יאפשר את המעבר ללא התחייבויות והסכמות מצד המדינה.
"בלי התקדמות במו"מ, ב-1 בספטמבר יהיה פה בלגן"
מי שחשב שהשביתות שליוו את הימים האחרונים של שנת הלימודים היו אקורד הסיום של מאבק המורים, עשוי להתבדות. מתברר שהמילה האחרונה עדיין לא נאמרה - לפחות לא על פי מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד. "אם לא נגיע להסכם מיטבי, ב-1 בספטמבר יהיה פה בלגן עוד יותר גדול מזה שראינו בימים האחרונים", איימה בן דויד, בסרטון שהפיצה למורים עם צאתם לחופשת הקיץ. היא שיגרה את המסר לקראת המשך המשא ומתן בין נציגי ההורים לנציגי האוצר על תנאי העסקתם.
בשבועות האחרונים הובילה בן דויד מאבק סוער להסכם שכר חדש עבור המורים, שכלל עיצומים ושביתות, בניסיון להפעיל לחץ על המשלה לפני סיום שנת הלימודים. יומיים לפני סיום שנת הלימודים היא נענתה לבקשת שרת החינוך, והחליטה להפסיק את העיצומים ולאפשר סיום שנה ללא שיבושים.
שרת החינוך שאשא ביטון ושר האוצר אביגדור ליברמן סיכמו בפגישה שקיימו לפעול כדי לקדם את המשא ומתן, במטרה להימנע מגרירת המאבק ל-1 בספטמבר. בן דויד אמנם הקפיאה את העיצומים בתקווה שיצליחו להגיע להסכם, אך מתברר שהיא אינה מורידה מסדר היום את המאבק ומבחינתה ללא הסכם, לא תיפתח שנת הלימודים.
בסרטון שבו בירכה את המורים עם סיום השנה היא אמרה בין השאר: "אני מקווה שאחרי החודש האחרון פקידי האוצר, שר האוצר אביגדור ליברמן וראש הממשלה יאיר לפיד יראו שאנחנו נחושים ולא נוותר על מערכת החינוך שלנו, לא נוותר על שכר הוגן, לא נוותר על תוספת לכולם. נתעקש לסיים את ההסכם מהר כדי שנוכל לפתוח את שנת הלימודים הבאה בשקט. אני מקווה שלא אתבדה. אני מקווה שאנשי האוצר התעשתו והבינו שכוחנו באחדותנו".
בן דויד הבטיחה למורים כי המאבק על הסכם שכר מיטבי לא יירד מסדר היום הציבורי "עד שנשיג את מבוקשנו". היא גם הודתה למורים "על ההתגייסות למחאה ועל העמידה האיתנה מול ההכפשות", והוסיפה: "הפעם אסור לנו לוותר על שיפור משמעותי בשכר של כולם".
