לא ממלכתית - אזרחית: מספר ארגונים אזרחיים כינסו הבוקר (חמישי) במתחם האקספו בתל אביב מסיבת עיתונאים, בה הם הכריזו על הקמת ועדת חקירה אזרחית לאירועי טבח 7 באוקטובר.
מסיבת עיתונאים להכרזה על הקמת ועדת החקירה האזרחית
(צילום: ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10)
לדבריהם, ההחלטה להקים ועדת חקירה אזרחית נועדה בראש ובראשונה כצורך מצידם להתחיל לחקור את המאורעות, וכן בשל החשש שלהם שמא ועדת החקירה הממלכתית כלל לא תקום או תהיה כפופה לפוליטיקאים. ל-ynet נודע כי בכוונת הוועדה להעביר את מסקנותיה וכל העדויות שייאספו לידי ועדת החקירה הממלכתית - לכשזו תקום.
הוועדה, כך לפי הפעילים, תתכנס לשלושה דיונים בשבוע וישבו בה מספר בכירים לשעבר במערכת המשפט ובמערכת הביטחון. יו"ר הוועדה יהיה השופט בדימוס גדעון גינת, וחברים בה גם מפכ"ל המשטרה לשעבר שלמה אהרונישקי; רפי בן שטרית, ראש העיר בית שאן לשעבר; תת-אלוף במיל' יהודית גריסרו; אלוף במיל' איל בן ראובן; ופרופ' אסא כשר.
יו"ר הוועדה, השופט בדימוס גדעון גינת, אמר במסיבת העיתונאים: "אני רוצה להזכיר דברים שאמר בית הלורדים ב-1941, בימים הקשים ביותר של אנגליה במלחמת העולם השנייה. הלורד הטקינג אמר ש'גם בימי מלחמה - הדין הוא אותו דין'. לפני תשעה חודשים המדינה עברה אירוע קשה ששילמו עליו מחירים קשים חלק מהנוכחים כאן והציבור בכללו, ומן הראוי שהאירוע ומה שקדם לו, והמסקנות ממנו, צריכים להיבחן כדי להגיע לבדיקה הראויה והמסקנות שצריך להסיק מהם.
"אנחנו כוועדה מקצועית עם אנשים עם ניסיון בתחום הרלוונטי נעשה את הבדיקה. חובה לקיים את הבדיקה בהקדם כדי שנוכל לשמוע את כל הגורמים הרלוונטיים ולדעת מה לקדם. נשמע את כל הגורמים, נקבל את כל המידע, נראה את כל המסמכים ונסיק את המסקנות המתבקשות. מי שירצה להביא דברים בפני הוועדה יוכל לעשות כן".
נציג קיבוץ בארי, אלון פאוקר, דיבר על התחקיר שפורסם על הקרב בקיבוץ ב-7 באוקטובר. "התחקיר היה צריך להיות האחרון. צריך היה לתחקר את המאקרו לפני המיקרו", הוא אמר. "איך קורה שיש חטופים? איך זה קורה? את שאלות המאקרו הללו והאחרות יש רק דרך אחת לחקור - ועדת חקירה ממלכתית מיד. מי שהיה עד לדיווחים מהפגישה של נתניהו והורי התצפיתניות גילה את מה שאנחנו ידענו - בריחה מאחריות. איש מהממשלה לא בא לעשות את המינימום ולבקש סליחה מאיתנו, בניגוד מוחלט לצבא אגב. אם הממשלה לא רוצה לחקור אנחנו נחקור - ההפקרות נגמרה".
אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל שנפלה ב-7 באוקטובר, אמר במסיבת העיתונאים כי "רוני הייתה אמורה להיות בימים אלו בחופשת שחרור, ובמקום זה אני עומד פה ורוני לא תשתחרר". לדבריו, "הדרג הפיקודי שכשל שותק, הדרג הפוליטי שותק גם הוא, והנושא באחריות נאלם דום. לפעמים אני לא מאמין שזו המדינה שאני חי בה. בתי הקטנה אמורה להתגייס בעוד שלושה חודשים, איך אעשה את זה כשאין לי אמון במדינה ובצבא? איך הם לא מתביישים, ומה הם עדיין עושים על מדים או יושבים על כיסאות בכנסת ובממשלה?".
אשל הוסיף: "לא נשקוט ולא נרפה עד שתוקם ועדת חקירה ממלכתית. את קול הבנות השתיקו, אבל אנחנו לא נשתוק. הקמת הוועדה הזו היא צפירת אזהרה. אני מקווה שיש מי שמתבייש שגם את ועדת החקירה אנחנו עושים בעצמנו. חשוב שהעדויות הקשות של כולם וכולן יישמעו. כל המידע שנאסוף יצורף במסמך אחד שיוגש לוועדת החקירה הממלכתית". על המפגש השבוע עם נתניהו הוא אמר: "שמענו אותו אומר שצריכים לנצח את החמאס ורק אז נתפנה לחקירה".
הילה אביר, נציגת ועד משפחות נרצחי 7 באוקטובר, אמרה: "אח שלי לוטן נרצח עם מאי, חיפשנו אותם ימים. לחפש את אחיך ולא לדעת כלום זה משהו שמאוד קשה להתקדם ממנו. אנחנו לא יודעים כלום וכשאין תשובות מאוד קשה להתקדם. תשעה חודשים מחכים לתשובות וללקחים כדי שטבח כזה לא יקרה שוב. ואנחנו עדיין שקופים. ביום חמישי האחרון התפרסם התחקיר הצה״לי על בארי, אבל אל תהפכו את החיילים לשעיר לעזאזל. איך לא בדקו מה קרה מלמעלה? שאף אחד לא בא לעזור להם. לפי הפרסומים, שטח המסיבה לא יהיה בתחקירים הבאים כי הצבא חוקר רק מקומות שאליו נשלחו כוחות. איך קורה שהצבא לא הגיע למתחם הנובה? ואיך עדיין יש 120 חטופים בעזה? אנחנו דורשים תשובות".
7 צפייה בגלריה
אלון פאוקר. "איש מהממשלה לא בא לעשות את המינימום ולבקש סליחה מאיתנו"
(צילום: מוטי קמחי)
נציג תנועת "קומו" יונתן שמריז, שאחיו אלון נחטף לעזה ונורה למוות בשוגג על-ידי חיילי צה״ל, אמר כי "לפני תשעה חודשים, בשעה שש וחצי בבוקר, כל מה שהכרתי חדל להיות. לקח לצה״ל 72 שעות לטהר את קיבוץ כפר עזה. 22 שעות הייתי בממ"ד וחיכיתי למותי, ובכל הזמן הזה הרצתי תסריטים בראש - האם אתחנן על נפשי? אלחם עם סכיני מטבח? בזמן הזה אנשים נהרגו ונחטפו, ביניהם גם אחי הקטן. תשעה חודשים עברו מהאסון הגדול ביותר מאז השואה, תשעה חודשים ולא בא נציג ממשלה לדבר עם אנשי כפר עזה.
"מנהיגים אמיצים מקבלים החלטות אמיצות. אין רמז לוועדת חקירה ממלכתית, ולכן אנו האזרחים ניקח את האחריות על כתפינו. נרד לשורש האמת, ולמרות שהיכולות שלנו מוגבלות אנחנו נחקור כל תקרית ונשאל את השאלות. האמת תצא לאור. אני מתבייש בהנהגה שהובילה אותנו, שגם פה העבירה את האחריות אלינו. הוועדה פונה לציבור ומבקשת ממי שרוצה לדווח לפנות אליה ולמסור עדות. נשמור על דיסקרטיות של מי שירצה לבוא ולהעיד".
חבר הוועדה אייל בן ראובן אמר במסיבת העיתונאים: "לדעתי אזרחים ומילואימניקים יבואו ויהיה פה הרבה מידע. המטרה שלנו היא שמדינת ישראל תקים ועדת חקירה ממלכתית. אנחנו צריכים לתקן מדינה. כאשר מדינה מסרבת לעשות את זה - עד כאן. לפחות בתשעה חודשים צריך לעשות את זה ואנחנו מצפים לקבל הרבה מידע".
חבר הוועדה שלמה אהרונישקי אמר כי "אנחנו לא ניכנע לקשיים ונחפש אותם, כדי להאיר נקודות על מה שהיה ומה שיש היום. אנחנו משמשים פה ואוזניים לתשעה מיליון אנשים. החברה האזרחית יודעת לקחת אחריות. מי שבסופו של דבר היו לפני, בזמן ואחרי התקיפה הם האזרחים".
בין משתתפי מסיבת העיתונאים הבוקר גם הורי התצפיתניות שתמונות מימי השבי הראשונים שלהן בעזה פורסמו השבוע. גם ועד משפחות קורבנות הנובה וחברים בקיבוץ בארי משתתפים באירוע הבוקר.
הפעילים וחברי הוועדה יבקשו מכל אזרח שהשתתף בקרבות ב-7 באוקטובר, וכל אזרח שהיה מושפע מהמאורעות באותו היום או בחודשים שלאחריו, לבוא ולהעיד. "גייסנו עשרות תחקירנים שתפקידם יהיה לאסוף את העדויות", סיפר בכיר באחד הארגונים, שהוסיף: "לאחר שנאסוף את העדויות נבנה את אופי הישיבות של הוועדה, אשר צפויה לחקור כל אירוע שקרה לפי יישובים ומיקומים, כך שבכל דיון נתמקד ביישוב או אירוע מסוים".
בעוד מספר ימים הוועדה תחל את דיוניה. אזרחי ישראל שיש בידיהם מידע רלוונטי מוזמנים לפנות לוועדה באמצעות אתר האינטרנט הרשמי - havaada.co.il - או באמצעות פנייה בוואטסאפ דרך מספר הטלפון 054-5998806.
אלו חברי הוועדה
יו"ר הוועדה הוא כאמור השופט בדימוס גדעון גינת, משפטן ישראלי בכיר שכיהן כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נצרת, ירושלים ובחיפה. הוא כיהן כסגן נשיא בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובחיפה. גינת נודע בפסקי דין חשובים בתחום דיני הפירוק, הקפאת הליכים ודיני הקניין הרוחני. לאחר פרישתו ב-2019 הוא עוסק בבוררויות וגישורים, בעיקר בסכסוכים מסחריים מורכבים ותחומי קניין רוחני. גינת הוא גם מרצה בתחום הקניין הרוחני ודיני תעופה באוניברסיטאות תל אביב, ירושלים וחיפה, וממשיך לתרום לעולם המשפט בישראל.
המפכ"ל לשעבר שלמה אהרונישקי שירת 25 שנה בצה”ל בתפקידי פיקוד והיה ממקימי מערך הצליחה. ב-1981 הוא התגייס למשטרה, שובץ במספר תפקידי פיקוד והתמנה למפכ”ל ה-14 (2001-2004). בתקופתו הוביל את המאבק בגל הטרור הפלסטיני בתקופת האינתיפאדה השנייה, וזכה להערכה על שיפור מערך החבלה והפעלת יחידת הימ"מ לסיכול פיגועים. בתקופתו כמפכ״ל פיתח את השיטור הקהילתי. לאחר פרישתו מהמשטרה, הוא הקים חברה לייעוץ ביטחוני ומשמש יועץ בתחומי הביטחון הלאומי בארץ ובחו"ל. כיום, יחד עם אוניברסיטת אריאל, אהרונישקי הוא בעלים של מכללה ללימודי ביטחון.
ראש העיר בית שאן לשעבר רפאל (רפי) בן שטרית שירת כקצין קשר בחיל המודיעין בצה"ל והגיע לדרגת רב-סרן במילואים. הוא עסק בחינוך וניהל מדרשה ופנימייה לנוער בסיכון, היה חבר מפלגת הליכוד ושימש יו"ר סניף הליכוד בבית שאן וחבר מרכז המפלגה. ב-2003 הוא נבחר למועצת העיר בית שאן וכיהן בתפקידים שונים, כולל סגן ראש העיר. ב-2013 נבחר לראש העיר בית שאן וכיהן עד 2018, ובתקופה זו השיג איזון תקציבי ופיתח את החינוך והכלכלה בעיר. לאחר מכן הצטרף למפלגת כולנו ואחריה לתקווה חדשה. בשנים האחרונות חזר לעסוק בחינוך. רפי הוא אביו של סמ״ר שמעון-אלרואי בן שטרית שנהרג בקרב גבורה בבסיס נחל עוז בבוקר 7 באוקטובר.
תת-אלוף (במיל') יהודית גריסרו, ילידת קריית שמונה, שירתה בצה״ל 29 שנים במגוון תפקידים, ביניהם: מפקדת טייסת מנהלה בבסיסי חיל האוויר רמת דוד ותל נוף, ראש מחלקת תכנון כ״א של חיל האוויר, ראש חטיבת הסגל של כלל צה״ל ויועצת הרמטכ״ל לענייני נשים. במהלך שירותה הייתה שותפה והובילה מהלכים משמעותיים הנוגעים לניהול ההון האנושי ובכללם: העצמת פלדה כחולה בחיל האוויר (בוגרי חינוך טכנולוגי), העמקת שילוב הנשים, ועדה לעיצוב שירות הנשים בצה״ל (ועדת יודקה שגב), הרחבת הפוטנציאל לאיוש יחידות המטה הכללי ועוד. לאחר פרישתה מצה״ל, כיהנה במשך 14 שנים כסמנכ״ל באל על (סמנכ״ל לקוחות וסמנכ״ל מנהל ומשאבי אנוש). כיום משמשת יו״ר דירקטוריון ודירקטורית ויועצת להנהלות.
איל בן ראובן הוא אלוף (במיל') ואיש ציבור ישראלי. הוא נולד וגדל בקיבוץ נצר סרני, בן יחיד להורים יוצאי הפלמ"ח. בצה"ל שירת בחיל השריון, שם התקדם מתפקידי לוחם ועד לפיקוד על חטיבה, אוגדה וגיס, ואף כיהן כמפקד המכללות הצבאיות. הוא השתתף במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה, ובמהלך שירותו זכה להכרה ולהוקרה על פועלו. לאחר פרישתו מצה"ל, בן ראובן ייסד חברה בתחום הייעוץ הביטחוני, היה מנכ"ל עמותת "לחופש נולד" וראש חטיבת היבשה בתעשייה האווירית. כחבר הכנסת מטעם המחנה הציוני, הוא כיהן כיו"ר ועדת האתיקה ופעל רבות לשיפור הבטיחות באתרי בנייה. בעל תארים במדעי המדינה וביטחון ואסטרטגיה מאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת תל אביב.
אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, מומחה לפרגמטיקה של השפה ואתיקה מקצועית, ומחבר "רוח צה"ל". נולד למשפחת רבנים ואנשי רוח בירושלים. כשר סיים תואר שני במתמטיקה והיסטוריה ופילוסופיה של המדעים באוניברסיטה העברית, ועבודת הדוקטורט שלו עסקה בפילוסופיה של השפה. בשנת 2000 זכה בפרס ישראל לחקר הפילוסופיה הכללית. לאורך הקריירה שלו, כשר היה מעורב בכתיבת קודים אתיים וניירות עמדה למערכת הביטחון הישראלית ולגופים ציבוריים נוספים. עבודתו באתיקה צבאית משכה ביקורת ציבורית, אך הוא המשיך להשפיע בתחום זה, כולל מתן ייעוץ בנושאים מוסריים במהלך מלחמת לבנון השנייה ופרשת אלאור אזריה. כשר היה מעורב גם בפעילות ציבורית ובמאבקים על ערכי חירות ושוויון במסגרת יהדות ליברלית.
