ההצהרה הדרמטית אמש (שבת) של שר הביטחון יואב גלנט הידקה עוד יותר את הפלונטר הפוליטי שאליו נקלע ראש הממשלה בנימין נתניהו. כבר עכשיו די ברור שרפורמה משפטית מקיפה, עמוקה, יסודית, מהסוג שהציג שר המשפטים יריב לוין בתחילת ינואר, כבר לא תתממש בקצה האירוע הזה. עוצמת המחאה שהפתיעה את כולם, אולי אפילו גם את מחולליה, תשלח כנראה את מרבית סעיפי התוכנית לפח האשפה של ההיסטוריה או לפחי הרחוב המוצבים לאורך רחוב קפלן בתל אביב. נותרה רק שאלה אחת פתוחה: איזה מחיר נשלם בדרך לשם.
השבוע יצטרך נתניהו להכריע בין כיווני הנסיעה המנוגדים של שריו הבכירים, שכל אחד מהם משוכנע שהוא צודק. בנתיב אחד נמצא שר הביטחון גלנט, שמתריע מול המצלמה שמעולם לא נתקל בעוצמה כזאת של כעס וכאב, ובשסע שחלחל לצה"ל ומהווה סכנה ברורה, מיידית ומוחשית לביטחון המדינה. בנתיב השני דוהר שר המשפטים לוין, שמתריע על מערכת משפט רקובה ומשקף את רצון הגרעין הקשה של מתפקדי הליכוד ומסרב לעצור.
גלנט, אמש: קורא לעצור את חקיקת הרפורמה
על רקע ההתנגשות החזיתית בין שניהם נשאל השבוע בכיר בליכוד את מי משני השרים הבכירים יזרוק לדעתו נתניהו תחת גלגלי האוטובוס נוכח הנסיבות. "אין לו בעיה לזרוק את שניהם", הוא השיב אינסטינקטיבית. במילים אחרות, בטלטלה העצומה שעוברת על ישראל בימים האלה, אף אחד מהשניים לא ייצא מנצח.
לפחות אחד מהם – גלנט - לוקח את זה בחשבון. מיד לאחר נאומו אתמול, ברקע צונאמי הודעות הנאצה שקיבל בטלפון האישי, ברשתות החברתיות ובתקשורת, היו גם כאלה ששיבחו אותו על האומץ לשאת נאום כזה בנקודת זמן נפיצה כזאת. מישהו ששוחח איתו שאל אותו איך הוא מרגיש, ונענה בשפת השייטת: "לא יורים ואין גלי חוף. הכל בסדר". מבחינת גלנט, הוא עשה את המובן מאליו. לא איים, לא התריס, רק שיקף שהמציאות ברחובות היא המציאות ביחידות השונות בצה"ל, ובעוצמה מפתיעה לא פחות.
הדילמה של נתניהו בצורך לבחור בין שני שריו הבכירים היא בעיה אמיתית. מצד אחד הוא לא יוכל להתעלם מהתראתו המפורשת של גלנט. זה כבר לא השמאל, הפריבילגים, האנרכיסטים או אנשי מרצ שרוצים בהפלת הממשלה. זה אפילו לא נגיד בנק ישראל, ראש שב"כ, כלכלנים בכירים ומדינאים מוכרים שעליהם טוענים בליכוד שהם מדברים מפוזיציה. גלנט הוא מבכירי הליכוד בכנסת הנוכחית, כזה שיושב במרכז העצבים של הממשלה בתפקיד שאין אחד שלא חושק בו. יש לו רק מה להפסיד ולכן אי אפשר לחשוד בו שבשעה שהוא יושב על אחד הכיסאות הבכירים, הוא רוצה ברעת הקואליציה.
מנגד, אם נתניהו יתעלם משר המשפטים שלו, האיש שלו הבטיח מפורשות גיבוי מוחלט, הוא מסתכן בכך שלא תהיה לו ממשלה. השותפים החרדים אמנם מאותתים שהם מוכנים לפשרה, אבל יש אגף גדול בליכוד שמסרב לעצור, וכך גם בציונות הדתית ובעוצמה יהודית. משם מגיעים מסרים ברורים שלפיהם בלי רפורמה משפטית - הולכים לבחירות. "אם נתניהו יעצור הוא ילך הביתה", אמר השבוע גורם בכיר המכיר היטב את השטח הליכודי. "כל מי שמצפה ממנו לעצור פשוט לא מכיר את הליכוד. הפעם המפלגה שלו תוקיע אותו".
קצת פחות משבוע נותר לנתניהו. הוא האיש שיחליט אם ללחוץ על הגז או להרים את בלם היד לעצירת חירום. אולי פשוט עדיף לו שגלנט יוביל על גבו את עצירת החקיקה בדרך אחרת. בבחינת - ניסינו, אבל אין לנו רוב.
