החלטת בג"ץ לגבי גיוס בני הישיבות, ובעיקר מניעת תקציבים לישיבות ומוסדות שבהם לומדים אברכים שלא קיבלו פטור חוקי מגיוס לצה"ל, מאיימת לפרק את הקואליציה. עם זאת, גורמים פוליטיים מעריכים היום (שלישי) כי ההחלטה של בג"ץ דווקא מקלה על הממשלה, משום שהיא אינה כוללת הנחיות מפורטות לצה"ל.
בקצרה:
- הפסיקה לא כוללת הנחיות מפורשות לגבי מספר המתגייסים.
- התקציבים לישיבות יוקפאו החל ב-9 באוגוסט.
- לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן
- פרוש: "בג"ץ מוביל ל-2 מדינות"; קיש: "נקיים כל מה שכתוב" | התגובות הסוערות
כעת עולה השאלה כיצד יפרש הייעוץ המשפטי לממשלה, ובראשו גלי בהרב-מיארה שאפשרה לממשלה ייצוג נפרד בבג"ץ, את ההחלטה בנוגע לצורה שבה יפעל כעת צה"ל - וגם סביב שאלת התקציבים. נציין כי הפסיקה לא כוללת הנחיה מפורשת בנוגע למספר צווי גיוס שצריכים לקבל תלמידי הישיבות, בג"ץ אומר בפועל שישלים עם גיוס בהדרגה (3,000 השנה בנוסף למי שכבר גויס, כפי שצוין בדיון בבג"ץ - מ"א), בכפוף לקבלת החלטה על מסגרת חוקית.
המספר הזה הוא מספר שממילא מדובר בחדרים הסגורים בין השותפות הקואליציוניות. ההערכה היא שבמצב שנוצר לאחר הפסיקה עדיף לחרדים להעביר חוק גיוס, כך יוכלו לקבע בעצמם את מספרי בני הישיבות שיתגייסו, בהתאם ליכולת של צה"ל לקלוט אותם. עם זאת, ייתכן כי החלטת בג"ץ תייצר תסיסה בשטח - שלא תאפשר למנהיגים החרדים בכנסת לפעול.
משמעות ההחלטה בפועל היא שהקואליציה תהיה חייבת לסיים את חקיקת החוק במושב הנוכחי. אם לא יעבירו את החוק עד אז, החרדים יוכלו לעבור את השנה הקרובה ללא התקציבים, להתמודד עם גיוסם של 3,000 צעירים, אך גורמים אומרים כי הם לא רוצים להסתמך על זה, אלא לקבע מספר שיעלה בהדרגה - ולא באופן דרמטי. בנוסף, אומרים בקואליציה שאם קובעים מכסת גיוס ראשונה בהתאם לצרכים של צה"ל, חברי כנסת יתקשו להתנגד ויותר ריאלי לגייס לזה רוב.
סוגיית הגיוס, נדגיש, היא האירוע הנפיץ ביותר שאיתו מתמודדת הממשלה הנוכחית בהיבט הפוליטי - ולדעת רבים היחיד שעלול להוביל להקדמת הבחירות. עד כה, ולמרות שעות ארוכות של דיונים בחדרים סגורים, לא נמצא מתווה אחד שיוכלו להתקבץ סביבו גם נציגי החרדים וגם השר יואב גלנט, שמייצג את עמדת מערכת הביטחון. לצד גלנט נעמדים, גם באופן פומבי, שורת חברי כנסת מהליכוד שכבר הצהירו שלא יתמכו באופן אוטומטי בכל חוק שיובא.
בימים האחרונים, ישנה אופטימיות סביב דיוני ועדת חוץ וביטחון ומהלכים שמקדם אדלשטיין, ששומע את הדעות מכל קצוות הקשת הפוליטית והודיע כי יפעל לפי "צורכי הצבא". בדיון שנערך אתמול אף הבהיר שיזמן בקרוב לוועדה את נציגי צה"ל ואת הרמטכ"ל הרצי הלוי כדי לשמוע מקרוב על הצרכים. אם לא ימצאו הצדדים פתרון, ומשעה שהיחסים בין ש"ס לקואליציה הנוכחית רעועים גם ככה, יש חשש שהדבר יכול להביא להפלת הממשלה.
אחת הסוגיות המורכבות ביותר מבחינת הממשלה והשותפות החרדיות היא סוגיית התקציב (התמיכות) לישיבות, שלפי ההכרעה צריכות להיפסק בהיעדר מסגרת חוקית שפוטרת חרדים מגיוס. השאלה סביב העניין הזה היא קריטית בכל הנוגע להמשך התנהלות הממשלה. בין השאלות הקריטיות: כמה צווי גיוס צה"ל ישלח, מה יהיה קצב הוצאת הצווים וכמה כסף יקוזז לישיבות.
מנהיגי המפלגות החרדיות הגיבו בחריפות לפסיקה. שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, יהדות התורה אמר: "פסיקת בג"ץ מובילה בהכרח ל-2 מדינות כאן. אחת, זו המדינה שמתנהלת כפי שהיא, כעת. ומדינה נוספת בה בני הישיבות ימשיכו ללמוד תורה כפי שנהגו במדינה שבן גוריון הכריז עליה. אין כוח בעולם שיוכל לכפות על אדם שנפשו חשקה בלימוד תורה, להימנע מכך".
שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף: "החלטה צפויה ומאוד מצערת ומאכזבת. מדינת ישראל קמה על מנת להיות בית לעם היהודי שהתורה היא סלע קיומו. התורה הקדושה תנצח".
יו"ר ש"ס, אריה דרעי, על פסיקת בג"ץ: "העם היהודי שרד רדיפות, פוגרומים ומלחמות רק בזכות השמירה על ייחודיותו – התורה והמצוות. זהו הנשק הסודי שלנו מול כל האויבים, כהבטחת בורא עולם. גם כאן, במדינת היהודים, לצד לוחמינו היקרים המחרפים נפש מול האויבים, נמשיך לשמור מכל משמר על חברת לומדי התורה המקיימים אותה מתוך הדחק. הם אלו שמשמרים את כוחנו הסגולי ומחוללים ניסים במערכה. אין שום כוח בעולם לנתק את עם ישראל מלימוד התורה וכל מי שניסה זאת בעבר – נכשל כישלון חרוץ. שום פסיקה שרירותית לא תבטל את חברת לומדי התורה בארץ ישראל, שהיא הענף עליו כולנו יושבים".
יו"ר דגל התורה' ח"כ משה גפני אמר עוד לפני הפסיקה כי "מעולם לא היה פסק דין של בית המשפט העליון לטובת בני הישיבות ולטובת הציבור החרדי. אין שם אף שופט שמבין בערך של לימודי התורה והתרומה שלהם לעם ישראל בכל הדורות".
