הרמטכ"ל: "כל מי שקורא לאי-התייצבות פוגע בצה"ל ובביטחון המדינה"
(צילום: ערוץ כנסת)
הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי שב וקרא הבוקר (שלישי) להשאיר את המחאה נגד המהפכה המשפטית מחוץ לצה"ל והזהיר כי הקריאה לאי-התייצבות לשירות מילואים פוגעת בצבא ובביטחון - אך בפועל לא צפויים להינקט צעדים נגד חיילים וקצינים שיבקשו להפסיק לשרת.
במערכת הביטחון החליטו כי בדומה לסיבוב הקודם בחודש מרץ, גם הפעם לא יינקטו סנקציות נגד חיילי מילואים שיבקשו להפסיק לשרת לשרת, אך פומבית יוחרפו המסרים שמגנים את המהלך. לפי נתוני הצבא עדיין מדובר במספרים קטנים - רק כמה עשרות חיילים וקצינים במילואים, בעיקר מיחידות שונות בחיל האוויר, הודיעו באחרונה למפקדיהם שלא יתייצבו לקריאה הבאה, כאשר תגיע, ולכן כשירות הצבא למלחמה לא נפגעה. לעומת זאת, במאות מכתבים, עצומות ופניות נטען כי אלפי חיילים מילואים מאיימים לא להגיע לשירות אם החקיקה תימשך.
בצבא כן מעריכים כי הלכידות ביחידות כבר נפגעה והבעיה עלולה להתפשט גם לפגיעה במוטיבציה של מלש"בים להתגייס למערכים משמעותיים בשנים הקרובות, אך בפועל, כאמור, מרבית המאיימים לא מימשו עד כה את הבטחתם. יתרה מכך: בתקופה הזו של חודשי הקיץ אין מופעי מילואים גדולים, כמדי שנה, בעיקר כדי להתחשב בהורים לילדים קטנים שבחופש, ובדרך כלל התרגילים הגדולים של צה"ל ובפרט בחיל האוויר שאליהם מזומנים אנשי המילואים נפרסים על פני תחילת השנה, חודש מאי ותקופת הסתיו שאחרי חגי תשרי. ynet עושה סדר בשאלות ותשובות כלפי התופעה שהייתה מהמובילות לעצירת החקיקה בכנס הקודם של הכנסת, אך דעכה בסבב הנוכחי:
מהי מדיניות צה"ל הנוכחית כלפי משרתי מילואים שמודיעים על אי-התייצבותם לשירות בשל ההפיכה המשפטית?
הרמטכ"ל הלוי ושר הביטחון יואב גלנט שמו את כשירות הצבא למלחמה כשיקול הראשון בכל החלטה, בטח בתקופה המתוחה הנוכחית מול חיזבאללה, שנחשבת לנפיצה ביותר מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006. בצה"ל מזכירים שרק לפני שבועיים היה גם מבצע גדול בג'נין שכמותו לא זכור מאז האינתיפאדה השנייה, ולכן הוחלט שלא לזעזע את הספינה בצעדים נגד המשרתים שיודיעו על הקפאת שירותם, כמו הדחות מתפקיד/שירות, או עונשים חמורים יותר.
נתניהו מתייחס לסוגיה בפתח ישיבת הממשלה
(צילום: פול וידאו וואלה)
החשש בצבא הוא גם מתופעה מדבקת שרק תעצים את אי-ההתייצבות - ענישה חריפה תגרור עוד משרתי מילואים שלא יגיעו, תקבל תהודה כלפי חוץ ותחזק את עמדת חיזבאללה ואיראן שלפיה ישראל קרועה באמת מבפנים, ונמצאת בנקודת החולשה הגדולה ביותר בתולדותיה.
לכן, בחרו הלוי וגלנט להמשיך במדיניות ההכלה: שיח וקשב למשרתים שמודיעים על הפסקת שירותם לצד ניטור שבועי של היקפי האירוע. אם אכן יורם דגל אדום ומאות משרתים יודיעו שאינם מגיעים יותר, בעיקר במערכים הקריטיים בחיל האוויר ובאמ"ן, ההכרעה תובא לפתחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שיצטרך להחליט אם הוא ממשיך בחקיקה - או עוצר כדי לשמור על כשירות הצבא למלחמה.
אילו סנקציות כן ניתן להטיל על משרתים שמסרבים להתייצב למילואים?
בצה"ל עושים הבחנה ברורה בין אי-התייצבות לסרבנות, ולא מגדירים את התופעה כסרבנות, מסיבה מעשית פשוטה: סרבנות נוגעת יותר למשרתים בפועל, כאלו שכבר עלו על מדים, בסדיר, בקבע או במילואים, שמסרבים לבצע פקודה שהוטלה עליהם, כל פקודה באשר היא, משיקולים פוליטיים או אידאולוגיים. במצב שכזה כן ניתן לשפוט חייל ולהענישו במחבוש או בהדחה.
הפסקת שירות מילואים אינה מוגדרת סרבנות, במיוחד אם אין צו קריאה ביד למשרת, שאליו אינו מתכוון להגיע. "לא ניתן לגרוע ממצבת כוח האדם חייל מילואים ביחידת מודיעין או טייס מילואים מטייסת רק כי התקשר למפקד שלו ואמר לו 'אל תקראו לי יותר'", מסבירים בצה"ל. "גם על חתימה פומבית על עצומות או השתתפות בהפגנות אין כל סנקציה, מאחר שמדובר באזרחים לכל דבר, שגם עושים מילואים וזכותם להביע עמדה, כל עוד לא עלו על מדים".
מילואימניקים בעד ונגד הקריאות לסרבנות
(צילום: חגי דקל)
יחד עם זאת, כן ניתן להטיל סנקציות על מארגני הפסקת שירות המונית, כאלו שמרכזים קבוצה גדולה של אנשי צבא במילואים במטרה להודיע על הפסקת שירות. מהלך שכזה עלול להיתפס בצה"ל כארגון מרד ובהתאם לכך נמנעים ממנו גורמים בולטים במחאות שנושאים בתפקידי מילואים.
עם זאת, השיח על המחאה כן חודר ליחידות ולטייסות, שם מוטרדים מפגיעה הולכת וגדלה בלכידות ומהפגיעה במשרתים מצד בכירים בקואליציה שנרתמו לקמפיין הגידוף נגד משרתי חיל האוויר, שמתוארים בימין כקבוצה אליטיסטית ובוגדנית. לכן, לפי הערכות, ולאחר התייעצויות על משפטנים, הודעות על הפסקת התייצבות נמסרות ויימסרו למפקדים באופן פרטני ואישי. מבחינת צבא הקבע הקשיחות גדולה יותר: לפחות פעמיים נתפסו אנשי קבע בחודשים האחרונים כמעורבים בהפגנות, באופן גלוי כאנשי צבא, והם טופלו פיקודית-ממשמעתית.
מדוע מוגדר שירות הטייסים ולוחמי יחידות העילית כהתנדבות?
בניגוד ללוחמים ביחידות השדה כגדודי החי"ר והשריון, שנקראים בצו רגיל, במקרה הטוב, אחת לשנה לאימון קצר או לתעסוקה מבצעית (להוציא את השנה האחרונה שהייתה חריגה בשל ההסלמות ביו"ש), ביחידות מסוימות בחיל האוויר, כטייסות ויחידות בקרה, הזימון הוא שונה, ולכן נחשב כהתנדבות.
פקחי בקרה אווירית למשל, שאחראים על שמירת תמונת השמיים, מגיעים במילואים פעם-פעמיים בחודש לתת משמרת בחמ"לים, וכך גם קציני שליטה ומודיעין, לעיתים בהתראה קצרה ובהתאם לפעילות מבצעית או העלאת כוננות. טייסים נדרשים להתייצב אחת לשבוע, בממוצע, לגיחת אימון קצרה, כדי לשמור על כשירותם המינימלית.
מדובר במנגנון הסכמה הדדית בין הפרט למערכת, שמבוסס על רוח התנדבותם והסכמתם של הטייסים, לצד גמישות המערכת כאשר יש לאותם טייסי מילואים אילוצים אישיים או משפחתיים. בפועל, גם לוחמי הגדודים בזרוע היבשה הם מתנדבים: במציאות שנוצרה בשנים האחרונות קל יותר להוציא פטור משירות מילואים, להתחמק או לדחות זימון, בכל יחידה, ולכן כל מי שעולה על מדים כיום מקרב כוחות המילואים, עושה זאת מרצון ומבחירה אישית, כחול וירוק כאחד.
בצבא גם לא ימהרו להטיל סנקציות פליליות על אנשי מילואים שלא יתייצבו בפועל לזימון: במקרה של עד שנה לאי-התייצבות הטיפול בכל מקרה הוא משמעתי-פיקודי, ויכול לכלול עונשים כהשעיות זמניות, קנסות מינימליים או נזיפות.
עו"ד ורב-סרן במיל' עידן פסח, מומחה למשפט הצבאי ממשרד קוזניץ, פסח ושות', הסביר: "בסל הכלים של צה"ל מספר אפשרויות לטיפול בנושא מחאת המילואימניקים. ככל שמדובר בחייל המילואים הספציפי שהוזמן בצו מילואים מחייב ולא התייצב - הטיפול לגביו אינו שונה מן המצב השורר בכל עת על דרך נקיטת הליכי נפקדות ועריקות והעמדתו לדין משמעתי או פלילי בהתאם למשך ההיעדרות ומשכו של צו המילואים, כפי הנהוג מאז ומתמיד.
"ככל שמדובר בחייל מילואים שמתנדב לשירות ואינו חייב בו לאור גילו (כגון טייסים ומשרתי מילואים שחצו את גיל חובת השירות במילואים) - הרי שלא ניתן לנקוט העמדה לדין ולכל היותר יכול מפקד בכיר לנקוט הליך של השעיה מתפקיד או הדחה מתפקיד צבאי במילואים, ועל כן מדובר בהליך פיקודי בלבד המוסדר בפקודות, ואשר נעשה בו שימוש לא מועט בעבר (אם כי לא בהקשרים של מאבק אידיאולוגי)".
הוא הוסיף: "ביחס למנהיגי מאבק חיילי המילואים - נגדם יכול צה"ל לשקול לנקוט אף חקירה פלילית ביחס לביצוען של עבירות על סעיפים חמורים מאוד בחוק השיפוט הצבאי כגון עבירת הסתה למרי או הפגנה הפוגעת במשמעת הצבאית או עבירה של זריעת בהלה בצבא או תעמולה הפוגעת במשמעת או בסדר הטוב בצבא. מדובר בעבירות חריגות מאוד בספר החוקים הצבאי אשר טרם נעשה בהן שימוש בעבר ואשר נעות בין שנת מאסר (עבירה קלה) ועד עבירות פשע שעונשן שבע שנות מאסר.
"אני סבור כי במצב החברתי והמשפטי השורר במדינת ישראל, הסיכוי שצה"ל ישקול מלכתחילה לנקוט אפיק פלילי ביחס למארגני מחאת המילואימניקים הוא קלוש עד כדי בלתי-ישים. מדובר בעבירות שלא נעשה בהן שימוש משך עשרות בשנים וספק אם כוונת המחוקק ביחס אליהן מלכתחילה נועדה לסיטואציות בעלות הקשר פוליטי וחברתי מן הסוג הקיים בימים אלה ממש, בצה"ל ומחוצה לו".
