לאחר שבג"ץ הורה על פסילת תיקון החוק לביטול עילת הסבירות, הוא יתבקש כעת להכריע בעתירות שהוגשו נגד מינויו של איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי.
העתירות נגד מינוי בן גביר הוגשו לפני כשנה על בסיס טענה לאי סבירות קיצונית, אך בגלל החלטת הכנסת על ביטול עילת הסבירות - ההכרעה בעתירות הושהתה. כעת משנפסל ביטול העילה, השופטים יידרשו להכריע בדבר מינויו של השר.
הדיון הראשון בבג"ץ בעניין מינוי בן גביר
(צילום: גיל יוחנן, גלעד כהן, דוברות הרשות השופטת)
עוד בטרם מונה בן גביר לשר באופן רשמי, הגישו מספר עותרים, יוסי שוסמן אורני פטרושקה, גדי גבריהו, וארגון "תג מאיר", המיוצגים על ידי עורך הדין גלעד ברנע, עתירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ובן גביר, בבקשה לבטל את המינוי.
לטענת העותרים חוסר הסבירות הקיצוני במינוי נובע משילוב של כמה טעמים. בין היתר נטען כי בן גביר פועל באופן שיטתי ולאורך שנים נגד שלטון החוק, הסדר הציבורי ושלום הציבור. עוד נטען כי בן גביר פועל מזה שנים נגד יריביו הפוליטיים וכן נגד ערבים, קהילת הלהט"ב ועובדי ציבור תוך השפלתם. כמו כן נטען כי בן גביר מזדהה עם תורתו הגזענית של הרב מאיר כהנא ורואה בה את מורשתו והשקפת עולמו.
בית המשפט נדרש להכריע בין שלוש עמדות שונות: הראשונה - דרישת העותרים, השנייה - עמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הטוענת כי ההחלטה למנות את בן גביר מעוררת אמנם קשיים ניכרים, אבל בשל שיקול הדעת הרחב של ראש הממשלה במינוי שרים, היא אינה מגיעה לכדי אי סבירות קיצונית - ולכן יש לאשר את המינוי. העמדה השלישית היא זו של בן גביר הטוען כי אין כל קושי במינוי שלו ולא קמה עילה להתערבות.
באפריל נערך דיון ראשון בנושא, אך עדיין לא התקבלה החלטה לכאן או לכאן. בן גביר עצמו אמר בדיון: "מנסים להכניס את בית המשפט לשדה הפוליטי. העותרים רוצים לייצר מדרון חלקלק ולהתערב בשיקול הדעת של ראש הממשלה".
מספר חודשים לאחר הגשת העתירה, ב-24.7, חוקקה הקואליציה בכנסת את התיקון לחוק המבטל את השימוש בעילת הסבירות בביקורת שיפוטית לדרג הנבחר. לפיכך, ביקשה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה שלא להכריע בעניין בן גביר, לפני שתוכרע העתירה נגד ביטול עילת הסבירות. בהרב-מיארה ציינה שבית המשפט כבר השהה את בירורם של הליכים אחרים אשר עילת הסבירות עומדת במרכזם. ב-22 בנובמבר השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ויחיאל כשר השהו את ההחלטה לפי בקשתה.
