השנה האחרונה ביהודה ושומרון הייתה מלאה באירועי טרור שבהם נרצחו עשרות ישראלים. בפיקוד המרכז ובאוגדת איו"ש עושים הכול על מנת לצמצם את כמות הפיגועים, עם סיכולים, מעצרים ופשיטות. לצד זאת, דווקא הלוחמים שעסוקים במשימות אבטחה בשטח מהווים את הקו הראשון מול המחבלים, ובלא מעט מקרים הם הצליחו לסכל פיגועים ברגע האחרון.
סיפורו של ע'
פרויקט מיוחד של "ynet" ו"ידיעות אחרונות" מביא את סיפורם של ארבעה לוחמים שפעלו תחת אש, והצילו חיי אדם בעזרת החדות, הערנות ומהירות התגובה שלהם. שמותיהם ותמונותיהם אסורים בפרסום מחשש שיהפוך למטרות הסתה בארגוני הטרור ביו"ש.
לבד מול המחבל
המקרה של רב"ט ש' (20), קצין הגנה מרחבית בחטיבת יהודה, והלוחמת שאיתה שהה בנסיעה מנהלית בדרך לבסיס, ממחיש עד כמה נפיצה הגזרה ביו"ש, ועד כמה הערנות למתרחש סביב יכולה להציל חיים. ב-1 באוגוסט, זיהו השניים אדם חשוד בתחנת האוטובוס הסמוכה ליישוב אשתמוע בדרום החברון. השניים ביצעו פרסה, ניגשו אל החשוד - ששלף לעברם סכין, ונטרלו אותו בירי.
"נסענו ליד אשתמוע וזיהינו חשוד שלא 'תואם לנוף' יושב בתחנת האוטבוס. בדרך כלל לא נמצאים שם פלסטינים, אלא רק ישראלים. זה היה מאוד קרוב ליישוב ולכן היה לנו חשד", סיפר. "בזמן שעשינו פרסה הוא כנראה זיהה אותנו ועבר לתחנה שממול. הגענו אליו ובהתחלה דיברנו איתו מתוך הרכב, כחלק מבדיקה שגרתית. ראינו שהוא לא מתייחס למה שאנחנו אומרים ואז החלטתי לצאת מהרכב.
"אמרתי ללוחמת שאיתי שאני יוצא לדבר איתו. התחלתי להתקדם והוא נעמד ממש מולי. שאלתי אותו 'למה אתה עוצר?', ותוך שנייה הוא שלף סכין וניסה לדקור אותי. מייד לקחתי כמה צעדים אחורה, דרכתי את הנשק בזמן שהוא ממשיך לרוץ אליי עם הסכין. יריתי לאוויר כדי להזהיר אותו, והוא המשיך לרוץ על הכביש לכיוון היישוב מתוך מטרה לדקור שם אנשים. יריתי עליו עד שהוא נוטרל. זה אירוע ראשון שלי מול מחבל - זה קצת מלחיץ ויש בזה גם ממד של התרגשות, כי מנענו כאן פיגוע מול אזרחים. זה יכול היה להיגמר אחרת לגמרי".
בשונה מצפון השומרון, דווקא גזרת יהודה הייתה שקטה, והתעוררה רק לאחרונה עם פיגוע הירי בכניסה לתקוע והרצח של בת שבע ניגרי. אתם מרגישים את ההבדל?
"הייתי בין הראשונים שהגיעו לזירת הפיגוע של בת שבע ז"ל, זה קרה ממש בסמוך לבסיס שלנו. מראות קשים. הייתי בדרך לעוד נסיעה מהבסיס, קיבלנו דיווח בקשר ומיהרנו לשם. ראיתי את הרכב שלה מחורר. אחד הקצינים שהגיעו בדיוק הוציא את הילדה שלה מהרכב והזיז לה את הפנים כדי שלא תראה את אמא שלה ואת הפצוע הנוסף. חיכינו למד"א והתחלנו לטפל בפצוע. זה מלחיץ לראות את מה שהיא ראתה. קשה בכלל לדמיין את זה. זו גזרה שהתעוררה אבל אנחנו תמיד נמצאים בכוננות".
סגירת מעגל אישית
ימים ספורים קודם לכן, ב-25 ביולי, התרחש אירוע שאותו י' (19) לא יישכח עוד הרבה זמן. י', לוחם בהנדסה קרבית בחטיבת שומרון, שחיכה לרגע שבו ישרת קרוב לבית, רואה את התקרית כסגירת מעגל וכהגנה על ביתו ועל משפחתו. הוא, מפקדו ולוחם נוסף הותקפו בתל א-ראס על ידי שלושה מחבלים חמושים, והצליחו לנטרל אותם ולצאת מהתקרית ללא פגע.
"תפסנו מוצב שקוראים לו תל א-ראס, וחלק מהמשימה שלנו היה לעשות צ'ק פוסט בשער של כניסת הפועלים משכם, מכיוון הר ברכה. עלינו לעמדה ב-6 בבוקר, ובאזור 06:10 הגיע רכב, עשה פרסה בערך 150-100 מטר מאיתנו, וחיכה כמה דקות בצד. הייתי בעמדה ולא ראיתי אותם כי הם נכנסו לחניה.
"הדלתות של הרכב נפתחו וירדו ממנו כמה אנשים, לא ראיתי נשקים. זה די רגיל, כי יש שם בתים של אנשים וחנויות. מה שגרם לי להיות יותר ערני היה הפרסה. לפתע שמעתי יריות, זיהיתי דמות חשודה עומדת בפינה, לבושה שחור, עם נשק, רעול פנים. ישר נתתי עליו מכת אש ממרחק של כ-100 מטר. ראיתי שהוא חוזר מעבר לפינה והוא נפגע. מפקד המחלקה שלי הצטרף אליי. הוא אמר לי: 'אני ועוד לוחם מדלגים - אתה תישאר לתת גיבוי'. הוא חצה את הכביש לכיוון החבר, הם נתנו דילוג אחד ואז קפצתי והצטרפתי אליהם, כל זה בזמן שהם יורים עלינו ואנחנו עליהם, קרב יריות ממש".
בזמן הדילוגים אתה מזהה שיש ירי מעוד מקומות?
"אני מזהה מישהו לפני הרכב, שיורה ואותו הם לא ראו בכלל. יריתי עליו בחזרה. באותם רגעים זה היה לי ברור שזה או אנחנו או הם, אין אופציה אחרת. הרגשתי שחייב לעשות הכול כדי לחסל אותם כי אני יודע מה יקרה אם הם יצליחו לעבור אותנו".
ואז אתם מתחילים לצמצם אליו ביחד?
"כן, נכנסנו לסמטה אחת בערך 20 מטר לפני הרכב. החלפנו מחסניות, התקדמנו שוב בפריצה לרחוב, הגענו עד לרכב ווידאנו שהם חוסלו - וחיכינו להגעת הכוחות. כשהם הגיעו, לקחו את הרכב ובדקו שאין שם מטענים, הוציאו את הגופות שלהם, עשו להם זיהוי ואז היה תחקור. בסריקות נדהמנו: היו להם ברכב שלושה רובי M16 ואקדח, הם הגיעו עם מכשירי קשר ואוזניות, תכננו לעשות טבח שלם. מבחינתי זו סגירת מעגל, גם כי אני גר באזור, וגם כי לפני חצי שנה חבר שלי יגל יניב ז"ל נרצח עם אח שלו בחווארה. יגל ז"ל היה איתי מהיסודי, מכיתה א', גם בתיכון היינו ביחד וגם אחרי היינו בקשר קרוב".
הערנות הצילה חיים
ב-10 ביולי, ע' (20), לוחם בגדוד דוכיפת עלה עם שלושת חבריו ליחידה לשמירה בחטיבה המרחבית אפרים. רכב ללא לוחית זיהוי שנעצר קרוב אליהם עורר את חשדם. תחילה הנהג טען שהרכב נתקע, אך כשהתבקש לצאת מהמכונית הוציא רימון וזרק לעבר הלוחמים. הם ניהלו קרב יריות וחיסלו אותו.
"בשעה 11:00 עלינו לשמירה, שני שומרים ועוד שניים שנמצאים במנוחה סמוך לעמדה. שני החיילים זיהו רכב שנעצר בעיקול, בערך 150 מטר לפנינו, עם לוחית רישוי לבנה. מייד עליתי על וסט והעברתי דיווח. יצאתי לאיגוף כי הוא היה נראה לי חשוד, אבל לא ראיתי כמה אנשים יש ואם הם חמושים. עלינו לנקודה קרובה לתצפת. שני הלוחמים האחרים נשארו בעמדה עם עיניים עליו. התחלתי לדבר איתו מלמעלה, שאלתי 'מי אתה ומה באת לעשות פה?', והוא ענה לי שהוא מחכה לחבר שיביא לו חלקים לרכב. כל השיחה התנהלה בערבית. עדיין הייתי בנקודה שקשה לי לראות אותו בבירור ו'לזכות' אותו - כלומר להבין שלא מדובר במחבל. חזרתי לכיוון העמדה והתחלתי לצמצם אליו בצורה איטית עם עוד לוחם, דרכתי את הנשק והכנסתי כדור לקנה".
מה קורה עם המחבל בזמן שאתה צועד לעברו?
"הוא היה מאוד לחוץ, אמר שוב ושוב 'הכל בסדר' ו'אני מחכה לחבר'. הוא נראה מאוד סהרורי כזה, לא ברור. עצרנו במרחק של כ-15 מטר מהמחבל כשהוא עדיין נמצא בתוך הרכב, ואמרתי לו לצאת אלינו. הוא המשיך לומר 'אני מחכה לחבר', ואז פתח את הדלת וזרק עלינו רימון - שעבר ממש מעליי כי הוא זרק חזק מדי. פתחתי באש וצעקתי 'מחבל', ויריתי לעברו יחד עם הלוחם שהיה איתי. הוא נפגע, אבל תוך כדי הירי הוא הצליח לחזור לרכב ולתפוס אקדח 'קרלו' שהיה על אחד המושבים. הוא ירה לעברנו כמה כדורים לפני שנפל, מנוטרל. אחרי שהוא זרק את הרימון לא ראיתי במשך כמה שניות, הוא נפגע מהירי ונפל, ורק מאוחר יותר ראיתי שהוא הצליח לאחוז בקרלו וגם לירות. בסריקות של הרכב התברר כי היו לו עוד שלושה רימונים ומחסניות נוספות לנשק. בסופו של דבר התברר שהרימונים שלו היו לא תקניים, כאלה שהוא הכין בעצמו עם חומר נפץ, ובעיקר עושים רעש".
היה בדרכו לעשות פיגוע גדול?
"לגמרי. היו לו אישורי עבודה והוא יכול היה להיכנס בקלות לאחד היישובים או פשוט להגיע אלינו לעמדה ולירות על הלוחמים. העובדה שהוא נעצר כמה מאות מטרים מהמחסום והערנות של הלוחמים שלי הצילה להם את החיים. כל האירוע הזה יכל להיגמר אחרת לגמרי, גם נניח אם הוא היה יורה עלינו בהתחלה במקום לזרוק את הרימון, או ממשיך בנסיעה לעברנו וגם דורס. היו לו הרבה אפשרויות. אין ספק שהחיים שלי ניצלו. מיד לאחר האירוע קיבלנו גיבוי וחיזוק אדיר מהגדוד ומהמחלקה, ובעצם מכולם. זה מאוד מחזק אחרי אירועים כאלה".
נטרל את המחבל שפצע את חבריו
ב-1 באפריל, מחבל שעט בהפתעה לעבר האמר צבאי שבו עמד סמ"ר י' (21), לוחם בגדוד שקד של גבעתי, יחד עם ארבעה לוחמים נוספים. המחבל הסתער על הרכב בציר 60 בחטמ"ר עציון, פגע בשלושה מהלוחמים ופצע אותם, אך י' וחברו שלא נפגעו חתרו למגע, ירו במחבל וניטרלו אותו.
"תפסנו קו בגזרת עציון, סמוך ליישוב כרמי צור. בין היתר אבטחנו צירים ויצאנו לפעילויות מעצרים. האירוע התרחש במוצאי שבת בשעת ערב מאוחרת. עמדנו עם הג'יפ בזמן אבטחת ציר לפי נוהל מוכר, ותרגלנו גם פיגועי דריסה. כשעה וחצי אחרי שעלינו לשמירה ראינו פתאום רכב שהתחיל להאיץ לעברנו, עם אורות גבוהים, ממש ראינו שהוא מתכוון להתנגש בנו. במרחק של כ-10 מטרים לפנינו הוא היה במהירות של כמעט 70 קמ"ש, וממש הסיט את הרכב ימינה והתנגש בג'יפ. כתוצאה מההתנגשות נפגעו שלושה מחברי, חלקם באורח קשה. אני הייתי במרחק קטן מההאמר, ולכן לא נפגעתי. מיד יריתי לעבר המחבל יחד עם לוחם נוסף שלא נפגע ונטרלנו אותו. כל האירוע ארך פחות מדקה. אחרי הירי המחבל עוד ניסה לצאת מהרכב עם סכין. אנשים לא מבינים שפיגוע דריסה יכול להתרחש תוך שניות, ומהירות התגובה היא קריטית. בשונה מפיגועים אחרים, שם ברגע שהמחבל שולף נשק אתה באירוע בלי שאלות, פיגוע דריסה יכול להיות גם תאונה".
מה עובר בראש באותם רגעים?
"זה מאוד מפחיד. אתה תמיד אומר לעצמך אחרי שאתה שומע וקורא על פיגועים 'לי זה לא יקרה, מה הסיכוי'. אבל בשביל זה מאמנים אותנו. מנענו פיגוע יותר גדול, כי אם הוא לא היה פוגע בנו הוא היה דורס הולכי רגל ליד היישוב, או מתנגש בכלל ברכב ישראלי. אירוע כזה מעורר מאוד את המחלקה והצוות וממחיש את המציאות, שפיגוע עלול להתרחש לנו בכל רגע. עד שזה קורה לך אתה לא מאמין שזה יקרה לך. פיגוע זה דבר מטלטל. לוחמים שעברו פיגוע עובר עליהם משהו וצריך לשים לזה לב, לא כולם מגיבים אותו דבר".
