שר הביטחון יואב גלנט הודיע בצהריים (יום ג') כי אישר את המלצת צה"ל להוצאת צו ראשון למלש"בים מהחברה החרדית, "בהתאם ליכולות הקליטה והמיון ולאחר שיבוצע תהליך טיוב משמעותי של הנתונים הקיימים לגבי המתגייסים האפשריים". גלנט לא ציין כמה צווים יישלחו לצעירים חרדים בקרוב - אך לפי הערכות בצבא מדובר בכמה אלפים בודדים, מתוך עשרות אלפי צעירים חרדים ברי גיוס.
ההודעה נמסרה אחרי שגלנט ערך בבוקר דיון בנושא היערכות מערכת הביטחון לגיוס חרדים, כשבמקביל נערך היום דיון בנושא הגיוס גם בוועדת חוץ וביטחון. בדיון בוועדה השתתף ראש אגף כוח אדם בצה"ל, האלוף יניב עשור, שציין כי יעד הגיוס לשנה הנוכחית הוא 3,000 חרדים (בנוסף ל-1,800 שכבר גויסו השנה). לדבריו גם בשנתיים הקרובות יעד הגיוס צפוי לעמוד על 4,800 חרדים בשנה.
"הצבנו לעצמנו יעד של גיוס 4,800 חרדים בשנת הגיוס הקרובה", אמר ראש אכ"א בדיון בוועדת חוץ וביטחון. "נלך ונגדל בהתאם להתפתחות, להצלחה וללקחים שיעלו במעלה הדרך. פתחנו מוקד ייעודי לגיוס חרדים במיטב, ונפתח גם לשכת גיוס ייעודית לחרדים. אני ער לביקורת שאומרת 'למה אתה מגייס רק 4,800 חרדים?', זו שאלה שמה שחשוב היא זווית ההסתכלות: האם מסתכלים על 4,800 שלא התגייסו עד כה ויתגייסו עכשיו, או על אלה שלא מתגייסים בכלל. אנחנו צועדים על פי החוק, אבל בתבונה ובמבחן הצלחה של גיוס והשתלבות בשירות. מדד ההצלחה שקבענו לעצמנו הוא מינימום פער בין הוצאת צו ראשון להתייצבות בלשכות הגיוס ובגיוס".
גלנט בוועדת חוץ וביטחון, בשבוע שעבר
(צילום: שחר יורמן)
תחילה אמר עשור בדיון כי אינו יודע "כמה צווי גיוס נוציא. אנחנו לא יודעים את המספרים", אך בהמשך דיבר כאמור על יעד של 3,000 מגויסים נוספים השנה, בנוסף לאותם 1,800 שכבר גיוסו. מדובר בנתון שהובא גם לידיעת שופטי בג"ץ לפני פסיקתם בחודש שעבר, שאסרה על המדינה להמשיך להימנע מגיוס בני ישיבות כפי שנדרש כעת על פי החוק. בצה"ל טוענים כי אינם יכולים לגייס מעבר למספר הזה.
בדיון אצל גלנט, שקדם לדיון בוועדה בכנסת, נכחו בין השאר ראש אכ"א, הרמטכ"ל ובכירים נוספים בצבא. סוכם בו גם כי במהלך החודש הקרוב יעלה לאוויר קמפיין הסברה ייעודי לאוכלוסייה החרדית המנגיש את מסלולי השירות המותאמים לחרדים בצה"ל בהתאם להמלצות "ועדת שקדי". גלנט והרמטכ"ל סיכמו כי מדובר ב"צורך מבצעי ובסוגיה חברתית מורכבת", וכי יש לפעול לפי עקרון "גיוס בהצלחה" - כדי להגיע לשירות משמעותי של בני המגזר החרדי, תוך שמירה על אורח חייהם.
בהמשך הגיע ראש אכ"א עשור לדיון הסגור בוועדת חוץ וביטחון - אחרי שלא הגיע לשני דיונים קודמים שנקבעו בנוכחותו. עשור הצליח לעורר שוב את חמתם של חברי הכנסת, אחרי שאיחר לדיון - שתוכנן להתחיל בשעה 14:00 - בכ-40 דקות. בצה"ל אמרו כי לוועדה נמסרה הודעה מוקדמת שהדיון יתחיל באיחור, בעקבות הדיון אצל שר הביטחון.
בדיון הסגור בוועדה עשור אמר כי לצד היעד שצה"ל הציב על 4,800 מגויסים חרדים בשנה, ישנו צורך בגלל המלחמה בגיוס 10,000 חיילים, בדגש על לוחמים ותומכי לחימה. הוא ציין כי צה"ל יקים חטיבה חרדית. לדבריו, הצבא "יכול להתחיל מגיוס של 3,000 חרדים, נוסף על 1,800 שגויסו מתחילת השנה בהתאם לתנאיהם". הוא הוסיף: "צה"ל רוצה לגייס חרדים ולהתאים את עצמו לתנאים שלהם, מבלי לפגוע גם בנשים המשרתות בצבא".
עשור הדגיש כי "אנחנו רואים חשיבות גדולה ומחויבים לקיים תהליכים שיאפשרו גיוס ושילוב מוצלח של חרדים בצה״ל. זוהי המחויבות שלנו כלפי המשרתים, בסדיר ובמילואים, שנושאים בזכות הגדולה להילחם ולהגן על המדינה, אבל צריך ככל הניתן להקל עליהם במסע, דרך השתתפות רחבה של כל האוכלוסיות בישראל. לצד זאת, חשוב לעשות זאת בתבונה, ומתוך הבנה שאנחנו מתחילים תהליך של שינוי אחרי 76 שנים. לכן המבחן הוא לא רק בהוצאת הצווים, שניתן לבצע בלחיצת כפתור, אלא בגיוס ושילוב מוצלח ואפקטיבי העונה לצורכי צה״ל".
בין ההתאמות לטובת המתגייסים החרדים שאלוף עשור פירט בדיון, גם שינויים במבחני הדפ"ר. מדבריו בדיון ניתן להבין כי יהיו מבחני דפ"ר מותאמים לאלו שלא למדו לימודי ליבה. כיוון שמבחנים כמותיים אינם מתאימים עבורם, הבחינות המותאמות עשויות לכלול למשל סוגיות מהגמרא בעלות אופי דומה (כך לדוגמה, במסכת שבת ישנו עיסוק בשאלה כיצד יש לחשב גודל של סוכה עגולה ללא יכולת למדוד את דפנותיה).
כאמור, ראש אכ"א אמר בדיון הסגור בכנסת כי יעד הגיוס הוא "4,800 מתגייסים חרדים מדי שנה, בשנתיים הקרובות". חברי כנסת יצאו מהפגישה באווירה חיובית, והעידו כי יש רצון טוב להתקדם בנושא, אך במהלך הדיון כמה מתחו ביקורת על כך שצה"ל טרם גיבש מנגנון להתמודדות עם עשרות אלפי החרדים שניתן לגייס. כך, בעוד שעשור אמר כי המטרה היא להגדיל את גיוס החרדים השנתי ב-3,000 מתגייסים נוספים, ח"כים תהו מה ייעשה בנוגע לאותם חרדים שלא יגויסו: "האם יוענק להם פטור? או שיופנו מסלול אחר?".
ח״כ שרון ניר (ישראל ביתנו), קראה לגייס את כלל החרדים הצעירים: "למרבה הצער, עד כה, הדיונים העוסקים בחוק לא מצביעים על שינוי החוזה חברתי במדינת ישראל. חובה לממש את פסיקת בג״ץ באופן מלא ולהוציא צווי גיוס לכל הצעירים בני ה-18 בהתאם לצרכי צה״ל ולצו השעה".
ח"כ משה טורפז (יש עתיד) התייחס לצורך לשמור על אורח חייהם החרדי של המתגייסים, ואמר כי "צריך שהחרדים שיתגייסו יצאו חרדים בסוף השירות, וזה לא יקרה בגיוס של 4,800 מתוך 77 אלף, כי בהכרח ה-4,800 יהיו בעיקר נושרים ולשעברים, ואז בחברה החרדית יגידו שהחיילים חרדים הפכו חילונים". טורפז מתח ביקורת גם על אמירתו של ראש אכ"א כי תוקם חטיבה חרדית: "עדיף להקים פלוגות או גדודים, כי חטיבה מגזרית היא דבר לא בריא לצה"ל ועלול ליצור מיליציות. הניסיון מראה שפלוגות חרדיות הן לא פחות ואולי אף יותר חרדיות, ולכן ניתן לעבוד איתן או עם גדוד חרדי, והן עדיפות על חטיבה".
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, אמר בפתח הישיבה כי "אני מצפה לשמוע היום תשובות ברורות עם יעדים, יכולות ופירוט על הליך החשיבה שעומד מאחורי המספרים". עם זאת, כפי שנכתב בתחילת הכתבה, עשור הודה כי "אנחנו לא יודעים את המספרים". בתום הדיון מסר אדלשטיין כי "ועדת החוץ והביטחון בראשותי סיימה לפני זמן קצר דיון נוסף במסגרת קידום חוק הגיוס, והפעם בהשתתפות ראש אכ"א. בדיון הוצגו יעדי צה"ל לגיוס ואופן השגת היעדים. נמשיך יחד, ונביא בשורה היסטורית למדינת ישראל".
4 צפייה בגלריה
חרדים בלשכת הגיוס בתל השומר. אדלשטיין: "מצפים לתשובות ברורות"
(צילום: REUTERS/Hannah McKay)
אתמול, אחרי שעשור לא התייצב בוועדה ובמקומו הופיע סגן הרמטכ"ל האלוף אמיר ברעם, חברי הכנסת זעמו ואמרו כי מדובר בהתנהלות "לא רצינית". חלקם אף יצאו מהדיון. "הגענו לוועדה עם ראש אכ"א, הכנו חומר ושאלות - ואז שלחו מישהו שבא לא מוכן ולא עם החומר הנדרש. מה בשלב הבא? ישלחו שק"מיסט?", מחו. חבר בוועדה אף האשים כי שר הביטחון יואב גלנט אחראי לכך, וטען כי הוא "מטרפד את חוק הגיוס".
יו"ר הוועדה אדלשטיין דרש כי לדיון היום עשור יגיע כפי שתוכנן - והח"כים שוב נערכו לדיון בהשתתפותו. בשבוע שעבר גם כן הוזמן על-ידי הוועדה ראש אכ"א לדיון, אך כאמור נעדר גם ממנו. את מערכת הביטחון ייצג גם אז שר הביטחון יואב גלנט.
באותו דיון בשבוע שעבר הציג גלנט בפני חברי הכנסת את עמדת מערכת הביטחון ביחס לחוק הגיוס, ובשלב מסוים הציג הצעה שעלתה במשא ומתן עם החרדים, שלפיה במקום שיעדי הגיוס יוגדרו בחוק שיעבור - הם יעברו בנפרד כתקנות ממשלה. כך, מספר החרדים שיתגייסו בכל שנה יהיה נתון לשינוי, חרף היעדים שייקבעו.
"לא מתכוון להיות ילד כאפות": אדלשטיין בדיון קודם בוועדה
(צילום: ערוץ כנסת)
גלנט טען במהלך הדיון כי הוא "קרא להעביר את גיוס החרדים בהסכמה רחבה של הקואליציה והאופוזיציה", וכי לא הציע בפועל שנושא היעדים יעוגן בתקנות ולא בחוק עצמו. "שר הביטחון רואה חובה לכך שהגיוס לצה"ל יהיה מקובל על כל הסיעות הציוניות ועל המשרתים בצה"ל", הוסיף. בדיון בשבוע שעבר שר הביטחון הסביר כי הצבא יכול לקלוט כבר השנה 3,000 מתגייסים חרדים נוספים (מעבר ל-1,800 שמתגייסים בכל שנה), מתוך צורך של 10,000 חיילים בסך הכול. "סיכמנו שנעלה כל שנה בעוד 5%, ונגיע ל-50% מהשנתון בחמש שנים", אמר גלנט ביחס להסכמות עם החרדים.
לאחרונה, נזכיר, אישרה הכנסת להחיל דין רציפות על חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת כפתרון זמני. גלנט היה היחיד מהקואליציה שהתנגד לחוק, שאינו עונה על הצורך הנוכחי של צה"ל, אך חלק מחברי הקואליציה אמרו כי ידאגו לשנותו במסגרת הדיונים בוועדת חוץ וביטחון - כך שכשיעלה להצבעה בקריאה שנייה יחולו בו לטענתם שינויים מהותיים. האופוזיציה טענה כי מטרת החוק הנוכחי היא לפטור הלכה למעשה את רוב החרדים מגיוס.
פורסם לראשונה: 13:22, 09.07.24
