עובדי "סינמה סיטי" בראשון לציון עדיין לא עיכלו את העובדה שחברתם לעבודה, ילנה גרנברג, נרצחה באכזריות בשבוע שעבר בשדה ליד רחובות. רצפת האורות במקום נצבעה לזכרה בצבעי צהוב ולבן, הצבעים שהיו כה אהובים עליה, וצילומי חמניות ריצדו היום על מסכי האולם מעל לדוכן הפופקורן. ליד אולמות הקולנוע הוצבו שני שולחנות שעליהם פוזרו נרות נשמה וספר זיכרונות, ומעליהם ארבע תמונות של ילנה.
חבריה למשמרת של ילנה, שהייתה גם בלוגרית טיולים ולאורך השנים יצרה חברויות עם אנשים רבים, נהגו לקרוא לה בשם החיבה "לנה". היא הייתה חלק משמעותי מהצוות בבית הקולנוע לאורך חמש שנות עבודתה בו, שנפרסו על פני שמונה השנים האחרונות. גם בערב יום שלישי האחרון היא יצאה מהמשמרת עם חיוך על פניה - ולא חזרה למשמרת הבאה.
בספר הזיכרונות שהכינו חבריה ניתן למצוא פתקאות שרשמו לזכרה אנשים שהגיעו לצפות בסרט בבית הקולנוע, שהשתתפו בצער עובדי המקום. זאת לצד נרות הנשמה שהודלקו במקום החל מיום שישי, תחילה על ידי הצוות ולאחר מכן על ידי אורחי בית הקולנוע.
העובדים במקום סיפרו כי ילנה, שהייתה בת 27 במותה, הייתה חברת אמת, אחת שידעה להקשיב לאנשים ולעזור להם. במשך שמונה השנים האחרונות כאמור היא עבדה במקום, במקטעי זמן ותפקידים שונים. "רק ביום שלישי לפני שבועיים היא ראתה איש מבוגר שהתקשה לשלם, אז היא שילמה עבורו על משהו מהדוכן", סיפרה אחת העובדות.
שקד כהן הייתה בין האחרונות בעבודה שראו את גרנברג ביום שלישי בערב. "עבדתי עם לנה תקופה ארוכה, היא הייתה אישה מדהימה שכל אחד יכול היה לשוחח עמה", היא סיפרה. "מה שקרה היה שוק לכולנו, לא ציפינו לזה והרגשנו שאנחנו בסרט רע. הדבר האחרון שהיא אמרה לי לפני שעזבה בפעם האחרונה היה 'שקד אני הולכת, את תסתדרי?".
אלי טוינה, מנהל הסושיאל מדיה של הסניף, שהיה מנהל משמרת של ילנה בעבר, סיפר על הכאב הגדול שחש. "אנחנו בשוק מטורף, אתה רואה כתבה בבוקר ואומר 'מקרה מזעזע', ממשיך את היום ואז מגלה שזה מישהו שאתה מכיר", הוא סיפר. "אחד החברים אמר שזה לנה, וסירבנו להאמין עד שראינו את הסטורי של אחותה.
"עברנו לילה לבן וסירבנו להאמין שזו באמת היא. לנה הייתה פייטרית ואני בטוח שהיא נאבקה עד טיפת הדם האחרונה. אני מנסה לחשוב מה עבר עליה אני בטוח שהיא לא ראתה את זה מגיע. היא לא אחת שהייתה מוותרת ואני בטוח שהיא נלחמה וניסתה למנוע את זה".
ניקול ספרוני, אחראית משמרת בסינמה סיטי, סיפרה כי את פינת הזיכרון הציבו העובדים ביום שישי בבוקר. "ילנה אהבה אנשים", היא סיפרה. "באמצע המשמרת בהפסקה היא הייתה באה איתי ועוזרת לי לנקות, והיא בכלל לא הייתה עובדת שלי. היא פשוט רצתה לעזור לאנשים ולהפיץ רק טוב מהאושר שלה".
כמו רבים מעובדי המקום, גם ניקול שמעה מילנה על ג'ייסון בלייז, הידיד של ילנה שעל פי החשד רצח אותה. "אני לא הכרתי אותו. שמעתי את שמו, אך לא מעבר. היא לא דיברה עליו יותר מדי, רק שמעתי את השם שלו בכל מיני סיפורים", היא סיפרה. עובדים נוספים סיפרו כי לעיתים הוא היה מגיע לראות סרט או אוסף אותה מהעבודה, אך טענו כי לא הבחינו שום דבר חשוד בהתנהגותו, כמו גם לא מהדברים שילנה סיפרה עליו.
בית המשפט בראשון לציון האריך אתמול בשבוע את מעצרו של בלייז. בדיון עדכנה המשטרה כי בלייז הודה במעשיו בפני השוטרים שחקרו אותו שלשום בבית החולים אסף הרופא בצריפין, שם הוא אושפז במצב קשה לאחר שבלע כדורים וניסה לשים קץ לחייו. במשטרה אמרו כי לבלייז מיוחסת גם עבירת שיבוש חקירה. לפי החשד, בלייז בן ה-29, תושב בת ים, הותיר את גופתה של גרנברג מוטלת בשדה ליד רחובות, לאחר שדקר אותה למוות.