בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל אביב (בת ים), זיכה בתחילת השבוע נהגת שהייתה מעורבת בתאונת דרכים, שבה נהרג רוכב אופנוע שנפגע מחזית רכבה. היא הואשמה בגרימת מוות ברשלנות – עבירה שניתן לגזור בגינה עד שלוש שנות מאסר – אך זוכתה לחלוטין.
בדיון בעניינה, מתח השופט ביקורת יוצאת דופן על בוחן התנועה שהמליץ להגיש את כתב האישום, ועל הפרקליט שהגיש אותו: "אני מאמין לנאשמת ולגרסתה שלא ניתן היה למנוע את התאונה, רוכב האופנוע נהג באופן מסוכן".
לפי כתב האישום, ב-4 בפברואר 2020 בשעת צהריים נהגה האישה ברכב פרטי בכביש 5 – סמוך למחלף הכפר הירוק באזור השרון. באותה עת רכב המנוח על אופנוע בכיוון נסיעתה, היא התנגשה בו בעוצמה והוא נהדף קדימה והוטח על הכביש. צוות מד"א פינה אותו לבית החולים במצב אנוש, ושעה לאחר מכן נקבע מותו.
הנהגת הואשמה כאמור בגרימת מוות ברשלנות ובחוסר תשומת לב לחיי אדם, וצוין כי לא הייתה מרוכזת בדרך ובשאר כלי הרכב בכביש. בכתב האישום נטען שלא שמרה על רווח מספק בין כלי הרכב, מה שלמעשה הוביל לתאונה.
הנאשמת, באמצעות עו"ד ליאן זמיר חצרוני ועו"ד דביר נגר, טענה במשפט כי מדובר בתאונה בלתי נמנעת – האופנוע עקף את רכבה מימין, ואז סטה בפתאומיות לכיוון נסיעתה ובסמוך אליה. לדבריה, הוא אף בלם באופן פתאומי, ולכן לא הייתה אפשרות שלא תתנגש בו.
בוחן התנועה ערך תרשים מהזירה וגבה את עדותה. הוא סבר שהיא לא שמרה על מרחק מתאים, וזה מה שגרם לתאונה. לפי חוות דעתו, לא נמצא כל נזק שהראה שהאופנוע היה בסטייה בעת ההתנגשות.
השופט ישראל ויטלסון תיאר את השתלשלות האירועים לאחר התאונה: חוות דעתו של הבוחן הוגשה ב-4 במרץ 2020, ובסוף אותו חודש באותה שנה הוגש כתב האישום. חודשיים לאחר מכן מסר עד ראייה את עדותו – והיא חיזקה עדות ראייה נוספת שנמסרה, שתמכה בעדותה של הנהגת. אחד מהעדים סיפר: "התאונה התרחשה שניות לאחר סטייתו של רוכב האופנוע, היא לא יכלה לעצור אפילו, אני חושב. אי אפשר היה למנוע את זה בכלל".
השופט קבע שעדויות שני העדים נגבו לאחר שהמליץ הבוחן להעמיד את הנהגת לדין. הוא ציין שהעדויות היו ידועות לבוחן, אך אלה לא שינו את דעתו. נוסף על כך, השופט טען שהוא מאמין לעדי התביעה ולעדות הנאשמת, וביקר בחומרה את גופי החקירה והתביעה: "הבוחן החליט באופן נחרץ, ומראש, תוך שהוא מתעלם מעדויות העדים בחומר החקירה, ומתעודות רפואיות שהיה אמור וחייב לצפות בהן – שהנאשמת היא האשמה בגרימת התאונה. הוא הסיק כך אך ורק בשל העובדה שהיא פגעה ברוכב האופנוע מאחור, בחזית רכבה.
"לפי תפיסת עולמו השגויה, בעצם הפגיעה של 'חזית באחור' יש די, ולעולם, כדי לקבוע שהפוגע אשם. באופן בוטה, מתנשא ומזלזל, החליט לבטל את גרסת הנאשמת שהוצגה בפניו על ידה, כבר ביום התרחשות התאונה. בהמשך, ביטל אף את עדויות עדי התביעה האחרים, שהעידו בפניו על האופן המסוכן של נסיעת המנוח. לטעמי, על עבודת הבוחן כאן, לא נכון להרבות מילים. אומר כך - הוא ביצע 'שחזור' דמיוני של שדה ראייה שאינו תואם כלל את המציאות שבה התרחשה התאונה".
השופט לא חסך את ביקורתו גם על הפרקליט שהגיש את האישום: "הוא לא פנה לתקנה הספציפית שמדברת על אי שמירת מרחק. מבחינתי – הוא חטא לתפקידו. אם כך היה עושה, היה מוצא כי אין ממצאים בחומר הראיות שמוכיחים על אי שמירת מרחק. יתר על כן, הרופאים שטיפלו במנוח לא שללו אירוע לבבי טרם התאונה, שיכול היה לגרום למותו. תמוה בעיניי שמחבר כתב האישום שחתום עליו, לא בחן את העדויות ואת התעודות הרפואיות".
עורכי דינה של הנהגת מסרו בתגובה: "אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט שקיבל את כל טענותינו והורה על זיכויה המוחלט של הנאשמת". מהפרקליטות נמסר: "נלמד את הכרעת הדין ונשקול את צעדינו".
פורסם לראשונה: 22:52, 24.03.22