6 צפייה בגלריה
15 שופטי העליון שידונו בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות
(צילום: שלו שלום, עמית שאבי, עמית שעל, אוהד צויגנברג, תומר יעקבסון, אתר בתי המשפט, הרשות השופטת)
בדיון הדרמטי בעתירות על ביטול עילת הסבירות, שייערך בחודש הבא בהרכב מלא של שופטי בית המשפט העליון, הם לא יכריעו על בסיס דעתם על אותה עילה. חוקתיות התיקון לחוק, שימוש לרעה לכאורה בסמכות הכנסת והאפשרות של בג"ץ לפסול חוק יסוד יעמדו במרכז הדיון - אבל מעניין לבחון את דעותיהם ודבריהם של השופטים על אותה עילה שבה לא יוכלו להשתמש עוד לפי התיקון לחוק היסוד.
כדי להבין מהי דעתה של נשיאת העליון אסתר חיות על ביטול עילת הסבירות לא צריך לצלול לתוך פסקי דין ארוכים ומפורטים. בנאום תקיף במיוחד שנשאה מיד לאחר הצגת תוכניתו של שר המשפטים יריב לוין, שאותה כינתה "תוכנית לריסוק המשפט", היא דיברה גם על ביטול עילת הסבירות - הסעיף היחיד מאותה התוכנית שאושר סופית בכנסת.
דיברה גם על עילת הסבירות: הנאום הדרמטי של נשיאת העליון חיות, לפני חצי שנה
(צילום: העמותה למשפט ציבורי בישראל)
"כלי משפטי חשוב שאותו מבקשת התוכנית ליטול מידי השופטים הוא עילת הסבירות, אשר מכוחה פוסל בית המשפט במקרים מתאימים החלטות של רשויות השלטון שנפל בהן פגם מנהלי - למשל, של שרירות, התעלמות משיקולים רלוונטיים או איזון לא נכון בין השיקולים הצריכים לעניין", אמרה חיות באותו נאום באמצע ינואר.
"המצדדים בביטול עילת הסבירות טוענים כי מדובר בהחלטות ערכיות ומקצועיות, וכי לצורך בחינת מידת הסבירות של החלטת הרשות אין לשופט כל עדיפות על הגורם השלטוני שקיבל את ההחלטה", הוסיפה נשיאת העליון. "זהו בעיניי טיעון מוקשה. אם אין מקום להחלטה ערכית של השופט בעניין סבירות ההחלטה השלטונית, השלב הבא – על פי אותו היגיון - הוא אולי כי אין לשופט כל יתרון מקצועי לקבוע גם מהו 'ספק סביר' לצורך זיכוי של נאשם בפלילים".
6 צפייה בגלריה
נשיאת העליון חיות. סברה שביטול עילת הסבירות עלול להוביל "למחיקת פרקים נרחבים בענפי המשפט הישראלי"
(צילום: אלכס קולומויסקי )
היא המשיכה ומתחה ביקורת חריפה על סעיף זה במהפכה המשפטית, שהתממש בסופו של דבר: "אולי ניתן על פי אותו היגיון להוסיף ולטעון כי אין לשופט כל יתרון להחליט אם רופא או מהנדס למשל התרשלו משום שלא פעלו כ'רופא סביר' או 'כמהנדס סביר' וגרמו נזק המצדיק פיצוי. למעשה, גם ההחלטה אם צדדים שהתקשרו בחוזה נהגו ב'תום לב ובדרך מקובלת' היא החלטה ערכית, ואולי גם בעניין זה אין לשופט כל עדיפות? מכאן קצרה הדרך עד למחיקת פרקים נרחבים בענפי המשפט הישראלי השונים, הטובלים כולם באמות מידה ערכיות שעל השופט לבחון ולהכריע בהן".
סבירות סולברג?
חיות התבססה לא פעם בפסיקותיה על עילת הסבירות, וכמוה שופטים רבים בעליון. מנגד, השופט נעם סולברג - שנחשב לאחד מחברי האגף השמרני בעליון - אמר בעבר בהרצאה שפורסמה גם בכתב עת כי "ביקורת שיפוטית על החלטות המשקפות הכרעה ערכית-מקצועית של דרג פוליטי נבחר, פוגעת בגרעין הקשה של הפרדת הרשויות".
סולברג אמר אז כי לשופט אין מומחיות, ולא הכשר דמוקרטי, לביקורת שיפוטית כזאת. לעומת זאת, לגבי הדרג המקצועי, שלא עוסק בהתוויית מדיניות אלא ביישום מדיניות, יכולה להיות לדעתו הצדקה לשימוש בעילת הסבירות.
נתניהו: "סבירות סולברג היא לא קץ הדמוקרטיה"
לפיד: "סולברג צריך לתבוע את רוטמן ולוין על הוצאת לשון הרע"
(צילום: ערוץ כנסת)
ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה פעמים רבות את החקיקה שהוביל "סבירות סולברג", ובעקבות זאת פרסם סולברג לפני שבועיים הבהרה. "ניתנת האמת להיאמר: לא חשבתי אז, לפני 3 וחצי שנים, באותה הרצאה, על תיקון בדרך של חקיקה. חשבתי על מגמה שתבוא לידי ביטוי בפסיקה", אמר. "בסיום הרצאתי אף ציינתי כי פרשנות, סבירות ומידתיות מזמנות אתגרים משמעותיים, ומחייבות אותנו להרחיב ולהעמיק את הדיון החשוב על אודות גבולותיו הראויים של שיקול הדעת השיפוטי".
באותו היום ממש פורסם פסק דין, בעניין עתירת נתניהו בדרישה לפתוח בחקירת הדלפות בתיקיו, ובו סולברג הציג את משנתו בנוגע לעילת הסבירות - ומתח ביקורת על השימוש הנרחב בה. "עילה זו בעלת חשיבות, אך לוקה בבעייתיות. היא אינה חזות הכול. ביקורת שיפוטית על החלטת היועצת המשפטית לממשלה בתחום אכיפת המשפט הפלילי ובכלל, איננה תחומה אך ורק לד' אמותיה של עילת הסבירות", כתב.
"עילת הסבירות - כלי לביקורת על החלטות פגומות"
את אותו פסק דין, כך נדמה, ניצלה השופטת דפנה ברק-ארז, הנחשבת לאקטיביסטית, כדי "להרביץ" את משנתה על עילת הסבירות בכלל. "עילה זו, על אף שהיא משתמשת במונח השגור בחיי היום יום גם ב'לשון בני אדם', דהיינו 'סבירות', היא בעלת משמעות משפטית מתוחמת ומוגדרת", כתבה.
לדבריה, "החלטה שאינה סבירה במובנה המשפטי - אינה החלטה שאינה נושאת חן בעיניו של מי שמחווה דעתו עליה או ממלא תפקיד ביקורת ביחס אליה, אלא החלטה שאינה עומדת באמות המידה של חוסר סבירות קיצוני, כפי שאלה הוגדרו בפסיקה לאורך השנים ובספרות המשפטית הענפה בתחום זה".
"עילת הסבירות משקפת את החובה המוטלת על כל רשות מנהלית לקבל את החלטתה לאחר שבחנה את כלל השיקולים הרלוונטיים ונתנה להם משקל הולם", הסבירה ברק-ארז, ממובילי האגף הליברלי. עילת הסבירות, לדבריה, משמשת כלי חשוב לביקורת "גם על החלטות פגומות שבהן נפלו שיקולים זרים, באותם מקרים שבהם קיימים מחסומים ראייתיים שונים המטילים קושי על האפשרות להצביע על שיקולים אלו". יתרונה של העילה, כך אמרה, "הוא בבחינת האיזון בין השיקולים שביסוד ההחלטה, מבלי להידרש לדברים שבלב ולכוונות נסתרות".
6 צפייה בגלריה
דרעי עם לוין במליאת הכנסת. "עניינו עולה כדי מקרה חריג וקיצוני, שאינו מותיר ברירה אלא להתערב בהחלטה"
(צילום: שלו שלום)
בהכרעה דרמטית בהרבה - פסילתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי מלכהן כשר - התייחסו חלק גדול מתוך 11 השופטים שהיו בהרכב לעילת הסבירות, וכמה מהם גם לאפשרות של בג"ץ לפסול חוק יסוד, מה שמעולם לא נעשה עד היום.
הנשיאה חיות כתבה אז כי "ההחלטה בדבר מינויו של דרעי לשר בממשלה ואי-הפעלת הסמכות להעבירו מתפקידו זה היא החלטה אשר חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות".
המשנה לנשיאה, עוזי פוגלמן, הסכים איתה והרחיב על עילת הסבירות: "בבחינת ההחלטה אם להעביר או לא להעביר שר מכהונתו, בית המשפט לא בוחן האם החלטת ראש הממשלה היא טובה וראויה. בית המשפט לא ייכנס בנעליו של ראש הממשלה, ויתערב בהחלטתו רק במקום שבו היא חורגת ממתחם הסבירות".
פרט לשופט יוסף אלרון, שכתב כי יו"ר ועדת הבחירות צריך להכריע תחילה בעניין הקלון, יתר השופטים פסלו את דרעי - ובהם גם אלו שנחשבים שמרנים. בין היתר מדובר בשופטים אלכס שטיין, יעל וילנר ודוד מינץ, שיישבו גם בהרכב שידון ב-12 בספטמבר בביטול עילת הסבירות.
"דוקטרינת הסבירות" של השופט אלכס שטיין
השופט אלכס שטיין הרחיב את דעתו על עילת הסבירות, עליה לא התבסס כדי לפסול את דרעי: "אני מתנגד להפעלתה של 'דוקטרינת הסבירות' במתכונת שאותה אני מכנה 'המשפט זה אני', במסגרתה בית המשפט מעמיד את איכות השיקולים אשר נשקלו על ידי הרשות עובר לקבלת החלטתה לבחינה מוסרית-ערכית משל עצמו. התערבות זו בשיקול הדעת המינהלי אינה מקובלת עלי כלל ועיקר".
עם זאת ציין שטיין כי "דוקטרינת הסבירות קובעת כי החלטה מינהלית אשר נראית, על פניה, בלתי סבירה במידה קיצונית היא החלטה שלבטח לוקה בפגם יסודי כשרירות, שיקולים זרים והפליה, וזאת על אף שקיומו של פגם כזה איננו גלוי לעין. בפועלה כך היא מביאה תועלת חברתית מרובה. טוב אפוא אם נשמור אותה במתכונת זו".
דרעי מגיב על החלטת בג"ץ לפסול אותו
(צילום: דוברות ש"ס)
השופטת יעל וילנר כן פסלה את דרעי על בסיס עילה זו, וכתבה כי "עניינו עולה כדי מקרה חריג וקיצוני, שאינו מותיר ברירה אלא להתערב בהחלטה על מינויו כשר בממשלה, חרף הריסון ואמות המידה המחמירות שיש להחיל על ביקורת שיפוטית בתחום זה".
כמו יתר השופטים, היא לא הביעה עמדה בטענות לגבי תוקפו של חוק היסוד שהוביל למינוי דרעי. היא כן ביקשה להדגיש כי "הלכה עמנו שאין להתערב בחוק-יסוד מכוח דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת, אלא במקרים נדירים וקיצוניים", כתבה וילנר. עם זאת, יש לציין כי נוסח ביטול עילת הסבירות אושר ללא שום ריכוך והועבר באופן חד-צדדי, כך שייתכן שהדבר יקל על פסילתו, לפחות בעיני חלק מהשופטים.
השופט מינץ: "לעליון אין סמכות לבקר חוקי יסוד"
שופט שמרן אחר שיישב בהרכב הוא דוד מינץ. בבג"ץ דרעי הוא כתב כי "ניתן לשער ברמה קרובה לוודאית כי כל מרכיב ממשלה 'סביר' אחר עליו הייתה מוטלת מלאכת הרכבת הממשלה - היה מנהל משא ומתן עם רשימת ש"ס בראשותו של דרעי. בחינת 'סבירות' ניהול המשא ומתן ומינוי דרעי לאחר מעשה, לוקה להשקפתי במידה לא מועטה של 'חוכמה שבדיעבד' ומתעלמת מהאילוצים הפוליטיים".
(צילום: ירון ברנר)
באותו פסק דין כתב מינץ כי בניגוד לעמדת חיות והתומכים בעמדתה, "הטיעון שעניינו שדרעי זכה לאמון מצביעי ש"ס בהיקף של כארבע מאות אלף איש ושאר השיקולים הקואליציוניים אותם מנה ראש הממשלה בתגובתו, מכריעים לדעתי את הכף בכל הנוגע לבחינת סבירות החלטת ראש הממשלה".
הוא גם התייחס לשאלת סמכותו של העליון לקיים ביקורת שיפוטית על הוראות חוק יסוד: "זו שאלה שהמענה עליה הוא שלילי, ומסכים אני בעניין זה עם הכנסת. גם סמכותו של בית משפט זה לבצע ביקורת שיפוטית על חוקים 'רגילים', אינה מושתתת על יסודות איתנים. מכל מקום, הסמכות לבקר חוקים או לבטלם מכוח חוקי היסוד נשענת על ההכרה במעמדם החוקתי הרם של חוקי היסוד, מכוח סמכותה של הכנסת כרשות מכוננת. על כן, מהלך החותר תחת הנחת יסוד זו, הוא מוקשה ביותר".
הוא סיכם כי "איני יכול להסכים עם דברי הביקורת שהעבירו חלק מחבריי על תוכנו של תיקון חוק היסוד והמניעים שעמדו מאחוריו. רק אזכיר, כי גם לפי ההלכה שנפסקה בבית משפט זה, מניע לדבר חקיקה – אף מניע 'פוליטי' – אינו עומד כשלעצמו כעילה לביקורת שיפוטית של דבר חוק, בוודאי לא חקיקת יסוד".
פרט לנשיאה חיות ולמשנה פוגלמן, פסלו את מינויו של דרעי על בסיס עילת הסבירות גם השופטים יצחק עמית, ענת ברון, עופר גרוסקופף, חאלד כבוב וכאמור גם יעל וילנר. השופטים מינץ, שטיין וגם דפנה ברק ארז סברו כי מינויו פסול עקב עילת "מניעות". כל השופטים הללו יישבו גם בהרכב שידון בביטול עילת הסבירות, ולצדם גם סולברג ושלושה שופטים שהתמנו לאחרונה יחסית לעליון - גילה כנפי-שטייניץ, יחיאל כשר ורות רונן.
