בשנים האחרונות מתנהלת מתקפה רבתי על האליטות בישראל – האקדמית, המשפטית, הכלכלית והביטחונית – חלקה על ידי חברי אליטות בעצמם, המציגים עצמם כנציגי "העם". מוסדות, גופים, ומשרתי ציבור מותקפים בשם "רצון העם", מוקעים כבוגדים ומורדים, ומוצגים כארגון דיפ סטייט שכביכול לא מאפשר לממשלות לשלוט ולממש את מדיניותן.
התקפה על אליטות הייתה מנת חלקה של כל מהפכה פופוליסטית בחתירה להשתלטות על מוקדי כוח וחיסול מוקדי התנגדות. כשקריאות תומכי המהפכה המשפטית בישראל מרחיקות למחוזות כליאת המתנגדים, מלחמת אזרחים והחלפת בעלי תפקידים בנאמני שלטון, חשוב להיזכר בהיסטוריה. זו אמנם לא חוזרת על עצמה, אולם המחירים שמשלמים אלה שלא לומדים מלקחיה – חוזרים בהחלט. בישראל מרבים להזכיר את חורבן בית שני, אך לקחים חשובים מחכים לנו גם בתולדותיהן של שתי מעצמות עולמיות: ברית המועצות וסין.
בברה"מ התנהלו הטיהורים הגדולים שבמסגרתם חוסלו, נכלאו או הוגלו חברי מפלגה, אנשי שלטון ובכירי צבא שנתפסו כמאיימים על משטר סטאלין. בשנים 1938-1936 "טוהרו" כ-35 אלף קצינים בצבא האדום, בהם 60%-80% מהקצונה הבכירה, כ-40% מקצונת הביניים וכשישית מהקצונה הזוטרה. את המחיר שילמה ברה"מ משפתחה גרמניה הנאצית במבצע ברברוסה ובמשך כל מלחמת העולם השנייה.
בראשית שנות ה-60 ניסתה המפלגה הקומוניסטית לאושש את סין מ"הקפיצה הגדולה קדימה", יוזמה קיצונית (רפורמה) של השליט מאו דזה-דונג שפגעה אנושות במדינה ועלתה בחייהם של מיליונים. בתגובה פתח מאו ב-1966 ב"מהפכת תרבות" נגד כל מה שנתפס בעיניו כאיום על מעמדו ועל אידאל המהפכה: מוסדות המפלגה, הצבא, מערכת המשפט, האקדמיה, המבנה החברתי והאליטות. צעירי המשמרות האדומים, שמימשו את המהפכה בהתלהבות, דאגו לדכא את אויביה – בנידוי, הוקעה, העמדה לדין, העברה למחנות מעצר או עבודה ואף הוצאה להורג. המוני בעלי מקצועות מהאליטות ומצמרת המדינה ומוסדותיה נשלחו לשיקום אידיאולוגי בעבודה חקלאית עם האיכרים בכפרים, במקרה הטוב.
מהפיכת התרבות ורדיפת האליטות הותירו הרס עצום כמעט בכל חלקה בסין: מוסדות המדינה קרסו, וכך גם הצבא, משרדי הממשלה, מערכת המשפט, האקדמיה, מערכת החינוך ועוד. מיליונים נוספים שילמו בחייהם וסין נסוגה עשורים לאחור בכלכלה, במדע ובצבא, עד שב-1979 נחלה תבוסה צבאית מול וייטנאם הקטנה ממנה.
נדרשו לה שנות דור לתקן את נזקי המהפכה ולהשתקם. דנג שיאופינג, שהנהיג את סין אחרי מאו, היה מקורבנות מהפכת התרבות, אך זכה לשרוד אותה ולהתקדם לצמרת. גם אביו של נשיא סין הנוכחי, שי ג'ינפינג, עבר תלאות דומות. בשם להט אידיאולוגי, דתי ממש, ואמונה מוחלטת בצדקת הדרך, נגרם לסין נזק אדיר. הפגיעה האנושה באליטות שלה, באמצעות טיהורים לכל אורכה ורוחבה, הסיגה את המדינה עשורים לאחור ומשכנה את עתידה למשך עשורים.
מהפיכת התרבות המחישה כיצד בשם להט אידיאולוגי הופכים הקצנת השיח, פילוג פנימי ומאבק ב"אויבים מבית" לפתרון רצוי ולשיטת פעולה. היא הדגימה את נזקיה של הסתגרות אידיאולוגית מהעולם מתוך אמונה עמוקה בצדקת הדרך, ולימדה כיצד החלשת מוסדות המדינה והפקידות הבכירה פוגעת אנושות בבסיס הקיום.
מיום הקמתה מדינת חיה ישראל על חרבה, וכמאמר בן גוריון - גורלה בידי כוחות הביטחון. בלב שכונה קשוחה, שאינה סובלנית לחלשים, תלוי קיומה בעוצמתה הביטחונית, הנשענת על איכות אנושית – במדע ובטכנולוגיה, באקדמיה, בכלכלה, במשפט, בממשל, בביטחון, בתקשורת ובתרבות. הרמטכ"ל הרצי הלוי אמר לאחרונה: "אם לא ישרתו בצה"ל הטובים ביותר – לא נוכל להתקיים עוד כמדינה באזור".
אולם כבר כיום מאותגר מאוד מודל צבא העם ומתקרב להיות צבא-חצי-העם. חלקים גדולים בציבור אינם נושאים בנטל, ועוד היד נטויה כשחרב חקיקת הפטור מגיוס מונפת מעל ראשינו. כאשר לתפקידים מסוימים נדרש מאיון האיכות העליון, הרי שצמצום ציבור המתגייסים מוריד בהכרח את איכות אנשי החוד. האם נוכל להסתפק בצבא בינוני?
מציעי הפתרונות, כגון הכשרת בזק של מחליפים לטייסים ותיקים, המתנגדים למהפכה המשפטית, מתעלמים מהמציאות הפשוטה: לא רק שעובדתית לא ניתן להקנות ניסיון של עשרות שנות שירות במשך פרק זמן קצר, אלא שבסיסית, מדינת ישראל תתקשה לשרוד בלי תרומת כלל האליטות שלה, מימין ומשמאל, דתיים וחילונים, נשים וגברים, יהודים וערבים, תוך מיצוי מלוא הפוטנציאל האנושי שלה.
קריאות מתלהמות לטיהור אידיאולוגי של הממשל, האקדמיה, התקשורת, מערכת הביטחון וכדומה מלהיבות את הבייס, אולם - כפי שלמדה סין על בשרה - סופן חורבן, ולישראל – איום קיומי. על המנהיגות בישראל לעשות כל מאמץ לשמור מכל משמר את בסיס קיומנו המשותף כאן, ולא למוטט על ראשנו את הבית הלאומי בשם "חיזוק שלטון" מהפכני וטוהר אידיאולוגי מדומיין.
- תא"ל (מיל') אסף אוריון וד"ר אורי סלע הם חוקרים בכירים במרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il