הרפורמה המשפטית ממשיכה להעסיק את הציבור הישראלי, שלפי הסקרים מעוניין ברובו לראות שינויים מסוימים במערכת המשפט שיושגו בהסכמה רחבה. מלבד ההשפעות החברתיות והכלכליות שאליהן הובילה תוכנית החקיקה, שינוי מרכזי חל בעקבותיה בדמות תזוזה במפת המנדטים, בעיקר סביב המרכז הפוליטי. בשיא המחאה איבד הליכוד בסקרים כשמונה מנדטים והמחנה הממלכתי נסק ב-16 מנדטים, ששישה מהם באו על חשבון יש עתיד.
אם בתחילת המחאה נבעה ההצלחה של בני גנץ מהאכזבה מבנימין נתניהו, שכטירון פוליטי נתן ליריב לוין ושמחה רוטמן לנהל את האירוע, בהמשך היא תודלקה מהאכזבה מיאיר לפיד, שמצדו הצטייר כמי שלא חותר לאחדות ולהסכמה. בסופו של דבר, אף שלאחרונה החל נתניהו לחתור להסכמה והליכוד התאושש מעט בסקרים, העלייה המטאורית של גנץ נעוצה בעובדה שהוא נתפס כמעין מושיע לאומי מתון שמצליח לגרוף קולות ממרכז הקשת הפוליטית.
פוליטיקאים שנתפסים כמושיעים לאומיים מהסוג הזה אינם תופעה נדירה. בשנים האחרונות היו לפחות שניים שהוצגו ככאלה שיכולים לגאול את ישראל מהפלונטר הפוליטי ולהוות אלטרנטיבה ממשית לשלטון נתניהו. הראשון היה נפתלי בנט, שבאוגוסט 2020, זמן קצר לאחר פרוץ הגל השני של מגפת הקורונה, שכנע ישראלים רבים שיצליח לנצח את הנגיף. בסקרים באוקטובר 2020 הוא קיבל 23 מנדטים, שלושה בלבד פחות מנתניהו וחמישה יותר מלפיד. המפתיע היה שנסיקתו של בנט, איש ימין מובהק, נבעה מתמיכתם של מצביעים רבים מהמרכז הפוליטי.
אולם מיצובו של בנט כמושיע לאומי היה קצר: ארבעה חודשים בסך הכול. כבר בדצמבר 2020 הודיע גדעון סער על עזיבת הליכוד והקמת מפלגה חדשה, ונתן את הרושם שיביא לסוף שלטון נתניהו. סער קיבל בסקרים הראשונים 21 מנדטים, שישה פחות מנתניהו, בעוד בנט ולפיד ירדו ל-13 ו-14 בהתאמה. גם סער נהנה מתמיכתם של מצביעים הממוקמים במרכז הפוליטי. אלא שגם כאן התמיכה-לכאורה הייתה קצרת מועד, ובבחירות במרץ 2021 זכתה מפלגתו בשישה מנדטים בלבד, מנדט פחות מבנט.
המסקנה היא שתפקיד המושיע הלאומי הוא זמני בלבד, והתמיכה הציבורית של המרכז באותו כוכב רגעי פריכה למדי. נכון שגנץ אינו בנט או סער - מדובר ברמטכ"ל לשעבר שכבר הוביל מפלגה ל-35 מנדטים. ועדיין, גנץ זוכה להצלחה יציבה בסקרים של החודשים האחרונים כי הציבור צמא לאחדות לאומית ולהסכמה רחבה סביב הרפורמה המשפטית, והוא רואה בראש המחנה הממלכתי כמנהיג היחידי שיצליח במשימה להגיע עם נתניהו למתווה מוסכם. רבים ממצביעי גוש המרכז-שמאל, שראו בבחירות 2022 ביש עתיד תקווה לשינוי, מעוניינים ברגיעה ומבינים שלפיד אינו הפוליטיקאי המתאים למשימה.
בעוד נתניהו זקוק לרפורמה בהסכמה כמו אוויר לנשימה כדי לייצב את המדינה, לשקם את מעמדו הפוליטי, לשפר את מצב השקל ולהסדיר את היחסים עם ממשל ביידן, גנץ צמא לה לא פחות. עבורו, רפורמה בהסכמה תהווה הישג משמעותי שעשוי לסלול לו את הדרך לראשות הממשלה לאחר עידן נתניהו. גם אם יחליט לא להצטרף כרגע לממשלת אחדות, הוא חייב לעשות כל שביכולתו כדי שהשיחות בבית הנשיא יסתיימו בהצלחה. אם ייגרר אחר סוכני הכאוס הוא עלול למצוא את עצמו מהר מאוד, כמו קודמיו בתפקיד המושיע הלאומי, בדרכו לעבר המדבר הפוליטי הנצחי.
- ד"ר אורי ורטמן הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל-אביב ועמית מחקר באוניברסיטת דרום ווילס בבריטניה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il