סיכום היממה שלאחר הפיגוע הקשה בבני ברק מעלה שורת סוגיות חשובות בתחומי ביטחון הפנים, הצבא ושב"כ. נחשפנו, ראשית, לגבורת השוטרים בזירת הפיגוע, שהייתה יוצאת דופן. נראה גם שסוף סוף השר עמר בר-לב מתחיל לקדם תוכנית גיוס של מילואי מג"ב בחירום, בשיתוף פעולה עם צה"ל.
ראש אגף מבצעים עודד בסיוק ניסה במשך חודשים לקדם את המהלך מול המשטרה, אולם נתקל בקשיים מולה ומול המשרד הממונה. ייתכן שכעת, עשרה חודשים אחרי מבצע שומר החומות, ימומש לקח מרכזי בבניית כוחות עתודה למערך ביטחון הפנים.
כדי להשלים את המענה צריך ראש הממשלה בנט להתערב ולהורות על הגדלה משמעותית של תקני משטרה, ובתנאי שהמפכ"ל שבתאי יתחייב לרפורמה בתפיסת ההפעלה: פחות שוטרים במשרדים, יותר בשטח, כשלצד זאת תגמול ראוי. העברת תקנים בלי שינוי ארגוני לא תשיג את המטרה הראויה בשגרה, ובוודאי לא בחירום.
צריך לקוות שכעת נופל האסימון לגבי חשיבות ביטחון הפנים, נושא שאנחנו מצביעים עליו מאז שומר החומות. בנט דיבר אתמול על חטיבה טקטית חדשה במג"ב למשימות הללו, והמבחן יהיה בביצוע המהיר ולא בהצהרות. בינתיים הכיוון חיובי – מג"ב קיבלו 700 תקנים לאנשי קבע ומילואים למשימה.
תחקיר הפיגוע שנערך בצבא, בשב"כ ובמשטרה מגלה כי המחבל דיא חמארשה ריצה מאסר של שנתיים וחצי אחרי שתכנן פיגוע התאבדות ב-2011 עם פעיל הג'יהאד האיסלאמי. הוא שילם לו אלפי שקלים כדי שיסייע לו לבצע את הפיגוע – אך הפעיל גנב את כספו. חמארשה עבר דרך גדר ההפרדה הפרוצה עם כלי רכב, ולא ברגל, בצפון השומרון. הוא יצא עם נשק תקני שאותו השיג מבעוד מועד, ולכן משוכנעים בשב"כ כי היו לו סייענים. אם אלה פני הדברים, כנראה שניתן היה לעלות עליו, והנושא מתוחקר כמו הפיגועים בבאר שבע ובחדרה.
תיעוד מהשומרון: שב"חים נכנסים לישראל דרך פרצה בגדר
הגדר בקו התפר פרוצה באופן מכוון ולא תוקנה מתוך תפיסה לא רשמית של צה"ל שנכון להכניס כמה שיותר פלסטינים לעבוד בישראל. כאשר אלה יתפרנסו, המוטיבציה שלהם לפעילות טרור תפחת. כרגע יש ארבע פרצות גדולות, בדרום הר חברון, גוש עציון, ירושלים וצפון השומרון. עלות התיקון, אגב, גבוהה מאוד, וזו סיבה נוספת שהצבא מוותר על הרעיון.
משכך, המלצות הדרג הביטחוני הן להתמודד מול המפגעים הבודדים, ולא להכניס לסגר את יהודה ושומרון. כלל הגורמים מבקשים גם להמתין עם ההקלות ברמדאן לשבוע הבא, אז ביום שישי תתחיל העלייה להר הבית. גורם בכיר אמר: נמתין ונראה איך השבוע הזה יחלוף, ואז נקבל החלטה. אין מה למהר.
בזירה המדינית ראינו גינוי מעניין של טורקיה בפעם השנייה השבוע. את הפיגוע בחדרה שביצע דעאש היה לה נוח לגנות, אבל הגינוי אחרי הפיגוע בבני ברק, שביצע פלסטיני, הוא חשוב יותר ומלמד על התקרבות בין המדינות מאז ביקור הנשיא הרצוג, שעל רוב ההשלכות הביטחוניות שלו עדיין לא ניתן לדווח.
גינוי נוסף וחשוב היה של אבו מאזן. נכון, הוא היה רפה, אבל קיים פער באופן שבו נתפס הגינוי בציבור ואיך שהתקבל במערכת הביטחון. בצה"ל ובשב"כ משוכנעים כי אבו מאזן הוא הגורם המרסן היחיד ברשות. היו"ר סופג ביקורת מבית על כך, וביום שאחריו נתגעגע אליו – כי כל מי שיחליפו יהיה קיצוני בהרבה.
