שמה של אולה קרבצ'נקו שב לכותרות בעקבות חשיפת דגימת השיער שנמצאה על גופתה של תאיר ראדה ותואמת ל-DNA המיטוכונדריאלי של בן זוגה לשעבר, אדיר חבני. הערב (יום רביעי) היא הגיבה לטענות נגדה בטוויטר, ותקפה את בן זוגה לשעבר. "בישראל של היום, כשתיקים של מקרי אונס ופדופיליה נסגרים בעבודות שירות, אם בכלל, אני לא מתפלאת שמחבקים אנס פסיכופת ומכה נשים", אמרה קרבצ'נקו בתגובה לטענותיו של חבני, שהאשים אותה שרצחה את ראדה.
בריאיון לחדשות קשת האשים חבני את קרבצ'נקו ברצח, כפי שעשה במשך שנים. הוא אף הודה בריאיון בכך שאנס אותה, והיא עצמה התלוננה על כך וטענה כמה פעמים בעבר כי חבני היה מתעלל בה. "אם הייתם יודעים עד כמה אכזר הוא, מה היה בבית, הייתם מתביישים להסתכל לי בעיניים", אמרה קרבצ'נקו הערב. "לא למדתם כלום".
התיק נגד קרבצ'נקו, נציין, נסגר מחוסר אשמה. למרות זאת, היא מתמודדת לאורך השנים עם טענות שהיא זו שביצעה את הרצח. ראש הרכב השופטים במשפטו החוזר של רומן זדורוב, שנאשם ברצח ראדה, אמר אתמול כי הראיה החדשה היא לא ראיה "שוברת שוויון", והדגיש כי אם תתקבל ראיית זהב, תמיד ניתן יהיה להגיש אותה". השופט קולה הוסיף כי "כולנו יודעים מה ערכה של הראיה הזו", אך לצד זאת ציין כי אם יימצאו עוד שערות תואמות, ברור שהערך יעלה.
סנגורו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי, טוען שמציאת השערה הזו - לצד שערה נוספת שנמצאה ב-2018 שעשויה להתאים גם היא לשושלת מיטוכונדריאלית של חבני - היא דווקא כן שוברת שוויון. לטענתו, החישוב השגוי שעושה התביעה מתייחס לכמות הישראלים שחיים בארץ כיום (כתשעה מיליון), בעוד שבשנת 2006 (מועד הרצח) חיו בישראל כשבעה מיליון איש. בנוסף, לטענתו, יש מקום להשוות את המספר לאוכלוסיית קצרין באותה עת, מה שמביא – לשיטתו – לצמצום המספרים עד לשניים או שלושה בני אדם אפשריים בסך הכול. במהלך עדותו של ד"ר בהר, אגב, העיר השופט קולה כי על פי פסיקה בעבר, שכיחות של יותר מאלף איש אינה רלוונטית. כאמור, גם השופט סבור שמשקל הראיה נמוך.
גורמים משפטיים אמרו ל-ynet כי הממצא אינו בעל משמעות רבה משתי סיבות: האחת, כי מדובר בשערה שנייה מאותו מקור (ככל הנראה), והדבר אינו חריג. שנית, מדובר ב-DNA מיטוכונדריאלי, שהזיהוי שלו נועד ברפואה המשפטית לשלילת מעורבות של המקור, ולא לזיהוי חיובי.
המשפט החוזר התחיל בספטמבר 2021 והתקיימו בו כ-40 ישיבות. במהלך דיוני ההוכחות נשמעו טענות חדשות מצד ההגנה, שלא עלו בהליכים הקודמים, בין היתר על כך שההודאה ניתנה לאחר שהמדובב איים על זדורוב, וכן שהחליט להודות לאחר שהיה משוכנע כי בידי החוקרים ראיות חזקות נגדו, והוא ביקש לתת "הודאה בלב נקי" על מנת לקבל עונש קל, יחסית.
בתביעה ממשיכים לטעון כי ההודאה שמסר זדורוב לחוקריו, ובעיקר למדובב בתאו, חזקה ויציבה ולא התערערה במהלך המשפט החוזר. גם הפרטים המוכמנים שמסר, כמו הזיהוי של דלת תא השירותים, התיאור של שערה של תאיר ז"ל בעת שעלתה במדרגות ועוד, לא נסתרו, לדבריהם.