האם הנזק המוחי שממנו סבל רוברט קארד – חייל לשעבר בצבא ארצות הברית שבאוקטובר האחרון הרג 18 אנשים והתאבד באירוע ירי המוני במיין – היה מה שגרם לו לבצע את הטבח? השאלה הזו הייתה אחד הדברים שהעסיקו את דוח המעבדה של אוניברסיטת בוסטון, הידועה בעבודתה פורצת הדרך במעקב אחר פגיעות מוחיות טראומטיות בקרב ספורטאים.
כחייל, קארד היה מדריך לשימוש ברימוני יד. משפחתו סיפרה כי רוב חייו הוא היה אדם שקט וידידותי, ללא היסטוריה בעייתית. ב-2023, לאחר שמונה שנים שבהן נחשף לאלפי פיצוצים, החל לשמוע קולות ושקע בהזיות פרנואידיות. הוא הפך לא יציב ואלים יותר ויותר בחודשים שלפני הפיגוע בעיר לואיסטון.
במהלך הניתוח שלאחר המוות נשלח מוחו של קארד למעבדה באוניברסיטת בוסטון, שם טענו כי "החומר הלבן" של קארד, אחת מרקמות המוח, סבל מנזק "קשה עד בינוני", ובאזורים מסוימים נעלם לחלוטין. בכל מוחו של קארד נמצאו צלקות ודלקות המצביעות על טראומה חוזרת ונשנית. ההשערה היא שהוא סבל מנזק מוחי עמוק מהסוג שנראה אצל חיילים שנחשפו לפיצוצים חוזרים ונשנים.
"אף על פי שלא ברור אם הממצאים הפתולוגיים הללו אחראים לשינויים ההתנהגותיים של מר קארד ב-10 החודשים האחרונים לחייו, הרי שבהתבסס על המחקרים הקודמים שלנו, סביר להניח שפציעה מוחית מילאה תפקיד בסימפטומים שלו", סיכם הדוח.
לממצאים האלה יש השלכות רציניות על הצבא האמריקני – כיוון שקארד מעולם לא היה בקרב ולא נחשף לפיצוצים מאש אויב. הפיצוצים היחידים שפגעו במוחו הגיעו מאימונים שהצבא אמר שהם בטוחים.