כל מערכת בחירות מתהדרת בשם של רמטכ"ל לשעבר או אלוף במיל' ששוקל אם להיכנס למשחק הפוליטי או לא. זה מתלווה כמובן בתדרוכים מאחורי הקלעים, מלחמות בין מפלגות שונות לגיוס הבכיר הביטחוני וכמובן בסקרים שמראים איך זה יכול להשפיע, אם בכלל, על התוצאות הסופיות.
אבל למרות התקוות הגדולות, בפועל לא תמיד הצליח לרמטכ"לים. אמנם היו לנו רמטכ"לים ראשי ממשלה, אבל חלק סיימו את הפרק הפוליטי מהר או שנכשלו כישלון חרוץ. אבל למרות הכישלונות, בכל בחירות ניטש קרב על הבכירים שעוד נותרו בחוץ.
3 צפייה בגלריה
(צילום: AP, קובי קואנקס, אבי מועלם,מוטי קמחי,תומריקו , הדר יואביאן, טל שחר, שאול גולן )
בין פרזנטור לנציג בוועדת חקירה
אחת הסיבות המרכזיות שהמפלגות רוצות את הרמטכ"לים אצלן ברשימה די ברורה – להביא דמות ביטחונית שתוסיף ארשת רצינית למפלגה, וגם עוד קצת זמן מסך. "הן רוצות שיראיינו אותו ויכתבו שהוא מהמפלגה שלהן, כמו פרזנטור", הסביר פרופ' אודי לבל, ראש המרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר אילן.
"הן גם רוצות אחד שיישא באחריות, כי הן חוששות לקחת אחריות", הוסיף. "כשהאנשים האלה יגיעו לממשלה הם יעדיפו שהתיקים האסטרטגים יועברו לאנשי הצבא, ואז אם יהיה ביטחון ושקט בקדנציה שלהם זה סבבה, אבל אם זה לא יעבוד הם יוכלו לשלוח את אנשי הצבא לוועדת החקירה ולא יצטרכו להתמודד בעצמם עם הורים שכולים".
בכל הקשור למפלגות בגוש השמאל-מרכז, יש להבאת רמטכ"ל לשעבר מטרה נוספת. "זו דרך לאתגר את הימין ולקחת את השלטון. סטטיסטית זה נכון, כל פעם שמפלגת שמאל עשתה מהפך זה קרה בזכות גנרלים, כמו הניצחונות של רבין ברק ואולמרט, שהמשיך את מורשת שרון".
האהדה הציבורית לרמטכ"לים נובעת לא מעט מהעבודה שברוב השנים נתפסו כא-פוליטיים, אבל גם בגלל מערכת הערכים שהם מעבירים. "במשך הזמן למדתי שאין מוסד ארגוני, בחיים האזרחיים, כמו הצבא, שהבסיס לכל פעילותו היא קודם כל ערכים לאומיים ועם תפיסת עולם שהמדינה והחברה הישראלית עומדים מעל הכל", אמר פרופ' זאב דרורי, חוקר צבא וחינוך. "בנוסף, לכל אחד מאיתנו יש אבא, אח, דוד, בן או בת שנמצאים בצבא וזה מחבר אותנו לאותם רמטכ"לים גם כשהם עוברים לפוליטיקה".
לא רק ביטחוניסטים
מלבד שקט ביטחוני, הרמטכ"לים לשעבר משדרים לציבור הישראלי תחושת רוגע שיש מי שבא לתקן את כל הבעיות. תחושה שלא תמיד מתממשת בשטח. "הישראלים נוטים לחשוב שאיש צבא יידע לעשות סדר, כי איש צבא אתה מדמיין אותו בא עם הצבא, אתה חושב שתהיה כאן מיומנות טוטאלית, כאילו כוח של אוגדת מילואים מתקתק את זה עכשיו, כמובן שזה לא נכון", הסביר פרופ' לבל.
פרופ' אודי לבלצילום: יח"צ אוניברסיטת בר אילן"תרגום העשייה של הקצינים בצבא לעשייה ציבורית בדרך כלל נכשלת וקצרה", הסבירה פרופ' תמר הרמן עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטה הפתוחה. "אלה אנשים שעשו הרבה בחיים שלהם, אבל זה לא בהכרח יכול להיות מתורגם לעשייה ציבורית. אלה אנשים שלא רגילים לדבר עם נשים בגובה העיניים, וכל ההתנהלות שלהם מאוד שונה מהמערכות הניהוליות".
"תמיד כשאנשי צבא הגיעו למשרד ציבורי הוא קרס, כי אנשים לא מדמיינים את איש הצבא אלא את הצבא", הוסיף פרופ' לבל. "הם מדמיינים את עצמם כשרים, אבל אין להם מושג איך לנהל את המשבר הבא. פתאום הם לבד עם תתי קבוצות, ועד עובדים, ועד פנסיונרים, וכולם לא מרוצים, ואתה מבין שאין שום קשר בין המערכת שהיית בה לבין מערכת עם כאוס במדינה בלתי מנוהלת. אתה עומד שם תלוש והופך להיות הבדיחה של היום".
טריק ישן שכבר לא מצליח
השאלה המרכזית בכל הסיפור הזה היא עד כמה יש השפעה לצירוף רמטכ"ל או אלוף במילואים לרשימה. התוצאות – לא מאוד מרשימות. "לפי הסקרים שאנחנו עושים אין לזה ערך היסטרי, זה לא שהציבור ראה איזה גנרל או אלוף במיל' והרים אותם, אלא יש להם ערך של מחזק רשימה", הסביר פרופ' לבל.
3 צפייה בגלריה
איזנקוט וגנץ. "הם באו מהצבא ולציבור קשה לדמיין אותם פוליטיקאים, אבל רמטכ"ל הוא חיה פוליטית"
(צילום: מוטי קמחי)
"זה בעיקר ערך שממסגר את הרשימה כלא פוליטית, כי הם באו מהצבא, שהוא לא פוליטי, ולציבור קשה לדמיין אותם פוליטיקאים", הוסיף. "בעידן הזה יש ערך מאוד גדול להצביע למפלגה שיש בה מנהיג פוליטי שמזדהה כ'א-פוליטי'. זה כמובן לא נכון, כי רמטכ"ל הוא חיה פוליטית מאז שהוא נמצא בתפקיד אסטרטגי".
החוקרים תמימי דעים שהתרומה של איש צבא לרשימה היא קטנה מאוד. "יש בהחלט ירידה בקרדיט לאנשי צבא, ונשמעת הרבה יותר ביקורת על הכניסה שלהם לפוליטיקה. יש כבר את ההבנה שהכניסה שלהם לא משנה את המפה הפוליטית", אמרה פרופ' הרמן.
פרופ' תמר הרמן"פעם היחס לצבא היה כחממה לגידול מנהיגים לאומיים, והיום אין יחס כזה לאנשי צבא והם לא זוכים להערצה כמו פעם. אפילו מציגים אותם כקבוצת אינטרס בהקשר של פנסיות תקציביות. אנשים מבינים שזה טריק ישן שלא הצליח", הוסיפה. "היום אחרי המעבר הזה נשלפים פתאום שפנים מהכובע. רמטכ"ל מגיע נקי לכאורה ואז מתחילים לצוץ דברים שמורידים מערכו בעיני הציבור".
בסופו של דבר, מסכם פרופ' לבל, הצבה של רמטכ"ל ברשימה כבר לא מרשימה את הישראלים. "הציבור לא מחכה לרמטכ"לים, כבר מזמן התופעה הזאת נמאסה על הציבור הישראלי. זה אולי ממסגר את המפלגה כרשימה לגיטימית וממלכתית, אבל פתאום כשהאיש מתחיל לדבר ומופיע בפריימינג האזרחי הוא נתפס אחרת, פחות מוצלח ממה שדמיינו".
