הכטב"מים האיראניים שיועברו לרוסיה, כפי שמעריכים בארצות הברית, הם כמעט הכרזת מלחמה על נאט"ו - ואיראן עושיה להצטער על כך. ספק אם היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית ג'ק סאליבן היה מדבר על ההערכה לפיה טהרן נערכת לספק כטב"מים, בהם גם כטב"מים תוקפים, לצורך הלחימה באוקראינה, אלמלא היה בטוח במהימנות המידע שמסר לעיתונאים.
רק לפני ארבע שנים, כשטראמפ פרש מהסכם הגרעין, פנו האיראנים לאירופים בבקשה לעזרה - ועכשיו יוצאים נגדם ישירות. גם אם עסקת המל"טים בין איראן לרוסיה לא תצא לפועל, מדובר בשינוי דרמטי במעמדה ובעמדותיה של איראן, שהופכת לאיום ישיר על מדינות נאט"ו והאיחוד האירופי. יתרה מכך, עם פרסום ההערכה - וההודעה על הפגישה המשולשת בין פוטין, הנשיא האיראני ראיסי ונשיא טורקיה ארדואן, זוהי הפעם הראשונה שאיראן מתייצבת במאבק הכוחות הבין מעצמתי לצדה של רוסיה, בעיצומו של עימות אלים שמתנהל כעת באירופה. כלומר: איראן לקחה צד פעיל בעימות הגלובלי לטובת המחנה שרוסיה וסין מובילות אותו.
מעתה, איראן היא לא רק איום פוטנציאלי על השלום ועל היציבות במזרח התיכון בגלל תוכנית הנשק הגרעיני שהיא מפתחת ולוחמת הטרור שהיא מנהלת באמצעות שלוחיה באזור, אלא גם שחקנית משנה חשובה בעימות עם המחנה הדמוקרטי הליברלי שמובילה ארצות הברית באירופה ובמקומות אחרים.
זוהי לא הפעם הראשונה שאיראן מתייצבת במחנה האנטי-מערבי. איראן כבר חתמה על חוזה ארוך טווח בשווי מיליארדים שמעניק לסין אחיזה חשובה במזרח התיכון, אבל זו הפעם הראשונה שאיראן יורדת מהגדר ונותנת סיוע פעיל לרוסיה במאבק האלים שהיא מנהלת נגד אוקראינה ומדינות ברית נאט"ו (בהן גם טורקיה וקנדה).
עובדות אלה מאששות את מה שישראל טוענת כבר זמן רב: איראן שואפת לא רק להגמוניה אזורית במזרח התיכון, אלא להיות גורם חשוב בזירה העולמית, ולכן היא מפתחת טילים וכטב"מים ארוכי טווח מכל הסוגים שעשויים להגיע לא רק לישראל, אלא גם לאירופה ואולי אף לצפון אמריקה. באספקת הכטב"מים לרוסיה, איראן מצהירה על הצד שאליו היא משתייכת, ומתחילה לממש את השאיפות שלה גם בזירה הבינלאומית.
למהלך הזה יהיו השלכות רבות. הוא עשוי, בין השאר, להקשיח את עמדתה של ארצות הברית ביחס לאפשרות שאיראן תפתח ותייצר נשק גרעיני, כיוון שמעתה נשק הוא מאיים לא רק על שכנותיה במזרח התיכון, אלא גם על אירופה וארצות הברית.
ביידן יצטרך לשקול כעת פעם נוספת אם הוא רוצה לחתום על הסכם גרעין מחודש, או להשתכנע ממה שיאמרו לו בישראל, שעליו להפעיל לחץ כבד על איראן בכל התחומים - כולל הצגת אפשרות צבאית אמינה אם זו תמשיך לנסות לפתח נשק גרעיני או נשק קונבנציונלי שמאיים על המערב.
הפעלת כתט"מים איראניים על-ידי הרוסים באוקראינה תאפשר לאיראנים לצבור ניסיון, לשדרג ולהשביח את מערך הכטב"מים הממילא מפותח שלהם, שיעיל לטווחים של אלפי קילומטרים. ניתן להניח שיועצים איראניים יהיו בשטח רוסיה, אבל יוצבו קרוב לקו החזית עם אוקראינה כדי לעזור לחניכיהם הרוסים לתפעל את המערכות שיספקו להם.
עובדה זו תחייב את ארצות הברית, ואולי גם את ישראל, להשקיע מאמצים בפיתוח שיטות ואמצעים שיעזרו לצבא אוקראינה לנטרל את הכט"במים האיראניים. ייתכן שישראל תצטרך לחרוג מהניטרליות שהיא נוקטת בה במלחמה באוקראינה מפני שכל שיפור במל"טים ובכטב"מים האיראניים שיושג כתוצאה מהפעלתם באוקראינה, מסכן אותנו ישירות. כמו כן, נראה שישראל תצטרך לשקול מחדש אם הנכונות של הרוסים להסתייע במל"טים האיראניים באיסוף מודיעין ובתקיפת מטרות באוקראינה לא מהווה איום ישיר עלינו ועל ארצות הברית.
ייתכן שהעובדה שהרוסים הסכימו לקבל סיוע מאיראן עשויה להשפיע על התנהלותם של הרוסים בסוריה בכל הנוגע לפעילות הישראלית במסגרת המב"מ (המערכה שבין המלחמות) נגד ההתבססות של איראן. אולי אף מדובר בהכרזה של הרוסים על לקיחת הצד האיראני - מה שעלול להגביל את חופש הפעולה האווירי של ישראל בשמי סוריה ובלבנון.
לראש הממשלה לפיד ושר הביטחון בני גנץ תהיה עכשיו סיבה טובה מאוד לבקש מביידן כלי נשק התקפיים שיוכלו לסייע לנו ולבעלי בריתנו במזרח התיכון הן עם האיום הגרעיני האיראני, והן עם איום הכטב"מים, טילי השיוט והטילים הבליסטיים המדויקים שאיראן מפתחת ומייצרת באיכות טובה ובקצב רצחני.