אפגנים שמבוהלים מהשתלטות הטליבאן ממשיכים גם היום (ד') לעשות את דרכם לנמל התעופה בקאבול, כדי להימלט מהמדינה. גורם מערבי אמר לרויטרס שיותר מ-2,200 דיפלומטים ואזרחים כבר פונו במטוסים צבאיים מהנמל. הגורם לא ציין כמה אפגנים נמצאים בין הנוסעים שכבר עזבו את המדינה באותם מטוסים. שלשום פורסמה תמונה שממחישה את הבהלה הגדולה בקרב האפגנים. בתמונה נראים יותר מ-600 גברים, נשים וילדים, נדחסים למטוס חילוץ של ארה"ב שהמריא לקטאר.
אפגניסטן של הטליבאן – עוד כותרות:
• הטליבאן: הנשים ישמחו לחיות תחת חוקי השריעה
• ההשפלה האמריקנית, ותמונות הניצחון של הטליבאן
• ביידן: שלם עם הנסיגה, האפגנים לא רצו להילחם
• מיהם הטליבאן ואיך קרסה אפגניסטן? שאלות ותשובות
גורם בבית הלבן שהתייחס לפינוי טען שהמספרים גבוהים יותר, ואמר ל-AFP שהאמריקנים פינו עד כה יותר מ-3,200 איש מאפגניסטן – בהם 1,100 אזרחים אמריקנים שפונו אתמול ב-13 טיסות. אלפי חיילים אמריקנים נשלחו בימים האחרונים לאבטח את הנמל בקאבול כדי להבטיח שהפינוי ההמוני יעבור בשלום.
הניצחון של הטליבאן, ההשפלה של האמריקנים
(צילום: סטס קופולו)
אתמול אמר ג'ייק סאליבן, היועץ של ג'ו ביידן לביטחון לאומי, שהטליבאן הבטיח לבית הלבן שיאפשר מעבר בטוח לאזרחים שירצו להגיע לנמל התעופה. "הטליבאן הודיע לנו שהוא מוכן לספק מעבר בטוח לאזרחים לשדה התעופה, ואנחנו מצפים מהם לעמוד בהתחייבות הזאת", אמר סאליבן.
אלא שלמרות דבריו של סאליבן פורסמו דיווחים לפיהם הטליבאן – שהפציר באפגנים להישאר בארצם והבטיח להם שהוא אינו מעוניין בנקמה – מונע מחלק מהאפגנים להגיע לנמל התעופה. גורמים בקאבול אמרו לגרדיאן שהטליבאן בודק מסמכים לאזרחים שמגיעים למחסומים בדרך לנמל.
לוחמי טליבאן במחסום בקאבול
(צילום: רויטרס)
בגרדיאן נכתב שאנשי הטליבאן משתמשים באלימות כדי לשלוט בהמונים שעושים את דרכם לנמל התעופה. אנשיו מכים את מי שמנסים לפרוץ את המחסומים שהקים הארגון בדרך לנמל. הטליבאן שולט כעת בגבולות היבשתיים של אפגניסטן, והנמל בקאבול הוא הדרך היחידה של האפגנים להימלט מהמדינה.
בממשל ביידן אמרו אתמול שייתכן שהדיפלומטים האמריקנים יישארו בקאבול גם אחרי 31 באוגוסט - התאריך שבו הנסיגה האמריקנית מאפגניסטן אמורה להסתיים. שגרירות ארה"ב בקאבול פונתה לאור ההתפתחויות, ובמדינה נשאר צוות מצומצם של דיפלומטים שפועל מאזור נמל התעופה.
אפגנים חסמו את המסלול, המטוס נסע – והם נתלו עליו
בארה"ב, ובמדינות נוספות במערב, תוהים כעת איך להגיב בפועל לעליית הטליבאן - במיוחד לאור ההצהרות המפויסות שהשמיע דובר הארגון . במשך שני עשורים נלחמו מעצמות המערב בטליבאן וניסו למגר את הארגון. כעת, אחרי קריסת אפגניסטן, הן יצטרכו לבחור אם להכיר בשלטון החדש.
במהלך מסע הכיבושים שלו ניסה הטליבאן להציג את עצמו כארגון מתון יותר משהיה כשהשתלט על אפגניסטן ב-1996. הקו הזה נמשך גם במסיבת העיתונאים אתמול בקאבול. הדובר, זביהוללה מוג'היד, אמר שהטליבאן מעוניין "בשלום וביציבות" - ולא ב"אויבים פנימיים או חיצוניים". הדובר הבטיח שהמשטר החדש של הטליבאן יהיה "שונה, באופן חיובי", ממה שהיה בין 1996 ל-2001.
"המדינה שלנו היא מדינה מוסלמית, גם לפני 20 שנה וגם עכשיו", אמר מוג'היד לכתבים בקאבול. "אבל כשזה נוגע לניסיון, בגרות וחזון, בוודאי שיש הבדל גדול בינינו עכשיו למה שהיה לפני 20 שנה. יהיה הבדל במעשים שאנחנו מתכוונים לנקוט. זה היה תהליך אבולוציוני".
מוג'היד פנה למי ששיתפו פעולה עם הממשלה האפגנית ומעצמות המערב ואמר להם: "אף אחד מהארגון לא יפגע בכם, אף אחד לא ידפוק על הדלתות שלכם, ואף אחד לא יחקור אתכם". הוא הבטיח לכבד זכויות נשים - בכפוף להלכה האיסלאמית. במשטר האימים של הטליבאן בשנות ה-90 הוא אסר על נשים לעבוד וללמוד. במשטר החדש, כך טוען מוג'היד, הן יוכלו לעשות זאת.
בכיר בטליבאן אמר שהפעם מנהיגי הטליבאן לא מתכוונים לפעול ב"מחתרת". הוא אמר לרויטרס: "לאט, בהדרגה, העולם יראה את המנהיגים שלנו, לא יהיה מעטה של חשאיות". רק שלוש מדינות – פקיסטן, איחוד האמירויות וסעודיה – הכירו במשטר הטליבאן כשתפס את השלטון ב-1996.
האיחוד האירופי הבהיר שישתף פעולה עם הטליבאן רק אם הארגון יכבד זכויות יסוד – כולל זכויות נשים. בינתיים אירופה משעה את הסיוע בפיתוח אפגניסטן, עד שתמונת המצב תתבהר. שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל אמר את הדברים בבוטות: "הטליבאן ניצח במלחמה, אז אנחנו נהיה חייבים לדבר איתם". איש האו"ם ראמיז אלקברוב, שאחראי על התיאום ההומניטארי באפגניסטן, אמר לרויטרס שהטליבאן הבטיח לאו"ם שהוא יוכל להמשיך בפעילות ההומניטארית באפגניסטן.
תגובה חריפה להצהרות של הטליבאן הגיעה מראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, שהבהיר שלא יכיר בשלטונו. טרודו אמר שמדובר ב"ארגון טרור מוכר שהחליף בכוח ממשלה דמוקרטית שנבחרה כדין". עם זאת, כרגע נראה שהתגובה הבינלאומית לעליית הטליבאן מרוככת מזו שהייתה בפעם הקודמת שעלה לשלטון. רוסיה וסין מיהרו לאותת שהן מוכנות לשתף פעולה עם הטליבאן. רוסיה אמרה שההצהרות המפויסות של הארגון הן "סימן חיובי", ושאנשי הטליבאן מתנהגים "בצורה מתורבתת".
מי שתקבע את הטון של המערב ביחס לקאבול תהיה ארה"ב. בממשל ביידן הדגישו שכל יחסים ארוכי-טווח עם הממשלה העתידית שתקום באפגניסטן יהיו תלויים בכיבוד זכויות נשים ובדחיית ארגונים קיצוניים כמו אל-קאעידה. "הטליבאן יצטרך להראות לשאר העולם מי הוא, ואיך הוא מתכוון להמשיך", אמר היועץ לביטחון לאומי סאליבן. כשנשאל על הכרה בממשלה שיקים הטליבאן אמר היועץ של ביידן: "הישגי העבר שלהם לא היו טובים, אבל מוקדם להתייחס לשאלה הזאת".
בדבריו הדגיש סאליבן שבמערב מתייחסים בחשדנות להצהרות המתונות של הטליבאן, במיוחד בנוגע לזכויות נשים. סאליבן אמר שארה"ב וממשלות נוספות לא מתרשמות מההצהרות - ומחכות לתוצאות. "זה לא נוגע לאמון, זה נוגע לאימות. אנחנו נראה מה הטליבאן יעשה בימים ובשבועות הקרובים, וכשאני אני אומר 'אנחנו' – אני מתכוון לקהילה הבינלאומית כולה". דובר מחלקת המדינה, נד פרייס, אמר כי ארה"ב "תבדוק אם הטליבאן מקיים את הבטחתו לכבד את זכויות האזרחים".
לארה"ב יש השפעה גדולה על הקהילה הבינלאומית, ובמידת הצורך היא תוכל לאכוף סנקציות קפדניות על משטר הטליבאן - ולהציב תנאים לסיוע שדרוש לשיקום אפגניסטן אחרי 20 שנות מלחמה. ליסה קרטיס, שהייתה היועצת הבכירה של הבית הלבן לענייני דרום ומרכז אסיה בכהונת דונלד טראמפ, אמרה שארה"ב צריכה להציב רף גבוה להכרה במשטר הטליבאן. "אנחנו צריכים לתעדף את העם האפגני, להבטיח שיש להם מספיק לאכול, שהם יכולים לשרוד, בגלל שאחרת אנחנו הולכים למשבר הומניטארי מאסיבי", אמרה קרטיס.
כשזה מגיע להכרה דיפלומטית, ארה"ב לא ממהרת לסלוח: רק שני עשורים אחרי נפילת סייגון היא ביססה יחסים עם וייטנאם הקומוניסטית. וושינגטון המתינה 54 שנה כדי לפתוח מחדש את השגרירות שלה בקובה, ולא ביססה יחסים דיפלומטיים עם איראן מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979 – כשהאיראנים חטפו דיפלומטים אמריקנים והחזיקו אותם כבני ערובה.
בבריטניה, שמשלימה גם היא את נסיגת כוחותיה מאפגניסטן, מקווים שהטליבאן יעמוד בהבטחותיו. שר החוץ דומיניק ראב אמר שבריטניה צריכה להמתין ולראות מה יהיה הרכב הממשלה החדשה שתקום באפגניסטן. "אנחנו רוצים לבחון אם יש אפשרות למתן את סוג המשטר שאנחנו רואים עכשיו. הם עכשיו בשלטון, ואנחנו עכשיו צריכים להתמודד עם המציאות הזאת וחייבים להיות אופטימיים לגבי זה", אמר ראב. עם זאת הוא הכיר בעובדה שהסיכויים של הקמת ממשלה רחבה - שתכלול גורמים נוספים באפגניסטן - אינם גבוהים. ניק קרטר, מפקד צבא בריטניה, אמר: "אנחנו חייבים להיות סבלנים. יכול להיות שהטליבאן הנוכחי שונה מהטליבאן שאנשים זוכרים משנות ה-90".
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון הפציר בפקיסטן – בעלת הברית ההיסטורית של הטליבאן – להמתין עם ההכרה בשלטון הטליבאן. ג'ונסון שוחח עם ראש ממשלת פקיסטן אימראן חאן ואמר לו שהכרה בממשלה צריכה להיות "על בסיס בינלאומי, ולא חד-צדדי". ג'ונסון אמר היום שבריטניה תשפוט את ארגון הטרור האיסלאמיסטי על סמך מעשים - ולא מילים.
מי שצפוי למלא תפקיד בכיר במשטר החדש שיקום באפגניסטן הוא בכיר הטליבאן מולא עבדול ראני ברדר – ראש הלשכה המדינית של ארגון הטרור. ברדר שוחרר ב-2018 מהכלא הפקיסטני לבקשת ארה"ב – כדי לקדם את שיחות השלום. אתמול הגיע ברדר לאפגניסטן מדוחא שבקטאר.
