סגירת אל-ג'זירה - או בלוף? החוק שאושר אתמול (שני) בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת זכה לברכות ולהכרזות בומבסטיות מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו שהבטיח "לסלק את שופר החמאס מהמדינה" ולפעול מיד להפסקת שידורי הערוץ הקטארי. אבל בפועל, החוק לא באמת יאפשר לסגור אותו - אלא לכל היותר להגביל את פעילותו, ואולי לשמש כקלף מיקוח בעסקת החטופים.
(צילום: אסף חן)
אם מדינת ישראל הייתה רוצה באמת, פעילות אל-ג'זירה בישראל יכולה הייתה להיחסם מזמן. לתביעה החוזרת ונשנית לסגור את הערוץ זקן ארוך למדי - עוד מראשית שנות ה-2000. בכל פעם שעלתה מחדש, וזכתה כאילו לתמיכה מקיר לקיר, היא ירדה בסופו של דבר מהפרק. גורמים מדיניים, ביטחוניים ומשפטיים גם יחד טענו שוב ושוב כי הנזקים המדיניים, התדמיתיים והדיפלומטיים שייגרמו בעקבות המהלך לא שווים את יתרונותיו.
כבר באוקטובר אשתקד, נזכיר, אישרה הממשלה את סגירת הערוץ בישראל בתקנות מיוחדות שהתקבלו בתמיכת המוסד, השב"כ ומשרד הביטחון. אבל בתחילת נובמבר הבהירו גורמים מדיניים כי הדבר יחבל במאמצי התיווך של קטאר בין ישראל לחמאס. תוקף התקנות פג בינואר, והחוק עבר לטיפול הכנסת.
ולכן, את החוק יש לראות גם בהקשר הרחב של עסקת החטופים. לא במקרה טרח ראש הממשלה נתניהו עצמו, ממיטת חוליו, להתקשר אישית ליו"ר הקואליציה אופיר כץ ולבקשו לוודא שהחוק יעבור במליאה. נתניהו זקוק לחוק הזה כעוד כלי מיקוח במארג הסבוך של המו"מ המתנהל בתיווך מצרים וקטאר, שהיא גם המממנת הראשית של הערוץ וחמאס גם יחד. ראש הממשלה, העריכו אתמול גורמים מדיניים, מבקש כך ללחוץ על הקטארים לפעול להגמשת עמדות חמאס.
החוק שהתקבל, כמובן, לא מדבר על סגירת ערוץ אל-ג'זירה: לישראל אין סמכות לסגור ערוץ תקשורת זר. מדובר על הגבלה זמנית של פעילותו בישראל למשך 45 ימים, עם אפשרות הארכה ל-45 ימים נוספים, עד 31 ביולי, או עד סיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד סיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות במסגרת המלחמה.
על-פי החוק, המדינה יכולה להחרים ציוד שידור ולמנוע גישה לשידורי הערוץ באינטרנט דרך ספקי אינטרנט ישראליים. אבל חסימת שידורים באינטרנט ניתנת לעקיפה, שכן "אל-ג'זירה" גם משדרת ביוטיוב של גוגל - שאיש לא מעלה בדעתו לחסום - שלא לדבר על שימוש תחליפי אפשרי בטלפונים סלולריים.
לסגירת הערוץ נדרשת גם הסכמה של ראש הממשלה ואישור קבינט או ממשלה בהצבעה, לאחר שגורמי הביטחון יוכיחו בפניהם תשתית עובדתית לפגיעה ממשית של הערוץ בביטחון המדינה. ההחלטה גם כפופה לביקורת של נשיא בית משפט מחוזי או סגנו תוך 24 שעות, והוא רשאי לבטל או לשנות אותה, או לקצוב את תוקפה.
הישראלי ששימש כיועמ"ש אל-ג'זירה: "ישראל תמיד תיארה עצמה כווילה בג'ונגל. החוק הזה מצרף אותה לג'ונגל של המזרח התיכון"
"אל-ג'זירה", המשדרת בערבית ובאנגלית, מעסיקה בארץ 30 עובדים, רובם אזרחי ישראל ומיעוטם תושבי קטאר. מספר צופיה מוערך ביותר מ-150 מיליון צופים ברחבי העולם, והיא נחשבת לאחד מערוצי התקשורת המרכזיים בעולם. לאורך כל שנות פעילותה בישראל, ובמיוחד מאז 7 באוקטובר, טוענים גורמי ביטחון כי שידוריה מסייעים לאויב, כוללים תעמולה בשירות החמאס, ואף חושפים מידע רגיש.
בתוך כך, עו"ד זכי כמאל, לשעבר היועץ המשפטי של אל-ג'זירה, אמר כי הוא מופתע מההחלטה הישראלית להעביר את החוק. "אני מופתע שהכנסת בכלל מוכנה לחוקק חוק מיוחד נגד כלי תקשורת, מדינת ישראל בעצם טוענת שהיא דמוקרטית ויכולה להכיל אחרים וגם דעות שונות", אמר כמאל. "אני חושב שכלי תקשורת שפוגע בביטחון המדינה לא צריכים להתווכח איתו באמצעות חקיקה - אלא באמצעות רעיון נגדי. אם אל-ג'זירה לא מיישמים תיאור עובדתי - יש אפשרויות רבות איך לתקוף את זה".
כמאל הוסיף כי "גם כשמשטרים ערביים לא שבעי רצון - הם אסרו את שידורי אל-ג'זירה. לכן, חשבתי שמדינתי לא צריכה להיות חלק מהמזרח התיכון. היא תמיד תיארה עצמה כווילה בג'ונגל - ועכשיו היא מצטרפת לג'ונגל באופן כזה. לישראל יש ערוצים שונים אצל האמיר של קטאר - ואני לא חושב שצריך לבוא באמצעות חקיקה. חקיקה במדינה מסוימת כדי למנוע מכלי תקשורת של מדינה אחרת לפעול - זה יוצא דופן".
