1 צפייה בגלריה
נשיאת העליון חיות, השר יריב לוין וראש הממשלה נתניהו
(צילום: יאיר שגיא, שלו שלום, מארק ישראל סלם)
הקואליציה הנוכחית נכשלה במאבק לרפורמה בסמכויות החורגות של שופטים ויועצים משפטיים. הסיבות לכישלון רבות. היו שגיאות טקטיות והסברתיות, בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת". עירוב אינטרסים פרטיים, סקטוריאליים ומפלגתיים בדרישות האידיאולוגיות הכתים את המאבק הענייני ברבב של שחיתות. אך כל אלה הם אך גורמי לוואי שלא יכלו לשנות את התמונה הכוללת. הסיבה הישירה לכישלון פשוטה: רוב דחוק בעם אינו מספיק להנעת שינוי, בין היתר גם כאשר חלק מסוים מהמיעוט המתנגד הוא עשיר יותר, פונה לעזרתן של מעצמות זרות כדי שיפעילו לחץ על הממשלה, ואוחז בעמדות מפתח בכלכלה ובצבא.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• אם יקרה לי משהו רע, שמרו על משפחתי
• ילדות? קשישים? של מי המחאה הזאת בכלל?
• אין קוסמים בשב"כ
• המחאה שהצילה את בנימין נתניהו
בהינתן כי כוחה של הקואליציה הפרלמנטרית הקיימת לא יעמוד לה להתגבר על הלחצים הבינלאומיים והכלכליים, יש לחדול לעת הזאת מניסיונות התיקון ולעסוק בנושאים אחרים. הסכמות חלקיות למיניהן יש לקדם רק אם ייאמר בהן במפורש שהן רק תחילתו של מהלך תיקון המצריך מכל הצדדים הידברות ישירה וכנה. פשרה למראית עין תועיל רק לפוליטיקאים, שאינם מוכנים להודות בתבוסה, אך משמעותה מתן לגיטימציה למצב הקיים והסגה לאחור של הניסיונות לייסד דמוקרטיה במתכונת המקובלת בעולם המערבי.
לפי שעה, נמשיך לחיות בשליטתם של משפטנים. נמשיך להיות המדינה היחידה שבה כל נושא במשרה שיפוטית, מגדול ועד קטן, רשאי לבטל חוקים של בית הנבחרים. שופטים שטענו אך לפני זמן קצר שחקיקת חוקי היסוד היא זאת שהסמיכה אותם לבטל חוקים, ימשיכו לאחוז גם בסמכות החדשה שנטלו, ללא התייעצות עם הריבון - העם - לבטל גם חוקי יסוד.
נהיה מן המדינות הבודדות בעולם שיש בהן שופטים הרשאים לבטל חוקים, שבכוחם למנוע צירוף שופטים אחרים לשורותיהם. נמשיך ונהיה המדינה היחידה בעולם הדמוקרטי שבה יועץ משפטי לממשלה, שהוא גם התובע הכללי, מוסמך להורות לממשלה מה תעשה - והיא צריכה לבקש את רשותו כדי לייצג את עצמה בבית משפט.
נמשיך להיות המקום היחיד שבו התובע הכללי רשאי להגיש כתב אישום בכל עבירה נגד כל אדם ללא בקרה מוקדמת שיפוטית או ציבורית-חיצונית, ואף רשאי להורות על הרחקת שרה או ראש הרשות המבצעת מתפקידיהם על סמך כתב אישום כזה. כל תושב באזור שבשליטת ישראל יוכל לעתור לבית המשפט העליון נגד הרמטכ"ל או מפקד האזור, אבל הם, המשיבים בעתירה, לא יהיו רשאים להשמיע את תשובתם בלי קבלת רשות לכך מיועץ משפטי.
פרופ' רון שפיראצילום: סיון פרג'אף שמיליוני ישראלים רוחשים מידה נמוכה של אמון לבתי המשפט, נמשיך לציית לצוויהם. לא נצעק "דמוקרטיה או מרד", לא נסרב לשרת בצבא, ולא ננקוב את קרקעית הסירה המשותפת. את השינוי נשיג בחתירה עקבית לעשיית צדק ולחשיפת האמת, בהסברת עמדותינו ובשכנוע קהל רחב של אנשים כי ההליכים המקובלים בשאר המדינות הדמוקרטיות מתאימים גם לישראל. כל שנה אנשים רבים יותר מבינים זאת, ומכאן הסברה שהשינוי יושג, במוקדם או במאוחר.
הסקטור של שופטים, משפטני השירות הציבורי והאנשים המשתמשים בהם לשם השגת שליטה, מורכב, רובו ככולו, מאנשים הגונים שיתרצו, יש לקוות שבקרוב, להידבר על בסיס המוסכמות הדמוקרטיות ולפרוק מעט מזכויות היתר שלהם. ישראל תהיה לבסוף מדינה, שזכויות האדם מוגנות בה מבלי שישמשו אמתלה לשלטון של "מבוגרים אחראים" מטעם עצמם.
- פרופ' רון שפירא הוא רקטור המרכז האקדמי פרס
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
