התקדמות בדרך למתווה? שר הביטחון יואב גלנט כינס אמש (שני) פגישה במשרדו בעניין חוק הגיוס, לראשונה - בהשתתפות השרים בני גנץ וגדי איזנקוט, כשסביב השולחן גם נציגי החרדים ובהם יו"ר ש"ס אריה דרעי ואריאל אטיאס.
הפגישה התקיימה אחרי שבשבוע שעבר סירבו גנץ ואיזנקוט להגיע לפגישה דומה בעניין חוק הגיוס בניסיון להגיע להסכמות. השניים התעקשו לקדם "פתרון אמיתי" לסוגיה הבוערת, והציעו את "מתווה שירות ישראלי" שאותו הם מנסים לקדם ואותו הציגו בהצהרה משותפת ב-26 בפברואר. לטענתם, אותה פגישה אמורה הייתה לקדם "תרגילים וקומבינות", ולא מהלך אמיתי.
הבוקר נאם גנץ בכנס "מקור ראשון". הוא לא התייחס לפגישה, אך אמר כי "אנחנו עומדים בפני אתגרים ביטחוניים אדירים בעשור הקרוב - ולכן אני מבקש לדבר על הצורך להיות נחושים למצוא דרך משותפת מה-7 באוקטובר להיום ולעתיד הנראה לעין - הוגנות לאומית. כולם תורמים, כולם זכאים לזכויות שוות וכולם חלק מהחברה. אם לא נדע לחיות יחד, על מה בעצם אנחנו נלחמים?".
גנץ הוסיף כי "בדרך הזו כולם צריכים לקחת חלק. גם החברה החרדית וגם הערבית. כדי שכל מרכיבי החברה שלנו - גם הממלכתית, גם החרדית וגם הערבית ישתלבו, עלינו לגלות רגישות וסובלנות. להכיר בחשיבות לימוד התורה בכלל, להכיר בתרבות וצורכי אזרחי ישראל הערבים. ולצד זאת, המצב שבזכות לשרת את המדינה לוקחים חלק ממחצית ממחזור בני ה-18 הוא מצב בלתי אפשרי. ברמה העקרונית וההוגנותית. הוא בלתי אפשרי יותר, נוכח האתגר הביטחוני לפנינו. המחשבה שאפשר לוותר על צבא העם קרסה אף היא ב-7 באוקטובר. צה"ל חייב עוד חיילים, החברה הישראלית נחושה לעמוד ולנצח את האויב - והגיעה השעה שרוב החרדים יתגייסו למאמץ הצבאי או הלאומי, לצד לימוד התורה כמו כל קבוצות האוכלוסייה".
לדברי גנץ, "אם נוותר עכשיו על מתווה שירות ישראלי נכון ומותאם לצרכים של המדינה - נפגע בביטחונה ונפספס הזדמנות לפתור סוגיה שקורעת את החברה. הרצון שלנו הוא להגיע להסכמות וההסכמות חייבות להביא לפתרון - לאתגר הביטחוני, החברתיים, הלאומיים וגם לשמר את לימוד התורה. הם חייבים לקדם פתרון לגיוס ולא פטור מגיוס. זו שעת רצון ושעת מנהיגות ואני אומר - אין לנו זכות מוסרית או פריבילגיה להחמיץ אותה".
שר הביטחון יואב גלנט כרגע עומד על סירובו שלא להגיש את עקרונות חוק הגיוס, כל עוד אין לכך הסכמה מצד גנץ. גלנט חולל סערה של ממש בקואליציה בסוף החודש שעבר, כשהבהיר כי לא יגיש את חוק הגיוס כל עוד אין הסכמה רחבה לגביו בקרב כל חלקי הממשלה. "המלחמה הזאת הוכיחה שכולם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה, כל חלקי העם. ללא קיום פיזי אין קיום רוחני", אמר בהצהרה דרמטית שנשא.
נתניהו והשרים שסביבו, בינתיים, מנסים להביא עקרונות בסיסיים לחוק גיוס, שיהוו מעין מענה ראשוני לבג"ץ מבלי שייחשבו לפתרון קבע. לטענתם, גיבוש עקרונות כאלה כמענה לעתירה יעניק מרחב נשימה לקואליציה לפתח מתווה חדש לפחות עד חודש יוני. מנגד, גלנט טוען כי מתווה שיגיע ללא הסכמה רחבה ובאופן חד-צדדי יוביל להתקוממות מסוכנת בשעת מלחמה - והוא אינו מתכוון לעשות זאת. השבוע קיבלה המדינה הארכה מבג"ץ ותידרש להגיש את תשובתה בנושא התמיכות לחרדים והעתירות לגיוס עד 27 במרץ - אחרי פורים.
בדיון האחרון בנושא ביקש בג"ץ מהמדינה להסביר מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה שמונעת אכיפה של שירות תלמידי ישיבות, ומדוע לא מגייסים אותם נוכח פקיעת חוק הגיוס, ולהסביר למה נוכח פקיעת חוק הגיוס מגיעות להם תמיכות.