שר המשפטים יריב לוין ביקש אחר הצהריים (יום ה') מבג"ץ זמן נוסף למגעים שלדבריו מתקיימים כעת בנוגע למינוי נשיא לבית המשפט העליון. בחודש שעבר, נזכיר, נתנו שופטי בג"ץ זמן נוסף לפני שיקבלו הכרעה בעתירה שדורשת לחייב את לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולאפשר את המינוי - וקראו ללוין ולחברי הוועדה להגיע לפשרה, תוך שהם מדגישים כי הם מעוניינים מאוד להימנע מקבלת החלטה שיפוטית ומעוררת מחלוקת בסוגיה הרגישה.
השופטים קבעו בתום הדיון בחודש שעבר בעתירה כי על לוין לעדכן אותם על התקדמות המגעים עד היום - וכעת הוא מבקש כאמור זמן נוסף, אך לא ציין כמה בדיוק. "מתקיימים מגעים במטרה להגיע למתווה מוסכם אך אלו לא הבשילו לידי הסכמות", נכתב במכתב ששלחו עורכי הדין שמייצגים את שר המשפטים - ציון אמיר, ינון סרטל וניר לזר.
על כוונתו של לוין לבקש ארכה למגעים פרסמנו כבר אתמול, והמכתב נשלח אחרי שבימים האחרונים התנהלו מגעים קדחתניים בנושא. נציין כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה סירבה לייצג את השר בעתירה, בטיעון שהחלטתו שלא לבחור נשיא קבוע לעליון פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות.
מנגד, סבור לוין כי בית המשפט העליון אינו מוסמך להעביר ביקורת שיפוטית על שיקול דעתו, כל שכן כשבית המשפט העליון נוגע בדבר. במגעים הקדחתניים עוסקים לוין, עורך הדין המייצג אותו בעתירה ציון עמיר, מנהל בתי המשפט השופט צחי עוזיאל המייצג את ממלא מקום נשיא העליון השופט עוזי פוגלמן ונציגים מטעם לשכת עורכי הדין.
לוין הצהיר כי הוא מוכן להגיע לפשרה בדמות עסקה שתכלול את בחירת השופט יצחק עמית כנשיא הבא, בניגוד לעמדתו העקרונית השוללת בחירת נשיא על פי עקרון הסניוריטי. במקביל ייבחרו שלושה שופטים לעליון - שני שופטים "שמרנים" מטעם השר ונציגי הקואליציה, ושופט "ליברל" המקובל על שופטי העליון. אלא שבית המשפט הביע עד כה התנגדות בלתי מתפשרת לגבי מועמדיו של לוין, איש "פורום קהלת" ד"ר אביעד בקשי, וד"ר רפי ביטון מ"מכללת ספיר", שליוו את הגיית המהפכה המשפטית.
הסיבה העיקרית להתנגדות היא שבקשי וביטון נחזים בעליון כבשר מבשרה האידאולוגי של המהפכה המשפטית, הכופרים בכללי המשחק שעל פיהם מתנהלים העליון ומערכת המשפט. ההערכה הרווחת בחוגי הימין היא שהצעה חדשה מצד אנשי השר או פוגלמן לבחירת שופט שמרן המקובל על לוין תיאלץ אותו לוותר על בחירת אחד מהשניים.
ישנה גם הצעת חוק המוכנה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, שמבקשת לקבוע שנציב התלונות על השופטים ייבחר על-ידי הכנסת ולא על-ידי הוועדה לבחירת שופטים, כמקובל היום. מערכת המשפט כולה חוששת שהחוק יעבור ויגרום לפוליטיזיציה של השיפוט.