מפקד אוגדה 99 תת-אלוף ברק חירם צפוי להיפגש היום (שלישי) עם המשפחות השכולות מטבח 7 באוקטובר, ואמור לסייר איתן בין היתר בשרידי הבית של פסי כהן, שבו ניהל הקצין הבכיר את הקרב מול מחבלי חמאס שהתבצרו עם בני ערובה. ל-ynet נודע כי תא"ל חירם, שלפי תחקיר צה"ל על אודות הקרבות בבארי התנהל באופן סביר כשאישר ירי של פגז טנק לעבר הבית, הגיע בשבוע שעבר לפגישה עם חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ.
אילוסטרציה שמציגה את מהלך הקרב בקיבוץ בארי
(צילום: דובר צה"ל )
הפגישה המתוחה עם חברי כיתת הכוננות שלקחו חלק בקרבות הבלימה בקיבוץ במהלך מתקפת הפתע נעשתה לבקשת תא"ל חירם. הקצין שמיועד לתפקיד מפקד אוגדת עזה מסר לחברי כיתת הכוננות את גרסתו, ושב לתאר בפניהם את האירועים הקשים ביום פלישת מחבלי חמאס לקיבוץ.
"בזמן הנתון לא יכולתי לקבל החלטה אחרת", הסביר תא"ל חירם לחברי כיתת הכוננות את התנהלותו מול המחבלים שהתבצרו עם בני ערובה בבית של פסי. "עד שהגעתי לבארי הכול התנהל בכאוס מוחלט". במהלך הפגישה, שבמהלכה עלו גם ממצאי התחקיר הצה"לי ש"מנקים" את חירם, השמיעו חברי כיתת הכוננות ביקורת בפניו, אולם השיח היה מכבד.
אנשי הקיבוץ הביעו בפני חירם מורת רוח על כך שלא הגיעה עזרה צבאית בשעה מוקדמת, ובשל כך נאלצו חברי כיתת הכוננות להתמודד לבדם מול נחילי מחבלים. הם גם מתחו ביקורת על ממצאי התחקיר הצבאי. "יש הרבה מאוד חורים וסימני שאלה בתחקיר, ואני לא יודע האם זה בכוונה או בטעות. מה שבטוח זה שדרושות כאן השלמות גדולות מאוד", סיפר גורם בבארי.
הקצין שיבח מצידו את פעילות חברי כיתת הכוננות, ואמר כי הלקחים יופקו בעתיד אם וכאשר הוא ימונה למפקד אוגדת עזה. חירם אף דיבר על שיקום האמון וחיזוק הקשר בין צה"ל ליישובי עוטף עזה.
במהלך היום צפוי כאמור חירם להיפגש עם משפחות שכולות מהקיבוץ, ולסייר איתם בין הבתים השרופים וההרוסים. הדס דגן, אלמנתו של עדי דגן שנהרג בבית של פסי, לא תגיע לפגישה המצומצמת. דגן אמרה הבוקר: "אין לי כוונה לפגוע באף אחד או לעורר סערה. אני מעדיפה לקיים פגישה כזאת בארבע עיניים. אם ברק חירם רוצה לפגוש אותנו באופן מצומצם, הוא יודע איך להגיע אלינו".
בצה"ל הבהירו מיד לאחר פרסום ממצאי תחקיר בארי כי הוא לא נועד כלל לנקות את תא"ל חירם מרבב על תפקודו ב-7 באוקטובר בקיבוץ התופת. הממצאים העלו כאמור כי לא נמצאו ליקויים משמעותיים בהחלטות שקיבל, ובהתאם לכך הוא צפוי להתחיל את תפקידו כמפקד אוגדת עזה כבר בחודשים הקרובים.
תא"ל חירם הגיע בבוקר הטבח לשטח העוטף, כמו קצינים ומפקדים רבים בצה"ל, על דעת עצמו, ומיד נכנס לקרבות עם מחבלים. בשעה 11:00 הוא קיבל הנחה מהבור בקריה: התקבלה החלטה לשלוח פיקוד בכיר שיקבל אחריות על גזרות הלחימה בנגב המערבי, בשל אובדן השליטה וחוסר היכולת לייצר תמונת מצב למטה הכללי.
תא"ל חירם קיבל את גזרת נתיבות והסביבה, אך ב-14:00 הבין שהכאוס בבארי רק מסלים: הוא הודיע לחטיבת המבצעים שהוא מגיע לקיבוץ, ומעתה יפקד רק על הנעשה בקיבוץ. שעה קודם לכן הגיעה הנחיתות המחרידה של צה"ל בקיבוץ לשיא, שש שעות לאחר פלישת חמאס לישראל – 340 מחבלים היו בתוך בארי, לעומת 13 עד 26 לוחמים או אנשי כיתת כוננות לסירוגין, כשבתווך אלף אזרחים נצורים – שיותר ממאה מהם כבר נרצחו או נחטפו. חירם חילק את הגזרות בין הכוחות, מיפה את האיומים, הבתים והשכונות כדי להבין כיצד ולאן לשלוח את הכוחות, ועבר בין זירות הקרב המשמעותיות.
עם זאת, צוינו לחובת חירם כמה טעויות טקטיות בהחלטות שקיבל במצב הכאוטי: לפי התחקיר, היה עליו לפתוח ציר פינוי לתושבים בשעה מוקדמת יותר ולא בשעות הערב, והוא שגה כשלא פתח תא תקיפה מהאוויר באוגדה.
באשר להתנהלות של טיפול הכוחות בבית של פסי, צוין בתחקיר כי ההחלטה לשגר את ארבעת הפגזים החלולים לקרבת הבית ולעליית הגג שלו הייתה סבירה, והתקבלה ברובה על ידי מפקדי הימ"מ שניהלו את אירוע המשא ומתן עם המחבלים המתבצרים. חירם הגיע פיזית לתוך הקיבוץ בשעה 16:00 ממוקדי קרבות סמוכים, ובזירת הבית של פסי היה במשך כ-20 עד 30 דקות, מתוך כחמש שעות מפרוץ האירוע ועד לסיומו הטרגי ב-19:57 עם מות החטופים בתוכו, בזמן פריצת הימ"מ פנימה.
בתחקיר הצה"לי נקבע כי האירוע בבית של פסי נוהל בצורה המיטבית בהשוואה לרוב האירועים של בני הערובה והחטופים, כי הושקעו בו משאבים רבים בשב"כ, בימ"מ, מהאוויר ועל הקרקע. ההחלטות שקיבלו המפקדים היו סבירות, וגם ההנחיה של תא"ל חירם לכוחות לסיים את הטיפול בבית תוך 40 דקות, לפני רדת החשכה. אף מפקד בזירה, גם לא תא"ל חירם ולא אנשי הימ"מ, לא הורה לירות פגז למבנה כדי להרוג מחבלים, אלא רק כדי להלחיצם לאור ריבוי האינדיקציות שהם מתכוונים להתאבד. ירי שלושה פגזים כוון לשביל הסמוך, והרביעי כוון לגג.
