גיוס תלמידי ישיבות יגיע בסוף החודש לפתחו של בג"ץ, ולקראת הדיון הדרמטי הגישה המדינה היום (רביעי) את תשובתה בנושא. בלב התגובה הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כי צה"ל יידרש לגייס חרדים החל מ-1 באפריל אם לא יקודם חוק גיוס חדש.
לעיון בתגובת המדינה לבג"ץ - לחצו כאן
בהרב-מיארה ציינה בתגובת המדינה כי "שאלת ההסדר הנורמטיבי שיחול לאחר סיום תוקפה של החלטת הממשלה מצויה בימים אלו ממש בשיח בדרג המדיני, לרבות הבכיר ביותר, ובשדה הפוליטי, ונעשים מאמצים גדולים לשם קבלת החלטות בהקדם על ידי הגורמים".
הוראת השעה שנקבעה בחוק קובעת כי לא יינקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידי הישיבות, ככל שיציגו בפני רשויות הגיוס אישורים בדבר לימודיהם בישיבה, כפי שייקבע על-ידי רשויות הצבא ובהתאם לצורכי הצבא.
הכותרת
הקרב על הנטל
24:02
בתגובה לעתירות בנושא, ציינה היועמ"שית כי "ממשרד ראש הממשלה וממשרד הביטחון נמסר כי הגם שלא התגבש עד כה הסדר חקיקתי בנוגע לתלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים, הרי שמתקיים בעת הזו שיח אינטנסיבי בין כל הצדדים הרלוונטיים, בניסיון להגיע למתווה אפשרי שיכלול התייחסות הן להארכת תוקפה של החלטת הממשלה והן להשלמת חקיקה בכנסת של הסדר חדש.
"אולם, לעת הזו אין עדיין מתווה ממשי שניתן להצהיר עליו, ובהתאם לנמסר ממשרד ראש הממשלה וממשרד הביטחון בהודעת המדינה מיום 15 בפברואר מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת מאין כמוה, בייחוד בעיצומה של מלחמה ובתקופת כהונתה של ממשלת חירום לאומית. על כן, בשים לב לאופיו של השיח המתקיים, אף עוד לא ניתן לנקוב בלוח זמנים סופי לקבלת החלטות בסוגיה".
דיון שירות חרדים בצה"ל בוועדה לביקורת המדינה
(צילום: ערוץ כנסת)
בהרב-מיארה מסבירה בתגובתה כי "לנוכח העובדה שתוקף הוראת השעה בנושא עומד לפוג ב-31 במרץ, וככל שלא יוארך תוקפה, הרי שצפוי שהצווים על-תנאי המבוקשים בעניינה של ההחלטה יהפכו לבלתי אקטואליים בתוך כחודש ימים.
"בשים לב למועד פקיעתן הצפוי הקרוב ממילא של ההוראות האמורות מתוך ההחלטה מחד גיסא, והעובדה שחודש וחצי הם תקופה ארוכה דיה שעשויים לחול בה שינויים כאלה ואחרים, ומשהדרג המדיני מסר כי מתקיים שיח בנושא בין כל הצדדים הרלוונטיים, מאידך גיסא, תבקש המדינה כי בית המשפט הנכבד יורה למשיבים להגיש הודעה מעדכנת עד ל-24 במרץ, קרי כשבוע לפני מועד פקיעת תוקפה של החלטת הממשלה". בתגובה צוין כי לפי הנתונים שהעביר צה"ל, מבין כ-63 אלף איש שהחזיקו בצווים לדחיית שירות, יש למדינה שנתיים לגייס אותם החל מיוני 2024, כך שאם יחלוף הזמן - לא ניתן יהיה לגייסם. תקופת ההמתנה לגיוס תיגרע מתקופת שירותו בצה"ל של כל חרדי שיגויס בשנתיים האלו.
לאחרונה הוגשו שורת עתירות נגד אי גיוס תלמידי ישיבות. לפי העתירה של התנועה לאיכות השלטון, יש לבטל את החלטת הממשלה, מיוני בשנה שעברה, שקבעה כי לא יינקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידי ישיבות, לאחר שפקע מועד חוק הגיוס.
העותרים טוענים כי ההחלטה מנוגדת לחוק שירות הביטחון, שקובע הליכים שוויוניים כלפי כל מי שמיועד לגיוס, ויוצרת הסדר פטור חדש בחוסר סמכות ובניגוד לעקרון שלטון החוק. ההחלטה, מוסיפים העותרים, גם מנוגדת להלכה של בית משפט העליון ששר הביטחון לא יכול ליטול על עצמו את הסמכות להכריע בנושא ללא הסדר חוקי.
בעתירה נטען גם כי ההחלטה פוגעת בעקרון השוויון, בניגוד ברור לקביעות קודמות של העליון בסוגיה, ומקיימת מדיניות מפלה ובררנית, המבדילה בין "דם לדם". כמו כן נכתב בעתירה כי יש חוסר מידתיות קיצוני בהחלטת הממשלה. העותרים מבקשים צו על תנאי בנושא ופעולות לגיוס תלמידי ישיבות, וכן להשהות את תוקף הסעיף בהחלטת הממשלה.
בעתירה נוספת של אחים לנשק, הם מבקשים שהממשלה, צה"ל והיועמ"שית יסבירו מדוע לא תהיה אכיפה בנושא של גיוס תלמידי ישיבות. בנוסף, הם מבקשים צו בייניים בטענה ש"הממשלה נקטה מהלך עוקף בג"ץ כדי לאפשר את המשך הפטור של תלמידי הישיבות והחרגתם מכלל הגיוס באוכלוסייה". עתירה נוספת בנושא הוגשה על ידי 240 עותרים שמיוצגים על ידי עורכת הדין דפנה הולץ-לכנר.
בתגובה להוראת ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון הסבירה המדינה בשבוע שעבר כי שאלת גיוס תלמידי הישיבות נמצאת בימים אלו בשיח בין הדרג המדיני והפוליטי. בשל כך, לדבריה, לא ניתן לגבש עמדה סופית בעניין.
בבג"ץ "חוק הגיוס" ב-2017 נקבע כי יש לבטל את החוק שנותן פטורים, שמשמעותו שצעירים חרדים לא מחויבים להתגייס.
