מיד עם תחילת המלחמה בעזה וטרם בקשתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מישראל להקפיד על שמירת החוק הבינלאומי בפעולותיה ברצועה, הוכנס הדרג המשפטי הבכיר ביותר להתייעצויות הביטחוניות המבצעיות, ומאז הוא מלווה צמוד את קבלת ההחלטות המדיניות, המבצעיות וההסברתיות אך ורק בראי החוק.
הכותרת
שיטות של חמאס ומלחמת גרסאות: הקרב הישראלי על ההסברה
20:33
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ובעיקר שלושת המישנים שלה: שרון אפק, שכיהן כפרקליט הצבאי הראשי והמשנה לנושאים בינלאומיים גיל-עד נועם. משתתפת חשובה לא פחות היא הפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר-ירושלמי וצוותה.
הסיבות – הרצון לשמור על עקרונות שלטון החוק הישראלי ובכללם כיבוד הנחיות ופסיקות בג"צ, הצורך לצמצם ככל האפשר פגיעה בחפים מפשע המשמשים בידי ארגוני הטרור ובראשם החמאס כמגן אנושי, שנועד לסכל פעילות מבצעית של ישראל, שמירה על ישראל מפני תביעות בטריבונלים משפטיים בינלאומיים וההכרח לשמור על תדמיתה ההסברתית והמדינית בעולם ובעיקר בפני מדינות העולם המערבי.
תיעוד של מפקד פיקוד הדרום עם הכוחות בשטח
(צילום: דובר צה"ל)
מהרגע הראשון כשהתבררו ממדי האסון וכשהיה ברור שישראל מתארגנת להכנת תגובה, ניצב הייעוץ המשפטי האזרחי והצבאי לימין הצבא, מסביב לשעון.
עוד בימי כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, שכיהן קודם לכן כפצ"ר, הוכנסו יועצים משפטיים לישיבות שבהן התקבלו החלטות עד לרמה של אוגדה. היועצים יונקים את סמכותם מהפרקליט הצבאי הראשי ובמידת הצורך מתייעצים עימו באשר לחוקיות פעילותו זו או אחרת. צמרת הייעוץ המשפטי הצבאי והביטחוני יושבת במהלך מבצעים כאלו ב"בור", בזמן ניהול הלחימה. אנשי ענף הדין הבינלאומי בצבא ("דבל"א") יושבים באגף מבצעים מתוך הבנה בצורך להיות רלוונטיים ולהטמיע בקרב המפקדים את הייעוץ המשפטי.
גורם משפטי הבהיר כי בהתייעצויות אודות מטרות התקיפה מציג הדרג הביטחוני את המטרות. הניתוח עוסק בלגיטימיות של מטרה מסוימת שמציע הדרג המבצעי והביטחוני ומה אינו חוקי או לגיטימי. "מטרות פרסונליות, כמו 'סיכולים ממוקדים', נחשבים דילמה קשה. הקושי הוא במציאת האיזונים ופתרון מידתי. יש צורך לאזן בין התועלת הצבאית – בכירות היעד ופעילות הטרור שלו במישרין או בעקיפין, כוונתו לבצע פיגועים, ועיתוי הביצוע - ההזדמנות החד פעמית המאפשרת לבצע את הסיכול. כל זאת אל מול הנזק מבחינת הפגיעה באזרחים לא מעורבים הנמצאים בסמיכות לו". הגורמים מבהירים כי בעבר אירעו מקרים שבהם בוטלו משימות הפצצה למטוסים שכבר חגו באוויר לאחר שהתברר כי צפוי הרג נרחב של חפים מפשע.
בתשובת ממשלת ישראל לבית הדין בהאג בקשר למבצע צוק איתן הורחבה היריעה על שימוש באזרחים לא מעורבים בלחימה. "חמאס וארגוני טרור נוספים הטמיעו את הנכסים הצבאיים שלהם ואת פעולותיהם בתוך אזורים מאוכלסים בצפיפות ובתוך מבנים אזרחיים ברצועת עזה כחלק מהאסטרטגיה הצבאית שלהם", נכתב. "באמצעות ביצוע לחימה מתוך סביבה אזרחית, חמאס וארגוני טרור נוספים הפכו לעיתים קרובות את המבנים האזרחיים למטרות צבאיות, ובכך חשפו אותם ואת האזרחים בסביבתם לסיכון של פגיעה. זאת, באופן שהפר את דיני הלחימה ועלה לעיתים קרובות לכדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. חמאס וארגוני טרור נוספים השתמשו במתקני או"ם, בבתי ספר, בבתי חולים, במסגדים, בבנייני מגורים, ובסביבתם הקרובה של כל אלה, למטרות צבאיות".
ישראל מצויה בסטטוס של "עימות מזוין" בעזה, אך דיני המלחמה ושורת אמנות בינלאומיות ובראשן אמנת ז'נבה, שישראל היא צד להן, מחייבות אותה. זאת למרות שחמאס אינו מחויב להן ומבצע פשעי מלחמה בכל רגע נתון – רצח של 1,400 חיילים ואזרחים, חטיפת אזרחים וחיילים בלי דיווח עליהם ועל בריאותם למוסדות בינלאומיים, שימוש באוכלוסייה בלתי מעורבת כמגן אנושי בבתי חולים, במוסדות חינוך, הרעבת האוכלוסייה ומניעת מעברה לאזורים שקטים יותר.
וכך, בדיונים הפנימיים שבהם משותפים המשפטנים, הם בוחנים את "בנק המטרות" המבצעי ולרוב בוחנים האם הפגיעה הנדרשת כדי לקדם את מערכת הנגד, את חיסול ראשי החמאס והתשתית המבצעית של האירגון, תיעשה באורח מידתי. מקור משפטי בכיר מבהיר שאין ספק שמדובר במערכה המאופיינת הפעם גם כתגובה למעשי זוועה חסרי רחמים וחסרי תקדים כלפי אוכלוסייה ישראלית אזרחית תמימה, כולל ילדים וקשישים, לא חמושה וכלפי חיילים. זו תשפיע הפעם בהכרח על נקודת האיזון של המידתיות. ההערכה היא שהדרג המשפטי ינהג בפחות ריסון בהפעלת הכוח, כאשר ישנן מטרות וסוגי נשק שהפגיעה בהן בעיתוי מסוים תחסוך בפגיעה בחיילים, אל מול פגיעה פוטנציאלית באזרחים בלתי מעורבים בעזה. מקבלי ההחלטות יעריכו את חשיבות וזמינות ההישג המבצעי אל מול פגיעה בחיילי צה"ל ואל מול פגיעה באזרחים לא מעורבים בעזה.
ולאחר כל זאת, תעמוד לישראל גם הגנת בג"צ הנחשב כ"שכפ"ץ הבינלאומי של ישראל". ההערכה במערכת המשפטית היא שעם התגברות העימות בעזה יוגשו לבית המשפט העליון עתירות של ארגונים אזרחיים שיטענו כי צה"ל מפעיל כוח עודף הפוגע באזרחים לא מעורבים. הם גם יטענו שצה"ל מונע עזרה הומניטרית לאזרחים. בג"צ כבר מורגל לדון בעתירות אלו. בכל הקשור לעולם המערבי ולבית הדין הבינלאומי בהאג, נחשב בית המשפט העליון הישראלי כרשות עצמאית. ואם הוא מבטיח שהטענות נבדקות, או ייבדקו בפורומים המשפטיים העצמאיים בישראל, הרי שבשם עקרון "המשלימות" המשפטית לא יינקטו נגד ישראל סנקציות בינלאומיות.
