תוצאות הבחירות לנשיאות איראן, שהתקיימו בעקבות מותו של הנשיא איברהים ראיסי בהתרסקות מסוק, הובילו לקרב ראש בראש בין הרפורמיסט מסעוד פזשכיאן לסעיד ג'לילי - שדוגל בקו שמרני ונוקשה. פזשכיאן זכה בכמות הקולות הגדולה ביותר, וג'לילי משתרך מעט מאחוריו, אך כיוון שאיש לא זכה כנדרש ביותר מ-50% בסיבוב הראשון שנערך אתמול (שישי) - סיבוב נוסף יתקיים בין השניים בעוד שבוע, ב-5 ביולי.
המצביעים האיראנים עמדו בפני בחירה בין ארבעה מועמדים שהמשטר התיר להם לרוץ בבחירות, שלושה מהם מהמחנה השמרני והקיצוני: ג'לילי, שהיה בעבר ראש צוות המו"מ של איראן בשיחות הגרעין; יושב ראש הפרלמנט מוחמד קליבף; ושר הפנים לשעבר מוסטפה פורמוחמדי. פזשכיאן הוא הרפורמיסט היחיד שהותר לו להשתתף בבחירות, ובין היתר הצהיר כי יפעל לחזרה להסכם הגרעין מול ארה"ב. הבוקר הודיעו הרשויות בטהרן כי מתוך 24.5 מיליון קולות, פזשכיאן קיבל 10.4 מיליון, ג'לילי 9.4 מיליון, קליבף 3.3 מיליון ופורמוחמדי 206 אלף.
ג'לילי ופזשכיאן הצליחו יחד לגרוף כ-80% מהקולות, עם יתרון קל לרפורמיסט. עם זאת, מאחר שיתר המועמדים הם כמו ג'לילי אנשי המחנה השמרני - בשקלול הסופי של הקולות לא זוכים הרפורמיסטים ליתרון. בכל מקרה, כעת ימשיכו השניים לסיבוב שני, וזו תהיה הפעם השנייה בהיסטוריה בלבד שמתקיימות בחירות חוזרות באיראן. הפעם היחידה הנוספת שבה זה קרה הייתה ב-2005, אז ניצח מחמוד אחמדינג'אד את הנשיא לשעבר אכבר האשמי רפסנג'אני.
נתון מרכזי נוסף שזוכה להבלטה בתקשורת העולמית הוא שיעור ההצבעה הנמוך אתמול, שעמד לפי הרשויות האיראניות על כ-40% בלבד. מדובר בשפל היסטורי בבחירות לנשיאות באיראן, והנתון הזה נתפס כהצבעת אי-אמון ברורה של הציבור האיראני במשטר שלו ובשיטת הבחירות הלא-דמוקרטית ברפובליקה האיסלאמית - שבה מורשים להשתתף רק מועמדים שאושרו מראש על ידי אנשי המנהיג העליון עלי חמינאי.
המילה האחרונה בכל ענייני המדינה שמורה ממילא למנהיג העליון חמינאי, ולא לנשיא. חמינאי עצמו קרא לבוחרים להגיע בהמוניהם לקלפיות - בתקווה ליצור מראית עין של אחדות והתלכדות סביב המשטר - אך הדבר לא קרה, ושיעורי ההצבעה נותרו בשפל כמו במערכות בחירות קודמות.
משבר הלגיטימציה
"שיעור ההצבעה הנמוך מאוד בבחירות - אפילו בהשוואה לבחירות 2021, שתוצאותיהן היו ידועות מראש - שב ומצביע על חומרת משבר הלגיטימציה של המשטר האיראני", מסביר ד"ר רז צימט, חוקר בכיר ומומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת ת"א. "אפילו התמודדותו של פזשכיאן, שהצליחה לספק מידה מסוימת של תחרות, לא הצליחה להביא לגיוס משמעותי של הבוחרים, שאיבדו אמון מוחלט בשני המחנות הפוליטיים המרכזיים: השמרנים והרפורמיסטים", הוסיף צימט.
לדבריו, "קשה להעריך בשלב זה את יכולתו של פזשכיאן לנצח את ג'לילי בשבוע הבא. מצד אחד, התמודדותו של מועמד רדיקלי כמו ג'לילי עשויה לעודד הצבעה על בסיס 'אפקט הפחד' גם בקרב אלה שלא הצביעו בסיבוב הראשון. מצד שני, ניתן להניח שרבים ממצביעי קליבאף במחנה השמרני (אף כי בהחלט לא כולם, משום שהוא נחשב שמרן פרגמטי שלפחות בחלק מהעמדות מקורב דווקא יותר לפזשכיאן), יצביעו לג'לילי. לפיכך, פזשכיאן יידרש לשיעור הצבעה גבוה יותר באופן משמעותי כדי לנצח בסיבוב השני".
ד"ר צימט הוסיף: "ג'לילי נחשב במידה רבה לממשיך דרכו של הנשיא ראיסי (הן במדיניות חוץ והן במדיניות פנים), אך בשל ניסיונו הרב במדיניות חוץ כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי וכמחזיק תיק הגרעין במו"מ עם המערב, יש להניח שיהיה מעורב הרבה יותר בעיצוב מדיניות החוץ בהשוואה לראיסי. הדבר משמעותי במיוחד בצומת הדרכים הקריטי, שבו נמצאת איראן בהקשר לתוכנית הגרעין. בחירתו של ג'לילי תטרפד כנראה כל סיכוי להסדרה כלשהי בין איראן לארה"ב בסוגיית הגרעין. לעומת זאת, פזשכיאן צפוי כנראה להיות נשיא חלש, במיוחד מול לשכת המנהיג ומשמרות המהפכה, אך בחירתו עשויה בכל זאת לספק הזדמנות מסוימת להתקדמות הסדרית כלשהי. לפיכך, קשה להמעיט מחשיבות ההכרעה בסיבוב השני ביום שישי הבא".
אלה שני המועמדים המובילים
פזשכיאן, מנתח לב בן 69 שכמו נשיא איראן לשעבר חסן רוחאני מגיע מהמחנה הרפורמיסטי, קרא בנאומיו האחרונים לאיראן לחזור להסכם הגרעין שנחתם ב-2015 והתפורר מאז פרישתה של ארה"ב ממנו ב-2018, והפציר ברפובליקה האיסלאמית לשפר את קשריה עם המערב. אתמול, כשהצביע בבית חולים סמוך לטהרן, אמר כי הוא מקווה שלארצו יהיו "קשרים ידידותיים" עם כל מדינות העולם - מלבד ישראל.
פזשכיאן הצליח בשבועות האחרונים למשוך קהלים גדולים לעצרות הבחירות שלו. סיסמת הבחירות שלו היא "למען איראן" - קריאה להתלכד סביב הלאומיות במקום סביב הדת, והיא מתכתבת עם קמפיין הבחירות שניהל בעבר הנשיא הרפורמיסט חאתמי.
רוחאני אמר לפני ההצבעה כי מבין המועמדים, פזשכיאן הוא היחיד שמסוגל להסיר את הסנקציות שהוטלו על איראן וגרמו נזק קשה לכלכלה שלה. "ביום שישי אתם צריכים להצביע למישהו שנחוש לסלק את הצל שמטילות הסנקציות על העם האיראני", אמר הנשיא לשעבר. רוחאני ציין שהמועמד הרפורמיסט "נחוש להחיות" את הסכם הגרעין בין טהרן למעצמות.
בכירים רפורמיסטים אחרים, כולל שר החוץ לשעבר מוחמד ג'וואד זריף והנשיא לשעבר מוחמד חאתמי, הביעו גם הם תמיכה בפזדשכיאן. חתאמי אמר שהבחירות הן "הזדמנות לשינוי" באיראן, וכי פזשכיאן הוא מנהיג ישר, שרודף צדק ונלחם בשחיתות.
פזשכיאן גם צולם עוטה צעיף ירוק, כנראה בניסיון לקשור עצמו ל"תנועה הירוקה" שהובילה בשנת 2009 את המחאה נגד המשטר בעקבות ההכרזה כי הנשיא דאז מחמוד אחמדינג'אד ניצח שוב בבחירות. רבים מהאיראנים האמינו כי התוצאות זויפו, ובעימותים בין מפגינים לכוחות הביטחון נהרגו עשרות.
ג'לילי בן ה-59, שהיה בעבר ראש צוות המו"מ של איראן בשיחות הגרעין, הוא חבר המועצה לאבטחת אינטרס המשטר שכיהן בין 2007 ל-2013 כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי - עד שפוטר על-ידי רוחאני. בשנת 2013 הוא התמודד בבחירות לנשיאות, והגיע למקום השלישי עם כ-11% מהקולות (יותר מ-4.1 מיליון מצביעים). ב-2021 התמודד גם כן, אך בסופו של דבר פרש כדי לסלול את הדרך לניצחונו של ראיסי.
ג'לילי היה חייל במלחמת איראן-עיראק, ואיבד חלק מרגלו הימנית במהלך המצור על בצרה. בעקבות זאת הוא זכה לתואר "שהיד חי" בארצו. הוא בעל תואר דוקטור במדעי המדינה, ואף מלמד את "הדיפלומטיה של הנביא" באוניברסיטת האימאם סאדיק. הוא נחשב לאחד מ-500 האנשים המשפיעים ביותר בעולם המוסלמי.
חמינאי, נציין, לא הביע תמיכה מפורשת באף אחד מהמועמדים שלהם אישרה מועצת שומרי החוקה להתמודד על התפקיד, אך הוא תקף פוליטיקאים שלדבריו מאמינים שכל הטוב בא מארה"ב - אמירה שנראה כי כוונה לעבר פזשכיאן, שקרא לאיראן לחזור להסכם הגרעין.
"מי שיש לו התנגדות ולו הקלה ביותר למהפכה האיסלאמית או למערכת האיסלאמית הוא חסר תועלת עבורכם", אמר חמינאי בנאום בן שעה שנשא שלשום לרגל חג שיעי, ושבמהלכו קרא הקהל שוב ושוב "מוות לאמריקה, מוות לישראל". "מי שנצמד לארה"ב ומדמיין שבלי טובות ממנה אי אפשר לעשות כלום במדינה לא יהיה לכם לשותף טוב".
פורסם לראשונה: 08:23, 29.06.24