המשמעת הקואליציונית המתרופפת בליכוד הפכה לאחד האירועים הכי מדוברים בכנסת בימים האחרונים. מה שנחשב פעם למרד לטובת כותרת כשברגע האמת מתיישרים, מתחיל להיראות כעת כמו מקלות של ממש בגלגלים.
למעשה, לראשונה זה זמן רב, מסמנים לא מעט שרים וחברי כנסת בולטים, גם מהספסלים האחוריים בליכוד, את הנתיב שלהם. הם מבדלים את עצמם מהמתרחש, קל וחומר אם מדובר באילוצים קואליציוניים בפרופיל גבוה שמעוררים חלחלה בציבור.
ח"כ רביבו: "אנחנו ממשלה בלי הישגים"
"חוק הרבנים", שנועד לחולל רפורמה גדולה בשירות הדת למורת רוחן של הרשויות וראשי הערים, מעורר ביומיים האחרונים סערה של ממש בכנסת, עד כדי כך שלא ברור אם ניתן להעבירו בשל בעיית רוב.
אבל הוא לא היחיד. גם חוק הפטור מגיוס וחוקים פופולריים פחות, שעולים לסדר היום ויורדים משום שברור שלא ניתן לקדם אותם. בשונה ממקרים אחרים, אלה לא רק השותפות שמציבות תנאים נוקשים, אלא גם חברי הליכוד שנבחרו בפריימריז ומתעקשים להשמיע דעה עצמאית. חלקם כבר הפכו לציר התנגדות של ממש מפני יוזמות חקיקה בעלות גוון פוליטי, אחרים עוד מגבשים את עצמם בתוך האירועים.
כך נוהג, למשל, שר הביטחון יואב גלנט, שהיה הראשון לצאת בפומבי נגד הקו המפלגתי עוד בימי המהפכה המשפטית וביתר שאת מאז ה-7 באוקטובר. הוא גיבש עמדות עצמאיות, יצא נגד עמדת נתניהו בפומבי, ועוד לא ברור האם יהיה לכך מחיר פוליטי. מה שכן ברור הוא שגלנט סלל את הדרך לאחרים בליכוד שמרגישים חופשיים הרבה יותר להשמיע את עמדותיהם.
גם השר ניר ברקת החריף את הטון הביקורתי כלפי נתניהו על רקע ניהול המלחמה, ולא רק. בעבר יישר קו עם רוב הנושאים גם אם לא יכול היה לחיות עם הכול בשלום. אולם כעת, הוא מתבטא בפומבי יותר ומשמיע עמדות ניציות עד כדי כך שיש בליכוד מי שסבורים שנתניהו צריך לפטר אותו ואת גלנט.
קול נוסף שמשמיע עמדות משלו הוא יו"ר ועדת חוץ וביטחון ומבכירי הליכוד, יולי אדלשטיין. הוא הבהיר שלא יתמוך בחוק הגיוס כמו שהוא, ובליכוד יודעים שלא ניתן לספור את האצבע שלו באופן אוטומטי אם יעלו הצעות ויוזמות הנוגעות לאינטרסים פוליטיים.
הם לא היחידים. גם השר עמיחי שיקלי נוקט עמדות מנוגדות לעיתים לקו של נתניהו ובשלל סוגיות הנוגעות לניהול המלחמה ולחוק הגיוס כבר הבהיר שאין מה לבנות עליו. יחד איתו באותו ציר מצויים בדרך כלל גם חברי הכנסת משה סעדה ודן אילוז שבכל פרק זמן כותבים יחד לנתניהו ומבקשים ממנו לשנות את הכיוון אליו הולכת הממשלה, אחרת לא יתנו את ידם בהצבעות.
אליהם ניתן להוסיף גם את חברת הכנסת טלי גוטליב, שמבקרת בחריפות את נתניהו. למרות שלא הכשילה הצבעות כמו יתר חבריה, היא קול יוצא דופן ולא רגיל באופן שבו היא מתבטאת כלפי ראש הממשלה ומשמיעה את עמדותיה ללא מסננים. ח"כ אליהו רביבו, שזו הקדנציה הראשונה שלו, הצטרף לכל אלה. הוא היה למעשה גם חבר הכנסת הראשון בליכוד שהודה כי לממשלה הנוכחית אין הישגים, ויתכן שהאופציה המועדפת כעת היא קיום מערכת בחירות. חבר הכנסת עמית הלוי הודיע גם הוא היום על התנגדותו ל"חוק הרבנים": "החוק בנוסחו הנוכחי הינו בלתי ראוי. אפעל כדי שלא יעבור, או יתוקן".
מדובר בשורת מוקשים שמשמיעים ומניחים חברי כנסת בליכוד כמו שלא ניתן היה לראות בעבר. בנושאים הקריטיים הם אומנם לא מרדו בממשלה וייתכן שגם לא ימרדו, אולם ללא ספק ברור שלא ניתן לקדם כיום כל דבר כפי שקרה בעבר.
בינתיים, באופוזיציה מנסים למשוך את הדיון במליאה אל תוך הלילה כדי להתיש את הקואליציה לקראת הדיון של הרבנים שאמור להתקיים בתשע בבוקר. מבחינתם הם רוצים למשוך את הנאומים עד הבוקר כדי להוביל לביטול הדיון, על אף שזה אינו ריאלי.
