3 צפייה בגלריה
דנים על האפשרויות לחקירת פרשת הריגול המשטרתי. בנט, סער, בר-לב ובהרב-מיארה
(צילום: דוברות משקד המשפטים, יריב כץ, AFP ,נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת, יאיר שגיא)
ראש הממשלה נפתלי בנט נועד הערב (יום ג') עם שר המשפטים גדעון סער, השר לביטחון פנים עמר בר-לב והיועמ"שית החדשה גלי בהרב-מיארה, ודן עימם בטענות לריגול של המשטרה אחר אזרחים ללא צווי בית משפט, כפי שדווח בתחקיר כלכליסט. בתום הדיון נמסר משלכתו של בנט כי הוחלט להקים צוות בהשתתפות שב"כ והמוסד שיבדוק את ממצאי תחקיר "הריגול המשטרתי" - לפני שתתקבל החלטה על הקמת ועדת חקירה זו או אחרת. בהודעה נכתב כי "בטרם תתקבל החלטה על מנגנון הבדיקה לפרשה, ביקש רה"מ לבצע בדיקה של 26 השמות שהוזכרו בכלכליסט. לאחר הצגת הממצאים, תתקבל החלטה על המשך הטיפול בנושא".
התחקיר, שאתמול נחשפו ממנו פרטים חדשים על ההיקף הנרחב שעשתה המשטרה בתוכנת הריגול "פגסוס" של חברת NSO, עורר זעם נרחב, והשר בר-לב הצהיר בעקבותיו כי יתמוך בהקמת ועדת בדיקה ממשלתית, אולם בקואליצה וגם באופוזיציה קראו להקים דווקא ועדת חקירה ממלכתית, עם סמכויות נרחבות יותר. בסביבת בר-לב אמרו הערב ל-ynet כי גם הוא החליט לתמוך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. עם זאת, בר-לב טען הערב כי בדיקה משטרתית העלתה כי מתוך 26 השמות שהופיעו בתחקיר, רק שלושה "התבררו כנכונים". ואולם, יש לזכור כי עם פרסום החשיפה במשטרה בכלל טענו כי היא לא נכונה כלל.
בר-לב הבהיר בהודעתו אתמול כי אם תוקם ועדת בדיקה ממשלתית הוא ידרוש שיוענקו לה סמכויות חקירה דומות לאלו של ועדה ממלכתית, כלומר יכולת לחקור עדים תחת אזהרה. מנגד, שר המשפטים גדעון סער הצהיר כי הוא תומך בוועדה ממלכתית, כיוון שאותה ממנה נשיאת בית המשפט העליון, ולא השר הממונה עצמו, במקרה הזה השר בר-לב, שהינו גורם פוליטי.
בדברים שנשא אתמול בישיבת הסיעה אמר סער כי בהתייעצויות בינו לבין בנט, בר-לב והיועמ"שית בהרב-מיארה יתקבלו כבר בקרוב "החלטות" בסוגיה. "רשויות השלטון בישראל חייבות לשמור בחרדת קודש על זכויות האדם ואזרחי ישראל", הוא אמר אתמול. "החובה של רשויות אכיפת החוק היא לפעול ולאכוף את החוק בגדרי ומסגרת החוק".
בנט עצמו טרם הודיע באיזו סוג של ועדת בדיקה הוא תומך, אם ממלכתית או ממשלתית, אך הבהיר כי יש לרדת לשורש העניין. "הדברים שהתפרסמו, אם הם נכונים – חמורים מאוד", הוא מסר אתמול. "הכלי הזה (פגסוס), וכלים דומים, הם כלים חשובים מאוד במאבק נגד הטרור וגם במאבק נגד פשיעה חמורה, אבל הם לא נועדו ל'פישינג' רחב בקרב אזרחי ישראל או בקרב אנשי ציבור במדינת ישראל, ולכן אנחנו צריכים להבין בדיוק מה קרה".
באופוזיציה, יצוין, קראו אף הם להקמה של ועדת חקירה ממלכתית, אך טענו כי מי שצריך להקים אותה הוא נשיא המדינה יצחק הרצוג. "נדרשת כאן חקירה מיידית, מעמיקה, עצמאית ובלתי תלויה", אמר אתמול יו"ר סיעת הליכוד בכנסת, יריב לוין. "יש היום במדינת ישראל אדם אחד שמקובל על כל חלקי העם – כבוד נשיא המדינה יצחק הרצוג. אני פונה לכלל חברי הכנסת, מסיעות הקואליציה והאופוזיציה כאחד: בואו נפנה כאיש אחד לנשיא המדינה ונציע כי הוא ביחד עם נציג מוסכם של סיעות הקואליציה ונציג מוסכם של סיעות האופוזיציה ימנו את הוועדה שתחקור את השימוש בתוכנות הריגול".
שאלת פתיחתה של ועדת חקירה הביאה אתמול גם לעימות פוליטי בין שר החוץ יאיר לפיד לבין השר לשעבר לביטחון פנים אמיר אוחנה. בדבריו אתמול בישיבת סיעת יש עתיד הפנה לפיד אצבע מאשימה לעבר הממשלה הקודמת, ואמר כי "הנחקר הראשון של ועדת החקירה צריך להיות אמיר אוחנה. יש דבר כזה אחריות מיניסטריאלית. זה קרה במשמרת שלהם. הם צריכים לתת תשובות לציבור". אוחנה מיהר להגיב: "דחליל חליפי נבוב שכמוך, אין לי שום בעיה להיות הראשון שיעמוד לחקירה, כי אין לי מה להסתיר".
ההדבקה ההמונית בפגסוס
תחקיר כלכליסט, נזכיר חשף תחילה עם פרסומו הראשוני בחודש שעבר את עצם השימוש שעושה המשטרה בתוכנת הריגול פגסוס שפיתחה NSO, תוכנה שמאפשרת לשלוף כל מידע מהטלפון ואף להפעיל בו את המצלמה או את המיקרופון, ובכך להפוך את הסלולרי למכשיר ריגול לכל דבר. בתחקיר נחשף בשבועות האחרונים כי המשטרה עקבה באמצעות התוכנה אחר פעילי מחאת בלפור וראשי ערים, אך עד עתה לא נחשפו שמותיהם ולא היה ברור ההיקף הנרחב של השימוש בכלי הריגול.
שרת הפנים שקד: "הזדעזעתי, אין מנוס מוועדת חקירה"
(צילום: משה מזרחי)
אתמול נחשפו השמות של חלקם, והתברר כי ההיקף היה נרחב ביותר: פוליטיקאים, אנשי עסקים בכירים, מנכ"לי משרדים ממשלתיים, ראשי ערים, מנהלי חברות ענק, עיתונאים, מארגני מחאות מכל סוג ומין כמעט, יועצי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ובני משפחתו. בין אלו שהיו יעד לריגול לפי התחקיר: פעילי מחאת הנכים, פעילי מחאת יוצאי אתיופיה, ראש העיר נתניה מרים פיירברג, ראש העיר חולון מוטי ששון, מנכ"לית משרדי התחבורה והאוצר לשעבר קרן טרנר, קודמה באוצר שי באב"ד, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור, איש העסקים רמי לוי ויו"ר ועד העובדים בתעשייה האווירית יאיר כץ.
גם מקורביו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו היו כאמור על הכוונת, לפי התחקיר. בראשם בנו, אבנר, שלפי התחקיר ייתכן כי הטלפון שהיה רשום עליו ונפרץ שימש בכלל את אמו שרה. אבנר הגיב הבוקר לתחקיר ואמר כי נדהם ממנו: "אשכרה זה קרה גם לי, מסתבר שאין שום חשיבות לשטויות האלה, 'כן מעורב בפוליטיקה, לא מעורב', וזה יקרה גם לכם". גם הניידים של יועצי התקשורת של נתניהו, טופז לוק ויונתן אוריך, הודבקו בתוכנה.
לפי התחקיר גם הטלפונים של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר נפרץ במסגרת חקירת תיק בזק שנוהלה על ידי הרשות לניירות ערך. התיק הפך בהמשך לתיק 4000, פרשת בזק-וואלה שבה נאשם נתניהו בשוחד, ושבה פילבר משמש כעד מדינה. המטרה, כך דווח, הייתה איסוף מודיעין מוקדם. הפריצה לטלפון של פילבר כבר נחשפה בשבוע שעבר, וגורמים משפטיים אמרו כי בדיקה שנערכה הראתה כי לא נפל פגם מהותי בחקירתו בתיק 4000. כעת דווח גם כי הודות להדבקה בפגסוס התגלו התכתבויות של פילבר עם מנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר, שמהן עלה חשד כי הוא מדליף לה מסמכים. בשל כך הודבק בפגסוס גם הנייד של הנדלר עצמה.
נייד נוסף שהודבק בפגסוס היה של איריס אלוביץ', אשתו של בעל השליטה לשעבר בבזק שאול אלוביץ', בעצמה אחת מהנאשמים בתיק 4000. עוד דווח כי במהלך חקירת הפרשה ביצעה המשטרה חדירה סמויה לטלפונים, כדי לבדוק האם מפועלים לחצים על שני עדי מפתח שהיא סימנה: מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה, ועורך וואלה לשעבר אבירם אלעד, שכיום הוא מנכ"ל חדשות 13.
לפי התחקיר, אנשי צוות המ"מ (מבצעים מיוחדים) בחטיבת הסייבר-סיגינט המשטרתית חדרו במשך שנים באופן סמוי וללא צווים מבית המשפט באמצעות פגסוס לטלפונים של אזרחים והשתלטו עליהם בלי היתר בחוק לעשות זאת ובלי צו מבית משפט, מתוך הבנה ששופטים לא יאשרו התנהלות כזאת. איסוף המידע המודיעיני (שלא שימש כראיה בבית משפט אלא אם "הולבן" אחר כך בשיטות שונות) נעשה לכאורה כאשר בראש הפירמידה עמד המפכ"ל וסגן ראש השב"כ לשעבר רוני אלשיך. אלשיך הכחיש את הטענות לפעילות לא-חוקית בגרסה שהשמיע בפני מקורביו.
במשטרה ממשיכים להכחיש
התחקיר הוכחש תחילה נמרצות על ידי המשטרה, בטענה כי השימוש בתוכנות ריגול אחר אזרחים נעשה באופן חוקי ותחת פיקוח משפטי, אך בשבוע שעבר היא הודתה לראשונה כי ייתכן שהיו חריגות בשימוש בכלים הללו. היועץ המשפטי לשעבר לממשלה אביחי מנדלבליט החליט לקראת תום כהונתו להקים צוות בדיקה בראשות המשנה ליועמ"ש עמית מררי, שהצוות שלה עובר כעת, בין היתר, על מאות צווים להאזנות סתר – אך הפרסום אתמול הגביר דרמטית את הקריאות להקים ועדת חקירה חיצונית.
אף שכבר הצהירה כי ייתכן שכן היו חריגות, המשטרה שבה והכחישה היום לפחות חלק מהטענות בתחקיר כלכליסט. באיגרת ששלח לכל השוטרים כתב המפכ"ל יעקב שבתאי כי מ"בדיקה ראשונית" של הטענות החדשות שפורסמו אתמול, שנערכה על ידי אגף החקירות והמודיעין ביממה החולפת, "עולה כי שורבבו בפרסום שמות שמעולם לא נחשדו על ידי המשטרה ולא טופלו בשום צורה ובשום כלי טכנולוגי לצד שמות שנחשדו על ידי המשטרה בעבר וטופלו באמצעים שונים ומגוונים. עד כה לא נמצאה כל אינדיקציה לפעולה שנעשתה שלא על פי דין והבדיקה נמשכת".
שבתאי, שכבר הצהיר כי הוא תומך בחקירה חיצונית, הוסיף: "יש לי אמון מלא ביושרתם של שוטרי משטרת ישראל ובכלל זה באנשי אגף החקירות והמודיעין: בפיקוד האגף, בשוטרי וקציני החטיבות המקצועיות ובמערך הפרוס בשטח. משטרת ישראל תשתף פעולה ככל הנדרש עם כל ועדת בדיקה שתקום, על מנת להגיע לחקר האמת ולהעמיד את העובדות על דיוקן. במדינה דמוקרטית, חיוני לתת למערכת אכיפת החוק כלים מתקדמים שתכליתם לחימה בפשיעה והצלת חיים על מנת לממש את אחריותה – שמירה על ביטחון הציבור. חובה עלינו להשתמש בכלים אלה על-פי דין בלבד. חריגה מנורמות אלו, אם תמצא, תטופל במלוא חומרת הדין".
פורסם לראשונה: 18:41, 08.02.22
