התקרית הקשה אתמול (רביעי) אחר הצהריים בחורפיש, שבה נהרג חייל המילואים רפאל קאודרס, הוכיחה עד כמה חיזבאללה ואיראן הפכו את הגליל בשמונת החודשים האחרונים לא רק לחבל ארץ שננטש מתושביו, אלא גם למעבדת מחקר ופיתוח של אמצעי לחימה, במטרה להיערך הרבה יותר טוב, מדויק וקטלני, לקראת עימות נרחב עם ישראל.
פגיעת הכטב"ם בחורפיש, חדר לישראל מבלי שזוהה
( צילום: ירון ברנר)
באירוע אתמול שוגרו באופן מתואם שני כטב"מי נפץ קטנים יחסית, אך מדויקים, באופן שלא רק הסב פגיעה קטלנית גם בכוחות החילוץ והרפואה שהגיעו בחלוף מספר דקות - אלא גם חדרו לשטח ישראל והגיעו עד ליישוב הדרוזי שנמצא באזור הררי מבלי שזוהו על-ידי מערכות הגילוי של צה"ל. אזעקה לא נשמעה ומבחינת הצבא מדובר בתרחיש הכי גרוע – לא רק שחימושים מדויקים מהאוויר מצליחים לחדור לשטח ישראל מבלי שהם מיורטים, אלא גם לא ניתנת על כך התרעה למצוא מחסה.
חורפיש לא נמצא גם בקו המגע, אלא במרחק של כארבעה קילומטרים מהגבול. זו לא הפעם הראשונה שבה כטב"מי או רחפני נפץ של חיזבאללה חודרים לשטח ישראל בטיסה איטית ובגובה נמוך כך שהם מקטינים את חתימתם ובכך מקשים לאתר אותם, וכן מבלי שמופעלת התרעה. אבל הפעם התקרית התרחשה חודשים ארוכים אחרי שגם צה"ל השתפר טכנולוגית במענה ההתרעתי וגם בסוגיית היירוט.
תיעוד: ראש מועצת חורפיש משתטח על הקרקע בזמן המתקפה
המטרה אמש נבחרה בקפידה ובדיוק רב בתוך היישוב. הכטב"מים טסו בגובה נמוך לעבר מאהל של כוח מילואים מאוגדה 143 בחורפיש. בגלל הגובה הנמוך לא היה זיהוי וגילוי ולכן לא הופעלה אזעקה. כטב"ם אחד התפוצץ והשני נותר באוויר, מתוך הבנה שבזירה יצטברו עוד עשרות גורמי ביטחון והצלה.
לוחמי צה"ל מונחים במצבים כאלו לשמור על ערנות ולנסות להאזין תמיד לזמזומי הרחפנים או הכטב"מים. צה"ל חילק בחודש האחרון אלפי מיגוניות ללוחמים וברחבי הגליל נפרסו בטונדות למיגון ומסתורים מזוינים, אבל לא תמיד יש לחיילים מספיק זמן לברוח או להסתתר, כפי שתועד באחד הסרטונים שהפיץ חיזבאללה בימים האחרונים ובהם נראה חימוש אווירי "דוקר" קבוצת חיילים במוצב ארעי בשטח.
חיזבאללה העדיף במאות מקרים לבחור בחימושים שמצליחים "לעקוף" את מערכות ההגנה האקטיבית והרכה של חיל האוויר, כלומר את כיפת ברזל ואת הלוחמה האלקטרונית. במקום רקטות או פצמ"רים, שגם הם שופרו ונעשה בהם שימוש למטחים יותר מדויקים מבעבר, חיזבאללה מציג "חיל אוויר קטן" שכל הזמן משתדרג ומשתנה, עם מערך מומחים ומהנדסים מהתעשייה הצבאית האיראנית ב"בק אופיס" שמתחקר כל שיגור, נפילה, החטאה או פגיעה על בסיס יומי, ולא רק מחמש את ארגון הטרור בעוד ועוד חימושים.
המענה של צה"ל הוא לא רק הגנתי מול איומים אלו אלא גם התקפי בצורת מאות הפצצות של מרכזי אמל"ח, גם בעומק לבנון בבקעא - אך חיזבאללה השתמש מפרוץ המלחמה בכמויות שיכולות להעיד על ארסנל עצום, ייתכן מעבר למה שהמודיעין הישראלי יודע. צה"ל זיהה בחודש נובמבר האחרון משאיות התחמושת של חיזבאללה שמגיעות עם האספקה לעמדות בדרום לבנון, אך כמדיניות מלמעלה לא פגע בהם. הסיבה: באותם עשרה ימים הייתה הפסקת אש עם חמאס במסגרת עסקת החטופים, ונצירת האש בדרום תורגמה בהסכם שקט גם מול חיזבאללה.
(צילום: ירון ברנר)
בצה"ל לא יודעים בדיוק כמה חימושים הוזרמו כך לפעילי חיזבאללה, אבל ארגון הטרור כבר הוכיח שהוא לא צריך לשגר את הרחפנים המתאבדים, כטב"מי הנפץ ואפילו את הרקטות מאזור הגבול עם ישראל - לחימושים מדויקים אלו יש טווחי טיסה של עשרות קילומטרים בחלק מהמקרים, וכאמור קשה לזהותם. בפיקוד הצפון חיסלו מתוך כ-400 פעילי טרור מאז 7 באוקטובר גם עשרות מפקדים בחיזבאללה, בדרגות שונות, ובכל פעם כזו הורגשה ירידה ביכולת וברמה הצבאית של אותו כוח מרחבי של חיזבאללה.
בצה"ל נערכים לתרחישים קיצוניים יותר שכנראה יגיעו בעימות נרחב עם לבנון. כמו למשל, שימוש בכטב"מים כאלו כנחילים לעבר מטרות אסטרטגיות בצפון הארץ ובמרכזה: בבסיסים צבאיים חשובים, מפקדות, מתקני אנרגיה וחשמל וליעדים דומים.
עד כה שוגרו מלבנון קרוב ל-1,000 חימושים, עוד לפני שבכלל פרצה "מלחמה של ממש" בצפון. מרבית השיגורים הם באור יום, שכן כך קל יותר לכוון ולפגוע. המחקר והפיתוח של ציר חיזבאללה-איראן מפתיע גם את הצד הישראלי, עד כדי כך שטילי הנ"ט המדויקים וארוכי הטווח מסוג ילמאס (חיקוי לטיל גיל של רפאל שנמצא שלל במלחמת לבנון השנייה) זכו כבר לגרסת דור שלישי בחודש האחרון.
